ספירה (קבלה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏משמעות השם: מקור נדרש
שורה 4:
==משמעות השם==
{{קבלה}}
למקור ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ספירה ניתנו הסברים שונים ומגוונים: יש דעהפירוש{{מקורהערה|הובא גם במסכת אצעלות, יחד עם איוב}} שמקורה באבן ה[[ספיר]] המתוארת כשייכת לגילוי האלוהות, הן בספר שמות: {{ציטוטון|וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר|{{תנ"ך|שמות|כד|י}}}}, והן בחזון המרכבה של יחזקאל {{ציטוטון|וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא|{{תנ"ך|יחזקאל|א|כו}}}}.
 
יש הקושרים את המילה לשורש העברי ספ"ר. כך, [[ספר הבהיר]] נכתב: {{ציטוטון|1=ואמאי קרי ליה ספירות? [=ומדוע הן נקראות ספירות?] משום דכתיב 'השמים מספרים כבוד אל'{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|יט|ב}}}}|2=}}. רבי [[משה קורדובירו]] כתב כי שם זה בא מלשון [[מספר]]{{הערה|1="ולשון הספירות הוא לשון מספר שישפוט בהם המספר ואף אם הם בלי מה. והעד על זה שמם שהם ספירות לשון מספר כדפירשנו. ולהכריח שהם מספר ושמספרם י' אמר מספר י' אצבעות." (ספר פרדס רמונים א' א')}}, ובכך הוא מרמז למספרן הקבוע של הספירות שהוא עשר{{הערה|1="עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר" - {{ויקיטקסט|ספר יצירה א ג}}}}. ה[[רמב"ן]], בעקבות הפתיחה של [[ספר יצירה]], מציין שעשר הספירות ביחד עם כ"ב אותיות השפה ה[[עברית]], מרכיבות את ל"ב נתיבות החכמה{{הערה|1=פירוש הרמב"ן לספר יצירה א' א'}}.