פלטיאל דייקן – הבדלי גרסאות

דייקן נולד ב[[וילייקה|ווילייקה]] שב[[ליטא]], נצר ל[[הנצי"ב מוולוז'ין|נצי"ב מוולוז'ין]]{{הבהרה}}. בהיותו בן שש עברה משפחתו להתגורר ב[[פאודוסיה]] שב[[חצי האי קרים]], בה הוא סיים בהצטיינות את הגימנסיה ממשלתית ולאחריהם התקבל ללימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת אודסה]]. בשנת [[1910]] סיים דייקן את לימודיו האקדמיים בהצטיינות על עבודתו המדעית בחקר [[משפט רומי]]. עד שנת [[1917]] הוא הועסק כעוזר משפטי ל[[עורך דין]] פרטי ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]] וביסס עצמו כעורך דין עצמאי המתמחה ב[[משפט עברי]].

בשנת [[1913]] ייסד דייקן, במשותף עם [[הנרי סליוזברג]], את החוג לחקר תולדות המשפט העברי במסגרת החברה ל[[היסטוריה]] ו[[אתנוגרפיה]] [[יהדות|יהודית]] שהונהג על ידי [[שמעון דובנוב]]. לאורך שנות עבודתו ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] התמחה דייקן בפנים שונים של המשפט העברי ובין מאמריו נכללו מחקרים הדנים בנושאים החל ב[[דיני ממונות]] ו[[עגינות]] ועד ל[[גזר דין מוות#הגישה ביהדות|משפט מוות]], מהם כ-60 פורסמו באנצקלופדיה הרוסית-יהודית. כמו כן הוא היה חבר באגודת "[[מפיצי השכלה]]" ובאגודת חובבי שפת עבר ובשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] פעל בחברת "[[יקופו]]" לעזרת פליטים ומגורשים יהודים.