תוכן גולשים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏דוגמאות: ויקיזציה
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 19:
 
== תפוצה ==
תוכן גולשים מהווה אחד המאפיינים העיקריים של פלטפורמות [[וב 2.0]]{{הערה|Andersen, P. (2007). [http://www.jisc.ac.uk/media/documents/techwatch/tsw0701b.pdf What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education]. JUSC Technology and Standards Watch. pp. 14-19. }}, ששינו את פני האינטרנט בכל הנוגע לצריכה והפצת מידע. על פי מקור אחד, בכל דקה מועלים לרשת עשר שעות תוכן ובחצי הראשון של 2008 75% מגולשי האינטרנט לקחו חלק פעיל ובמדיות חברתיות. עם זאת, לאור ההתפתחויות האדירות בתחום זה בשנים האחרונות, אין ככל הנראה אפשרות למצוא מקור סטטיסטי מהימן שיקיף את כל התופעה של תוכן גולשים ברחבי העולם. די בקביעה שלרשת החברתית הפופולרית ביותר, פייסבוק, יש 1.79 מיליארד משתמשים ברחבי העולם כדי להמחיש תופעה זו.{{הערה|[https://www.statista.com/statistics/264810/number-of-monthly-active-facebook-users-worldwide/ Number of monthly active Facebook users worldwide] The Statistics Portal}} .
 
== תוכן גולשים בעיתונות המקוונת ==
שורה 31:
 
== המניעים ל[[יצירת תוכן]] גולשים ==
"תאוריית השימושים והסיפוקים" יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית המתמקדת באופן בו אנשים משתמשים בתקשורת{{הערה|אליהו כץ ומיכאל גורביץ. תרבות הפנאי בישראל, עם עובד, תל אביב (1973)}}. התאוריה משתייכת למסורת ההשפעות המוגבלות שיש לתקשורת. לפי תאוריה זו לתקשורת השפעה דו כיוונית וכוחה מוגבל, הואיל ולציבור היכולת לשלוט בשימוש בה. הטענה המרכזית של התאוריה היא כי צרכני תקשורת הם ציבור פעיל, ולא קהל פסיבי. צרכן התקשורת משתמש באמצעי התקשורת באופן סלקטיבי בהתאם לצרכים ולשימושים שהוא מעוניין להפיק מהם.
 
בהקשר של תוכן גולשים, חוקרי התקשורת המתבססים על תאוריית השימושים והסיפוקים, בוחנים את המניעים המביאים גולשים לתרום תוכן מקוון, ובמילים אחרות, אילו שימושים וסיפוקים מספקת פעילות יצירת תוכן גולשים. המחקר מצביע על מגוון רחב של שימושים וסיפוקים שגולשים מפיקים מתרומת תוכן גולשים לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. השימושים והסיפוקים משתנים לפי סוג התוכן והאתר שבו הוא מופיע מצד אחד, ומאפייני אישיות ודמוגרפיה של המשתמש מצד אחר.
 
חוקר האינטרנט לואיס לאנג הבחין במאמרו מ-2009{{הערה|שם=לאנג|{{אנגלית}} Louis Leung. User-generated content on the Internet: an examination of gratifications, civic engagement and psychological empowerment. New Media & Society11:8, 1327-47 (2009) 9}} בין ארבעה סוגי הנעה לתרומת תוכן גולשים בפלטפורמות ב[[בלוג]]ים, פורומים, העלאת סרטוני וידאו ל”[[יו טיוב]]" ותרומה ל[[ויקיפדיה|וויקיפדיה]]. ראשית, צורכי הכרה, הכוללים, גיבוש זהות עצמית, רכישת כבוד עצמי, חיזוק הביטחון העצמי ופרסום או הבלטת מומחיות אישית בנושא מסוים. שנית, צרכים קוגניטיביים הכוללים הרחבת בסיס הידע וההבנה של אירועים, תופעות וסוגיות המתקיימות בחברה. שלישית, צרכים חברתיים, לפיהם הגולש מכיר באינטרנט כמקום נוח לשתף בו את רגשותיו, הגולש חולק את נקודת מבטו עם גולשים אחרים ומאפשר לחברים ולמשפחה לקבל מידע אודותיו. ולבסוף צורכי בידור, לפיהם תרומה של תוכן גולשים הוא פעילות חווייתית, ומהווה דרך חדשנית להעביר את הזמן הפנוי של המשתמש.
 
לפיכך, תוכן גולשים משמש שימושים שונים ומספק סיפוקים שונים אלה משתנים בהתאם לפלטפורמות בהם הם יוצאים לאור. לאנג מצא{{הערה|שם=לאנג}}, כי יש הבדלים בין הצרכים השונים של הציבור, במידת חשיבותם לגולש ובמידת ההשפעה של התכנים. הצרכים ההכרתיים והצרכים החברתיים הם בעלי השפעה גדולה יותר מצרכי בידור וצרכים קוגניטיבים, והם מעצימים את מידת הסיפוק שחווה הגולש מתרומת תוכן גולשים. כמו כן מצא לאנג כי תרומת תוכן בלוגים, ביו טיוב, ובוויקיפדיה, נובעת בעיקר מצרכים הכרתיים, ואילו תרומת תוכן לפורומים משמשת בעיקר לסיפוק צרכים חברתיים.
 
בנוסף מתייחס לאנג{{הערה|שם=לאנג}} לתהליך "העצמה" שבו אנשים רוכשים שליטה או התמחות בחייהם. בתהליך זה משתפרת מיומנותם האישית והם מפתחים הרגלים להתנהגות פרואקטיבית בניהול קשריהם החברתיים. החוקר טוען כי קיימת העצמה אישית של מפיק התוכן, אך היא ברמה נמוכה. במחקר שנערך בשנת 2004 על ידי נארדי ואחרים ובו רואיינו{{הערה|(2004) Schiano, Nardi, Gumbrecht & Swartz. blooging by the rest of us}} כ- 23 בלוגרים מ[[קליפורניה]], מצאו החוקרים כי הכתיבה בבלוגים שימשה לצורך הבעת רגשות של הכותב.
 
==== פוסטים בפייסבוק ====
מחקרים על נוער ישראלי מלמדים כי כתיבה ושיתוף ב[[פייסבוק]] מאפשרים לבני נוער שיתוף וקבלת מידע אודות תכנים לימודיים כמו סיכום חומרי לימוד וכדומה (עיני וכהן 2012). מחקר על נוער אמריקאי מצא כי לוק (2007){{הערה| ׁ(Laura Locke . The Future of Facebook. Time Magazine, July 17, ׁׂׂׂׂׂ(2007}} כי למרבית הנוער (58%) פייסבוק משמש בעיקר להעביר את הזמן הפנוי או כשמשעמם (58%), ולשמירת קשר עם חברים (54%). מטרות משניות נוספות הן כיף והנאה 50%, וכדי להיות מעודכן במה שקורה בחברה 42%.
 
;השימוש בפייסבוק בקרב בני נוער: עיני וכהן (2012), בדקו את מידת השימוש ואת מאפייני השימוש בפייסבוק בקרב ילדים בגילאי 13-18 בישראל ואת הקשר בין שימוש בפייסבוק לבין תהליכים לימודיים, מחקרם אישש את הטענה של לוק (2007) כי לפייסבוק עשויה להיות השפעה מרחיקה לכת על המרקם החברתי, התרבותי, הכלכלי והחינוכי של העולם המודרני ואת העובדה כי הוא מאפשר תקשורת מסוג חדש, ומעצים את יכולתו של הפרט לשתף ולקבל מידע.
:תוצאות המחקר הראו למעשה, כי המטרה העיקרית לשמה משמש פייסבוק את בני הנוער היא להעביר את הזמן הפנוי או כשמשעמם 58%. המטרה השנייה היא לשמור על קשר עם חברים 54%. מטרות משניות נוספות הן: לכיף ולהנאה 50%, וכדי להיות מעודכן במה שקורה בחברה 42%. נמצא כי רוב התלמידים כלל לא משתמשים בפייסבוק כדי להיות פופולריים מבחינה חברתית, וכי מטרת השימוש בפייסבוק היא להכיר אנשים חדשים. שימוש בפייסבוק בהתפלגות על פי מין, נמצא כי בנים נוהגים יותר לשחק במשחקים באינטרנט ביחס לבנות. למעשה קשת השימושים של בני הנוער בפונקציית ובאפליקציות בפייסבוק היא רחבה. רוב המשתמשים משתמשים בפייסבוק לצורך תקשורת ושיתוף בחומרים. רובם עושים שימוש יום יומי בצ’אט, כותבים על הקיר, מעלים תמונות וסרטוני וידאו ומתייגים את הדמויות בהם.
 
שורה 50:
במחקרו של נוב מ-2007{{הערה|שם=נוב}} בהשתתפות כ-140 אנשים, לבדיקת המניעים לפיהם אנשים מעוניינים לחלוק את המידע שלהם באנציקלופדיה המקוונת "ויקיפדיה", נערך סקר ובו שאלות כמו "מהי מידת תרומתך השבועית לוויקיפדיה"? ו"מהי הסיבה לתרומה"? (בסולם המוטיבציה קיימים היגדים שונים אותם היו צריכים הנשאלים לדרג).
 
מתוצאות המחקר זיהה נוב{{הערה|שם=נוב|{{אנגלית}} Odd Nov, '''What motivates Wikipedians? Communications of the ACM''', 50(11), (2007) 60-64}} שמונה מניעים, ארבעת הראשונים עיקריים בעלי חשיבות רבה:
* הנאה.
* מטרה אידאולוגית, לפיה המידע צריך להיות חופשי.
שורה 56:
* הבנה, לפיה הגולשים רוצים ללמוד דברים חדשים ולחזק את כישוריהם האישיים.
 
ארבעה מניעים בחשיבות משנית:
* קידום, מתבטא בצורכי אגו והוכחה שאני יודע ולכן אני נחוץ.
* הגנה על האגו מתכונות שליליות. התרומה מפחיתה את תחושת האשם מיתרון אישי כמו ידע או הצלחה.
שורה 63:
 
=== בלוגים ===
בנוגע לבני נוער, מחקרים מוצאים כי בראשית שנות ה-2000 כתיבת בלוגים, ותגובות לבלוגים שימשה כחלק מעיצוב זהותם העצמית, וסיפקה מענה לצרכים אישיים וחברתיים (טרקל 2001).
 
ב[[גיל ההתבגרות]] מזהים מניעים ייחודיים ליצירת בלוגים באינטרנט. '''טרקל (2001)''' טוענת כי בגיל ההתבגרות מתקיימים תהליכים של עיצוב הזהות. זהו שלב קריטי בהתפתחות הזהות האישית והחברתית של האדם. לבני הנוער צרכים אישיים וחברתיים הנוגעים למשימות ההתפתחותיות שלהם. צרכים אלו כוללים, בין השאר: יצירת יחסי אמון עם הזולת, הבעת וקבלת אמפתיה וביטוי עצמי. לפיכך בלוגים הם פלטפורמה המשמשת את בני הנוער בעידן האינטרנט במילוי צורכיהם בתהליכי אקספלורציה ו[[זהות]].
 
== החסרונות של תוכן גולשים ==
*אמינות המידע - יחסית לתוכן המיוצר על ידי מערכת מקצועית בעלת משאבים, תוכן גולשים עלול להיות פחות אמין, שכן יצרן התוכן מוגבל במשאבים העומדים לרשותו ליצירת התוכן. כמו כן, יצרן תוכן מקצועי נזהר מלפרסם תוכן ירוד מסוגים שונים מחשש ביקורת ופגיעה בשמו הטוב. רוב הפלטפורמות מאפשרות פרסום תוכן בעילום שם וכך מאפשרות לגולשים לפרסם הבלים, בלא שיצטרכו לתת את הדין על כך. בנוסף, קיים תמיד חשש שבעלי עניין ינסו להטות את המידע לטובתם או לרעת יריביהם.
*תוכן פוגעני - תכנים מיניים, קללות והכפשות מיוצרים על ידי גולשים רבים ברשת ומפורסמים באתרים לשימוש הציבור הרחב, לעיתים בלי סינון מצד בעלי האתר.
*הפרת זכויות יוצרים - חלק גדול מתוכן הגולשים, בפרט החזותי, הוא תוצר של העתקה, שיתוף ועיבוד של תכנים קיימים. בחלק ניכר מהמקרים התכנים המקוריים מוגנים בזכויות יוצרים והפצתם ברשת אסורה על פי חוק.
 
== ראו גם ==
*[[צריכה שיתופית]]
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 82:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
[[קטגוריה:תרבות אינטרנט]]