הבדלים בין גרסאות בדף "ז'יטומיר"

הוסרו 7 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ (←‏היסטוריה: הגהה)
מ (←‏יהודים: הגהה)
היישוב ה[[יהודים|יהודי]] התקיים מתחילת [[המאה ה-18]], אם כי אישור רשמי לגור בעיר התקבל רק ב-[[1792]]. רוב היהודים התפרנסו ממסחר, מלאכות זעירות או היו בעלי אכסניות ובתי מרזח. ב-[[1753]] הואשמו היהודים ב[[עלילת דם]], אשר הובילה ל[[עלילת דם#גל עלילות הדם בפולין ורוסיה|רציחתם בעינויים של 12 מיהודי העיר]].
 
ב-[[1789]] מספר היהודים הגיע ל-882 (כשליש מהתושבים), ב-[[1791]] (לאחר קבלת האישור הרשמי להתיישב) - 1,261 איש, וב-[[1847]] - 9,500 איש. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] [[תנועת החסידות]] התפשטה מאוד בעיר. בעיר התגוררו רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מחבר ספר "אור המאיר" ומגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ורבי [[אהרן מז'יטומיר|אהרן]], מחבר הספר "תולדות אהרן" ותלמידו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ב-[[1837]] [[דפוס סלאוויטא|בית הדפוס של סלוויטא]] עבר לז'יטומיר.
 
בעיר פעלו מוסדות חינוך רבים באותה תקופה, עשרות [[תלמוד תורה|חדרים]], 5 [[בית ספר|בתי-ספר]] לבנות ומכון למורים. בעיר התיישבו [[סופר|סופרי]] [[יידיש]] רבים, כמו [[מנדלי מוכר ספרים]], [[אברהם בר גוטלובר|גוטלובר]] ואחרים. בעיר בילה את ילדותו, מגיל 6 ועד 17, המשורר הלאומי [[חיים נחמן ביאליק]]. [[מאיר דיזנגוף]] שירת כאן בצבא הרוסי ואחר כך נאסר בכלא בגלל פעילות מהפכנית.
 
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בז'יטומיר כ- 30,000 יהודים, שהיוו שליש מכלל תושביה. עם פלישת הנאצים ולפני כיבוש העיר נמלטו רוב יהודי העיר מזרחה לברית המועצות ונותרו בה כ- 10,000 יהודים. בחודשים יולי ואוגוסט 1941 נרצחו בקבוצות קרוב ל-5,000 יהודים.
הנותרים, כ -5,000, רוכזו ב[[גטו]]. ב- [[19 בספטמבר]] 1941 לפנות בוקר, הוקף הגטו בשוטרים גרמנים ואוקראינים, היהודים הובלו ל[[בורות הריגה]] שהוכנו מראש, נרצחו שם ונקברו בשישה קברי המונים.
 
הקהילה היהודית הז'יטומיראית כיום מונה כ-5,000 נפשות. הקהילה מאוגדת במסגרת "איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה" וברבנות העיר והמחוז (ז'יטומיר היא עיר מחוז במערב אוקראינה) מכהן הרב שלמה וילהלם, שהגיע לעיר כ[[שלוחי חב"ד|שליח חב"ד]] בשנת [[1994]]. בעיר פועלים גם מוסדות יהודים כדוגמת ה[[ג'וינט]] ושלוחתו ההומינטרית "חסד" ו[[הסוכנות היהודית]].