תעופת בעלי חיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור |
טיפול בכמה טעויות והתאמה והוספת תמונות |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר הסבר על האווירודינמיקה של התעופה, קיימים באנגלית ערכים כאלה על העופות ועל החרקים|נושא=מדעי הטבע}}
[[קובץ:Vuelo divino.jpg|ממוזער|250px|[[יונה|יונים]] עפות מה[[מדרכה]].]]
[[קובץ:Gyps coprotheres01.jpg|ממוזער|250px|[[נשר דרומי]] בדאייה בדרום אפריקה.]]
'''תעופה''', דהיינו, [[תעופה|יכולת תנועה באוויר]], היא יכולת הקיימת בקרב חלק מ[[בעלי חיים|בעלי החיים]]. בימינו, היא בולטת בעיקר אצל [[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקת העופות]], אצל [[עטלף|עטלפים]] ואצל [[חרק]]ים.
שורה 9:
התעופה מקנה לבעלי החיים המשתמשים בה יתרונות ביו-אקולוגיים רבים כגון: ביטחון להם ולצאצאיהם מפני [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] שוכני [[קרקע]], אפשרות דילוג על פני מחסומי טבע, מעבר מהיר בין מקום משכנם לבין מקום מקורות ה[[מזון]] וה[[מים#חשיבות המים לחיים|מים]] שלהם, גם אם המרחק ביניהם גדול, [[נדידת עופות|נדידה]] ושינוי מקום מחיה בהתאם ל[[עונות השנה]] ועוד.
תעופה, דורשת מבעל החיים השקעת [[אנרגיה]] רבה. לכן, בעלי חיים שיכולים לעוף, כמעט לעולם אינם ניזונים מ[[עלה|עלים]], [[ענף|ענפים]] או [[שורש (בוטניקה)|שורש]]ים. הם ניזונים מ[[פרי|פירות]], מ[[צוף]], מאבקת פרחים או מטרף (מחרקים, מ[[דם]] או או מ[[בשר]] חולייתנים). מעבר לזאת, ככול שבעל החיים גדול יותר, האנרגיה שעליו להשקיע בתעופה עולה באופן מעריכי. זאת משום שה[[מסה]] של היצורים החיים תלויה ב[[נפח]] שלהם, דהיינו בחזקה השלישית של אורכם, אולם כוח [[שריר]]יהם תלוי בשטח החתך של השריר, דהיינו בחזקה השנייה של מידות האורך שלהם. עוף שאורך [[עמוד השדרה]] שלו גדל, במהלך ה[[אבולוציה]], פי שניים, יצטרך הגדלה הרבה יותר משמעותית מפי שניים, של מוטת ה[[כנף|כנפיים]] ושל מסת שרירי החזה והכנפיים כדי לשמור על כושר התעופה (ראו [[כוח עילוי#נוסחת העילוי ומקדם העילוי|נוסחת העילוי ומקדם העילוי]])
המעופף הגדול ביותר בימינו הוא [[ברבור מצוי]] שבשיא המשקל המתועד הגיע למשקל 23 קילוגרם ו[[תרנגול הודו מצוי|תרנגולי ההודו]] גדולים עוד יותר בפרטים המבוייתים, במשקל של עד 40 קילו, אם כי רובם אינם יכולים לעוף. בעבר היו מעופפים גדולים בהרבה שהגדולים מביניהם היו ה[[פטרוזאורים]] מעידן ה[[מזוזואיקון]].
==חרקים==
[[קובץ:Caelifera Ambri2004.jpg|שמאל|ממוזער|
התעופה בבעלי החיים הופיעה לראשונה, ככול הנראה, אצל החרקים. החרקים אכלסו את היבשות עוד לפני היווצרות [[חולייתן|חולייתני]] יבשה כל שהם.▼
[[קובץ:
[[קובץ:Female Pachydiplax longipennis in central Connecticut, 2008-07-21.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[שפירית]] ממין Pachydiplax longipennis מציגה את ארבע כנפיה השקופות]]
▲התעופה בבעלי החיים הופיעה לראשונה, ככול הנראה, אצל
[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקת]]
▲[[קובץ:Caelifera Ambri2004.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חרגול מצמיד את כנפיו לצד גופו באמצעות השרירים העקיפים]]
===מנגנון התעופה של חרקים===
שורה 28 ⟵ 32:
עקב הקשיים הכרוכים באיתור [[מאובן|מאובנים]] של חרקים{{הערה|החרקים קטנים, וחסרי [[עצם|עצמות]] ועל כן הם מתאבנים לעיתים רחוקות.}}, האופן בו פיתחו החרקים את כנפיהם שנוי עד היום במחלוקת בין המדענים. אסכולה אחת גורסת כי הכנפיים התפתחו מזיפים קטנים שהיו איבר של החרקים היבשתיים לפני 390 מיליוני שנים. האסכולה השנייה סוברת כי התהליך היה יותר מורכב, וכלל שלב ביניים. לפי גישה זאת החרקים המעופפים עברו מהיבשה לחיות במים, ופיתחו שם [[זימים]], ואלו הפכו מאוחר יותר לכנפיים{{הערה|יונת אשחר, [http://www.hayadan.org.il/how-did-insects-get-their-wings-0604099/ כיצד קיבלו החרקים את כנפיהם?], אתר [[הידען]], מבוסס על מאמר שהתפרסם בגיליון [[מרץ]] [[2009]] של ה[[כתב עת|מגזין]] [[Biology letters]].}}.
===מטרת מעוף החרקים===
* '''איסוף מזון''' - חרקים מתעופפים על מנת לחפש ולאסוף את מזונם בין צמחים ([[חגבאים]]), [[פרח]]ים ([[דבוראים]], [[זבובאים]] ו[[פשפשאים]]), ב[[פסולת|מצבורי זבל]] (זבובאים), על גופם של בעלי חיים ([[יתושים]] ועוד חרקים מוצצי דם).
* '''הימלטות מאויבים''' - בעלי חיים רבים [[טורפי חרקים|ניזונים מחרקים
* '''[[חיזור]]''' - הליך החיזור אצל חרקים מעופפים, מתבסס על תצוגת כנפיים צבעוניות של הזכר אל מול הנקבה, ומופע תעופה מרהיב.
== הופעת התעופה בחולייתנים ==
[[קובץ:Pteranodon NT.jpg|שמאל|ממוזער|230px|איור של [[פטרנודון]], סוג [[פטרוזאור]] גדול שדאה מעל זרמי אוויר חם לאורך החופים.]]
[[קובץ:Microraptor by durbed.jpg|שמאל|ממוזער|230px|ה[[מיקרורפטור]] היה [[דרומזאוריים|דרומזאור]] בעל 4 גפיים שהכילו נוצות תעופה. ככל הנראה הוא דאה בין העצים.]]
בעידן ה[[מזוזואיקון]] התחילו להופיע ה[[חולייתנים]] הראשונים שהמריאו לאוויר, אם כי כמה [[זוחלים]] הצליחו לדאות מבין הענפים כמו ה[[צלורוזאוראווס]].
=== פטרוזאורים ===
ה[[פטרוזאורים]] הם [[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] זוחלים קדומים מכונפים מקבוצת ה[[ארכוזאוריה]] שהיו ראשוני המעופפים החולייתנים והגדולים שבכל היצורים הממריאים מעולם. הם התקיימו מן ה[[טריאס]] העליון עד לסוף ה[[קרטיקון]]. הפטרוזאורים לא שרדו את ההכחדה של סוף הקרטיקון, ולעופות של ימינו אין קשר לסדרה זאת.
כנפיהם של הפטרוזאורים דמתה לכנפי ה[[עטלפים]] בני ימינו, בהם נתגלגלו הגפיים הקדמיות לכנפי תעופה קרומיות עשויות עור. המינים הקטנים כמו ה[[אנורוגנתוס]] שאורכו הגיע ל-10 ס"מ, עופפו ללא הרף כדי להתקדם אך הגדולים מביניהם כמו ה[[פטראנודוניים]] ובני משפחת ה[[אזדרקיים]] שהכילו את המעופפים הגדולים ביותר, עם מוטת כנפיים של מעל 10 מטרים במינים הגדולים ביותר כמו ה[[ארמבורג'יאניה]] וה[[קוואצלקואטלוס]], יכלו לדאות בדומה לעופות גדולים בימינו ולהמריא מעל נתיבי מזון כמו ליד נבלות או מעל הים, שם הם חיפשו דגים. הם הציגו גיוון גדול במבנה גופם, מזונם וצורת ראשם.
[[קובץ:Archaeopteryx-model.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מודל של ארכאופטריקס]]▼
ה[[דינוזאורים]], שהיוו [[מיון עולם הטבע|על סדרה]] של [[זוחלים]] יבשתיים מקבוצת ה[[ארכוזאוריה]], שלטו בכדור הארץ בעידו המזוזואיקון והיו לחיות היבשה הגדולות ביותר אי-פעם. ככל הנראה, היו כולם מטילי [[ביצה|ביצים]]. מבחינה טקסונומית השתייכו הדינוזאורים לשתי סדרות נפרדות: [[בעלי אגן דמוי לטאה]] ו[[בעלי אגן דמוי עוף]]. ה[[עופות]] המודרניים הם ככל הנראה צאצאי הדינוזאורים, אך דווקא הדינוזאורים דמויי הלטאה ולא דמויי העוף, הם אבות אבותיהם של ה[[עופות]].
==העופות==
▲[[קובץ:Archaeopteryx
מבין בעלי החיים המעופפים,
===
בני קבוצת ה[[אביאלאה]] היו קבוצת [[דינוזאורים מנוצים]] שהתפתחו ל[[עופות קמאים]] הראשונים, בעוד אחרים המשיכו לחיות על הקרקע. [[מאובן]] שנמצא ב[[מחצבה]] ב[[גרמניה]] בשנת [[1860]] והכיל יצור מוזר דמוי עוף קיבל את השם [[ארכיאופטריקס]] - "נוצות עתיקות". הארכיאופטריקס היה ככל הנראה ראשון העופות האמיתיים. המאובן שנמצא, כלל שלד שלם מתוארך לתקופת ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]] לפני 150 מיליון שנה והכיל [[נוצה]] אסימטרית הזהה כמעט לגמרי לנוצות של רוב העופות הקיימים. הארכאופטריקס היה עוף שמידותיו כשל [[עורב]]. הוא פיתח נוצות, אבל היו לו שיניים וזנב כמו אצל הזוחלים.
רוב החוקרים מעריכים שהעופות הקיימות התפתחו מהארכיאופטריקס ועופות קמאים נוספים. עם זאת יש מדענים הטוענים כי הארכאופטריקס בהיותו עוף קמאי נכחד ככל העופות הקמאים בלי להתפתח למין אחר והעופות של ימינו התפתחו מ[[עופות בתראים|העופות הבתראים]]. חלק מהעופות הבתראים התפתחו כבר בקרטיקון וחלקם היו [[עופות בעלי שיניים|בעלי שיניים]] במקורם. רבים מהם כמו ה[[הספראורניס]] לא יכלו לעוף ובמקום נהגו לשוט במים.
▲מבין בעלי החיים המעופפים, העופות הם אלו שצורת גופם נקבעה במיוחד לצורך התעופה. גופו של העוף מכונס קצר ועבה, ומשלב חוזק, קלות, קומפקטיות ו[[יציבות כיוונית|יציבות]]. [[איבר]]י הגוף הכבדים של העופות ([[שריר]]י התעופה, שרירי ההליכה ו[[קיבת השרירים|שרירי הקיבה]]), ממוקמים בסמוך למרכז הכובד של העוף.
===נוצות===
[[קובץ:Parts of feather he.png|שמאל|ממוזער|200px|חלקי הנוצה]]
[[קובץ:
המאפיין העיקרי של מחלקת העופות, ביחס למחלקות אחרות, היא הנוצה. הנוצה היא מבנה [[חלבון|חלבוני]] [[קרטין|קרני]], אשר לאחר שמסתיימת צמיחתה, אין בה עוד [[תא]]ים חיים, והיא איבר בעוף שהותאם במיוחד לתעופה. יתרונה של הנוצה הוא במשקלה הקל, בחוזקה הפיזי וב[[חיכוך]] הנמוך שהיא יוצרת במגע עם האוויר.
שורה 72 ⟵ 75:
===סוגי תעופה===
[[קובץ:Colibri-thalassinus-001-edit.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[קוליברי]] ממין Colibri-thalassinus מרפרף מול פרח]]
[[קובץ:Juvenile white-tailed eagle (Haliaeetus albicilla) of central Poland in flight (2).jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[עיטם לבן זנב]] בדאייה]]
[[קובץ:Brandganzen Ezumakeeg.JPG|שמאל|ממוזער|230px|להקה גדולה [[אווז ברנקל|אווזי ברנקל]] ב[[נדידת עופות|נדידה]]]]
קיימים מספר סוגים של תעופה, המשמשים את העופות בהתאם למרחק אותו הם צריכים לעבור, או בהתאם לצורך עבורו הם משתמשים בתעופה (בריחה, צייד וכו')
* '''חתירה''' - תעופה היוצרת התקדמות, ומבוססת על חבטות כנף מרובות והשקעה רבה של [[אנרגיה]]. בחתירה חובטת הכנף מטה ואחורה, באופן שמושגים גם עילוי וגם התקדמות.
* '''רפרוף''' - שהייה במקום באוויר, מוסגת על ידי תעופת רפרוף. זו מתבססת על חבטות כנף מהירות, כך שהכנף נעה מעלה-מטה במדויק, באופן שמספק לעוף את כח העילוי, אך אינו מביא להתקדמות. תעופת הרפרוף מאפיינת בעיקר [[מין (טקסונומיה)|מינים]] אחדים של [[דורסי יום]] ו[[דורסי לילה]], אשר משתמשים בדרך זו לחיפוש טרפם.
שורה 83 ⟵ 88:
* '''גלישה''' - תעופה פסיבית, החוסכת אנרגיה, במהלכה אומנם העוף מאבד גובה, אך במקביל הוא צובר מהירות. במהלך הגלישה מוחזקות הכנפיים במצב פרוש למחצה. לאחר שהעוף גולש למרחק רב, הוא חוזר ודואה עד שמגיע לגובה רב, ולאחר מכן הוא חוזר ומתקדם בגלישה.
=== עופות
[[קובץ:Flying Beauty Peacock.JPG|שמאל|ממוזער|230px|ה[[טווס מצוי|טווס]] הוא עוף בעל זנב מפואר אך הוא מעיק עליו בשעת התעופה. את רוב חייו הטווס מעביר על הקרקע. ]]
בתהליך האבולוציוני [[עופות חסרי יכולת תעופה|איבדו עופות מסוימים את כושר התעופה שלהם]], ואילו אחרים הפכו ל'''"רפי תעופה"''' (מעופפים חלשים). אובדן הכושר לעוף בא כפי הנראה עקב העדר טורפים שאיימו על חיי אותם עופות וגדילתם לממדים שלא אפשרו את המראתם. מיני עופות שאיבדו את כושר התעופה לחלוטין, [[מינים נעלמים|נכחדו]] כאשר האדם התערב ב[[בית גידול]]ם הטבעי, [[ציד|צד]] אותם, או שבהשפעתו חדרו טורפים לסביבתם.▼
העופות מ[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] ה[[תרנגולאים]] הם מגושמים, כבדים, כנפיהם קצרות ומעוגלות, ועל כן בשעה שהם מבקשים להתעופף, הם ממריאים בכבדות, תוך משק כנפיים חזק ורעשני, ומתקשים לשמור את עצמם באוויר לאורך זמן. לסדרה זאת שייכים המשפחות (או התת- משפחות) הבאות: ה[[פניניתיים]], ה[[שלווים אמריקניים]], ה[[פסיוניים]], [[תרנגולי הודו|תרנגולי ההודו]], ה[[חוגלות]], ה[[פסיונים]] וה[[שכווים]]. גם כמה מיני [[ברווזיים]] או [[ברבור|ברבורים]] ומיני [[פלמינגו]] יכולים להיות מעופפים חלשים, בייחוד לאחר השרה של חלק מהנוצות. גם כמה מה[[אלקיים]] שכנפיהם מותאמים לשחייה הם מעופפים חלשים. המין [[קגו]] מקלדורניה החדשה כמעט שאינו מעופף אלא במקרים נדירים וכך גם כמה מה[[טינמיים]].▼
▲העופות מ[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] ה[[תרנגולאים]] הם מגושמים, כבדים, כנפיהם קצרות ומעוגלות, ועל כן בשעה שהם מבקשים להתעופף, הם ממריאים בכבדות, תוך משק כנפיים חזק ורעשני, ומתקשים לשמור את עצמם באוויר לאורך זמן. לסדרה זאת שייכים המשפחות (או התת- משפחות) הבאות: ה[[פניניתיים]], ה[[שלווים אמריקניים]], ה[[פסיוניים]], [[תרנגולי הודו|תרנגולי ההודו]], ה[[חוגלות]], ה[[פסיונים]] וה[[שכווים]]. גם כמה מיני [[ברווזיים]] או [[ברבור|ברבורים]] ומיני [[פלמינגו]] יכולים להיות מעופפים חלשים.
==== חסרי כושר תעופה ====
[[קובץ:Struthio camelus -Tarangire National Park, Tanzania-8.jpg||שמאל|ממוזער|230px|[[יען מצוי]] - העוף הגדול והמהיר ביותר (ביבשה) בעולם. עם זאת הוא לא מסוגל לעוף.]]
▲בתהליך האבולוציוני [[עופות חסרי יכולת תעופה|איבדו עופות מסוימים את כושר התעופה שלהם]]
*'''[[יעניים]]''' - כוללת את כל תת-המינים [[יען]]. היענים הינם עופות גדולים וחזקים, והם עשויים להרוג בעלי חיים המנסים לטרוף אותם. מסיבה זאת למרות העדר כושר התעופה, לא נכחדו היענים פרט ל[[יען הנגב]], שהיה קטן ולא יכל להגן על עצמו.▼
העופות חסרי כושר התעופה מונים בעיקר עופות מקבוצת [[עופות קדומים חסרי שיניים]]. עופות אלו איבדו את כושר התעופה שלהם בעקבות משקלם הרב, וכנפיהם הקצרות. בקבוצה זו מצויים הקבוצות הבאות:
▲*'''[[יעניים]]''' - כוללת
*'''[[אמואיים]]''' - כוללת רק את המין [[אמו]] על שלושת תתי מיניו החיים ב[[אוסטרליה]]. האמו ניצל מהכחדה בזכות יכולתו לרוץ במהירות למרחקים ארוכים. למרות יכולות אלו היו תת-מינים של האמו, אשר נכחדו מהעולם.
*'''[[קזואריים]]''' - כוללת את ה[[קזואר]] על שלושת מיניו החיים ביערות הגשם של [[גינאה החדשה]] וצפון-מזרח אוסטרליה. הקזואר ניצל מהכחדה בזכות יכולתו לפלס דרך, ולברוח במהירות בסבך של [[יער גשם|יערות הגשם]]. כמו כן אין טורפים גדולים באיים בהם הם חיים.
*'''[[קיוויים]]''' - במשפחה זאת
*'''[[ראיים]]''' - למשפחה זאת שייכים שני מינים - [[ננדו מצוי]] ו[[ננדו הפונה]] מערבות [[אמריקה הדרומית]]. שניהם עופות גדולים וכבדים אשר עקב משקלם, איבדו את כושר התעופה שלהם.
*'''[[דינורניטיים]]''' - סדרה נכחדת שמיניה מכונים "עופות המואה" וחיו בניו זילנד. מינים אלה היו גדולים מאוד כמו ה[[דינורמיס]] שהגיע לגובה 3 מ' ושקל 250 ק"ג. לעופות המואה כלל לא היו כנפיים והם ניזונו בעיקר מעלים, זרדים ופירות ברחבי היערות של ניו זילנד. הם נכחדו בתחילת [[המאה ה-16]], על ידי ה[[מאורים]]. עקב גודלם וחוסר יכולתם לעוף קל היה לצוד אותם ויש המשערים שסיבת הכחדתם נגרמה מציד והשמדת היערות בהם חיו.
*'''[[אפיאורניים]]''' - משפחה נכחדת מ[[מדסקר]] שחיה עד [[המאה ה-17]], בה תושבי מדגסקר ה[[מלגשים]] השמידו אותם, ייתכן שמציד וייתכן שמגזילת ביצים. הגדול שבהם היה ה[[אפיאורניס]] שהגיע לגובה של 3 מ' ושקל מעל 400 ק"ג וייתכן שהיה העוף הגדול ביותר אי-פעם.
ישנם עופות נוספים חסרי יכולת תעופה, רובם שוכני איים מבודדים למשל ה[[דודו]] הנכחד, ה[[קאקאפו]], ה[[וקה]] וה[[טאקאהה]] מניו זילנד ו[[קורמורן גלאפגוס]] מאיי גלאפגוס.
===
====יוני דואר====
{{ערך מורחב|ערך=[[יונת דואר]]}}
שורה 116 ⟵ 121:
====בזי צייד====
{{ערך מורחב|ערך=[[בזיירות]]}}
[[קובץ:Sibylle-Schreiner.jpg|שמאל|ממוזער|150px|
'''בַּזְיָירוּת''' (או '''בזאות'''), [[אומנות]] השימוש ב[[בז]]ים או ב[[דורסי יום]] חזקים אחרים ל[[ציד]] [[עופות]] ו[[יונקים]], הייתה נהוג כבר למן [[העת העתיקה]]. [[מין (טקסונומיה)|מיני]] הבזים שבהם משתמשים לציד הם [[בז נודד|הבז הנודד]], [[בז ציידים|בז הציידים הגדול]] ובז הציידים הקטן, הנקרא גם [[בז צוקים]]. ראשיתו של ספורט זה הייתה ב[[מסופוטמיה]], והתיעוד המוקדם ביותר שלו היה בימי [[סרגון השני]] ([[המאה ה-8 לפנה"ס|705 עד 722 לפנה"ס]]). ב[[ימי הביניים]] היה הספורט מקובל ביותר ב[[אירופה]], לאחר שהובא לשם על ידי ה[[הונים]], והיווה סמל [[מעמד]] בקרב שכבת ה[[אצולה|אצילים]].
כיום השימוש בבזים לציד אינו למטרות מסחריות, אלא לשם ה[[ספורט]] שבדבר. הספורט מקובל בעיקר בארצות [[המפרץ הפרסי]], ב[[אנגליה]] וב[[ארצות הברית]]. ב[[ישראל]] מקצוע הבזיירות הוא בלתי חוקי.
שורה 124 ⟵ 129:
==יונקים==
בין היונקים, קיימות שתי סדרות ו[[שבט (טקסונומיה)|שבט]] אחד, של בעלי חיים אשר פיתחו כישורי תעופה ([[עטלפים]], [[סנאים מעופפים]], [[אנומלוריים]], [[גלשנאים]] וכן [[כיסנאי
[[קובץ:Big-eared-townsend-fledermaus.jpg|שמאל|ממוזער|
===עטלפים===
שורה 132 ⟵ 137:
העטלפים עברו תהליך [[אבולוציה|אבולוציוני]], אשר העניק להם כישורי תעופה. גופם הפך להיות קומפקטי ויציב, ואף [[ראש]]ם הכבד, התקרב למרכז הכובד של גופם, בכך ש[[צוואר]]ם התקצר. כנפי העטלפים נוצרו באמצעות קרום תעופה המקשר את כל [[אצבע]]ות ה[[יד]], פרט ל[[אגודל]] שנותר חופשי לצורך אחיזה בשעת טיפוס. הקרום מחובר גם ל[[רגל]]יים האחוריות ול[[זנב]] לשם הגדלת שטח הפנים. [[ברך]] העטלף פונה אחורנית, ובעזרת קרום התעופה המתוח בין הרגליים העטלף מבצע את ההיגוי (תפקיד דומה יש לנוצות הזנב בעופות). במטרה להפחית את משקל גופם התקצר [[שיער|שערם]] של העטלפים. העטלפים אינם עוטים [[רקמת שומן|שומן]] רב המשמש כבידוד ומאגר מזון ב[[יונק]]ים אחרים, שכן עודף המשקל מכביד על התעופה. לעטלף שרירי תעופה מפותחים המניעים את כנפיו. שרירים אלו נמצאים ב[[בית החזה|חזה]] ונסמכים על חגורת ה[[כתף|כתפיים]] וה[[צלעות]]. תנועות התעופה של הכנף מתבצעות בעיקר ב[[כתף#מפרקים|מפרק הכתף]], ואילו התנועות של קיפול הכנף ויישורה מתבצעות ב[[מרפק]] ובמפרק היד.
שלא כעופות, העטלפים אינם ממריאים מן ה[[קרקע]], שיטה הדורשת מאמץ גדול, אלא מפילים את עצמם לאוויר מהמקום בו הם נחים וכך מתחילים לעוף. עם זאת העטלף [[ערפד מצוי]] יכול להמריא היישר מהקרקע.
[[קובץ:WoolySquirrelLyd.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סנאי מעופף מסוג Eupetaurus cinereus]]▼
===סנאים מעופפים===
▲[[קובץ:
ה[[סנאים מעופפים|סנאים המעופפים]] הם שבט, ובו 15 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]], השייך ל[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[סנאיים]]. סנאים מעופפים אינם יוצרים תנועה באמצעות חבטות כנף, כמו העטלפים, אלא קופצים ומשתמשים בקרום המתוח בין רגליהם האחוריות והקדמיות לשם דאייה מעץ לעץ למרחקים של עד 40 מטרים. מינים אחדים, ביכולתם לדאות גם למרחקים של עד 450 מטר, אולם מספרם של אלו מועט. על הקרקע [[סנאי]]ם אלה איטיים מבני מינם הרגילים, אך על העצים הם נעים וקופצים מ[[עץ]] לעץ בזריזות מפליאה. 12 סוגים של סנאים מעופפים חיים ב[[יער גשם טרופי|יער הגשם הטרופי]] של [[דרום מזרח אסיה]] ועוד שלושה סוגים חיים ב[[צפון אירופה]], ב[[צפון אמריקה]] וב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[יפן]] בהתאמה. הסנאים המעופפים, פעילים בעיקר בשעות ה[[לילה]].
===
בעבר נקראו בטעות הגלשניים "לֶמוּרִים מעופפים", אך בפועל אין כל קשר בינם לבין משפחת ה[[למוריים]] והם גם לא באמת מעופפים. גופם של הגלשניים בעל שרירים חזקים ביותר, והוא מוקף בקרום [[שכבת נבט|אקטודרמלי]] המכוסה בשיער משני צדדיו. קרום זה נמשך לאורך שני צידי גופם של הגלשניים כולל ה[[גפה|גפיים]], ומתפשט גם בין [[אצבע]]ותיהם. הגלשניים הם שוכני עצים, היורדים לקרקע לעיתים רחוקות בלבד ושם תנועתם מסורבלת. בין צמרות העצים הם נעים בדאייה, ומגיעים למרחקים של עד 70 מטרים. לשם דאייה פושטים הגלשניים את הגפיים ואת הזנב ובכך מותחים את הקרום, ויוצרים שטח רחב יותר. הקרום והזנב משמשים אותם לכיוון דאייתם.
[[קובץ:Cheilopogon melanurusPCCA20070623-3956B.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דג מעופף עם סנפירים פרוסים מחוץ למים]]▼
==דגים==
▲[[קובץ:Cheilopogon melanurusPCCA20070623-3956B.jpg|שמאל|ממוזער|
{{ערך מורחב|ערך=[[דאוניים]]}}
▲[[קובץ:Wallace frog.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צפרדע מעופפת]]
==דו-חיים==
[[קובץ:Malabar Gliding Frog.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[צפרדע מעופפת]] בעלת קרומי תעופה גדולים]]
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}}
בני הסוג [[צפרדע מעופפת]] ממשפחת ה[[רקופוריים]] הם [[צפרדעים]] קטנות מטפסות עצים שיכולות לפרוש את קרומי השחייה שבין אצבעותיהם כדי לדאות כמה מטרים מענף לענף. הן חיות ביערות הגשם של אפריקה ואסיה.
בשנת [[2010]] פורסם כי ב[[אי]] [[בורניאו]] התגלתה [[צפרדע]] מעופפת מחליפת [[צבע]]ים. מדובר בצפרדע באורך של פחות מארבעה סנטימטרים היכולה לעופף למרחק של 15 מטרים בין העצים, והיא מחליפה את צבעיה מ[[ירוק]] בהיר ב[[לילה]] ל[[חום (צבע)|חום]] במהלך ה[[יום]]. היכולות הללו מסייעות לה ב[[הסוואה בעולם החי|הסוואה]], ובתנועה, בתוך [[יער גשם|יער הגשם]] שבו היא חיה.{{הערה|[http://animals.nationalgeographic.com/animals/amphibians/wallaces-flying-frog/ Wallace's Flying Frog], National Geographic}}▼
▲בשנת [[2010]] פורסם כי ב[[אי]] [[בורניאו]] התגלתה
==זוחלים==
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}}
ה[[זוחלים]] החיים אינם יכולים לעוף כלל אך כמה מהם מסוגלים לדאות בין הענפים ביערות. [[נחש מעופף]] יכול לכוו את גופו פנימה, מה שיוצר מבנה של מצנח. כך הנחש יכול להתקדם ביער, להימלט מטורפים ולעקוב אחרי טרפו מבלי לרדת לקרקע. הלטאה [[דרקון דואה]] יכולה לפרוש צלעות רחבות ולדאות איתם למרחק של עד 60 מ' לפעמים. ה[[שממיתיים|שממיות]] מהסוג Ptychozoon יכולות לדאות בעזרת קרומים רחבים התופסים אוויר ועוזרים ללטאה לעבור בין הענפים ביער, לעתים עד 60 מ'.
== תעופת בעלי חיים במיתולוגיה ==
שורה 175 ⟵ 182:
===במיתולוגיה היוונית===
[[המיתולוגיה היוונית]] קשרה יכולות תעופה לבני אדם, בין שהם עשו זאת בכוחות עצמם, ובין שעשו זאת ברכיבה על גבם של בעלי חיים מעופפים.
[[קובץ:Landon-IcarusandDaedalus.jpg|שמאל|ממוזער|
[[קובץ:Charles-Antoine Coypel La destruction du palais d'Armide Nancy 22122007 04.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[דרקון]] עם רוכבת, איור מ-1737]]
==== דיידלוס ואיקרוס ====
על פי המיתולוגיה היוונית, היה [[דיידלוס]] [[ממציא]] ואדריכל גאון. דיידלוס בנה עבור המלך [[מינוס (מיתולוגיה)|מינוס]] מבוך, אך במקום לתגמל אותו, כלא המלך כפוי הטובה, את דיידלוס ואת בנו [[איקרוס]], במגדל גבוה. דיידלוס ליקט [[נוצה|נוצות]] מה[[עופות]] שקננו בראש המגדל, חיבר אותן זו לזו בעזרת [[שעווה]] ובנה מהן 2 זוגות [[כנף|כנפיים]] עבורו ועבור בנו. בדרכם חזרה לאתונה, איקרוס, אינו שועה לאזהרותיו של אביו, מתעופף גבוה מדי, הדונג המחבר את הכנפיים נמס בחום [[השמש]], הכנפיים מתפוררות, ואיקרוס צונח אל מותו.
שורה 181 ⟵ 189:
====פגסוס====
{{הפניה לערך מורחב|פגסוס}}
[[פגסוס]] היה [[סוס]] בעל [[כנף|כנפיים]], בנם של ה[[גורגונה]] [[מדוזה (מיתולוגיה)|מדוזה]] ואל ה[[ים|ימים]] והסוסים - [[פוסידון]], וסמל לחיי אלמוות. פגסוס חי ב[[אקרוקורינתוס]] ליד [[מעיין פירני]], שם לכד אותו [[בלרופון]] וריסן אותו באמצעות רסן מ[[זהב]] שקיבל מידי [[אתני]]. כאשר הגיע פגסוס למורדות הר [[הליקון (הר)|הליקון]], הוא בעט ב[[סלע]] וכתוצאה מכך פרץ מעיין ה[[מוזה|מוזות]], ממנו היו ה[[משורר]]ים מקבלים את השראתם (מוזה=השראה).
===במסורת הטורקית===
[[הזארפן אהמט צ'לבי]] היה [[מדען]] בן [[האימפריה העות'מאנית]] של ראשית [[המאה ה-17]], אשר המסורת הטורקית מספרת כי הקדים את [[האחים מונגולפייה]] ו[[האחים רייט|רייט]] בחקר ה[[תעופה]], והצליח לבצע מעוף ארוך טווח מ[[מגדל גלאטה]] עד ל[[אוסקדר]] שבצידו השני של [[מצר ים|מצר]] ה[[בוספורוס]]. צ'לבי התעופף באמצעות [[כנף (תעופה)|כנפיים]] מלאכותיות שהכין מכנפי [[נשר]], בכוח שריריו בלבד, ומבלי להיעזר ב[[מנוע]]. כהוקרה קראו הטורקים [[שדה תעופה]] ב[[איסטנבול]] על שמו.
===במסורת הסינית===
במסורת הסינית
▲במסורת הסינית ה[[דרקון סיני|דרקון]] הוא יצור [[סיפור עם|אגדתי]] דמוי [[נחש]], המשמש כ[[סמל]] מבשר טובות, ומקושר עם מזג האוויר והמים בתור מביא ה[[גשם]]. לדרקון הסיני [[קשקש]]ים וזנב של דג, [[קרן (זואולוגיה)|קרני]] [[צבי]], [[פנים|פני]] [[קילין (מיותולגיה)|קילין]]{{הערה| קילין הוא יצור מיתולוגי דמוי צבי שאש מכסה את גופו.}} שני זוגות [[טופר]]ים של [[עיט]] ו[[עין|עיניים]] של [[שד (מיתולוגיה)|שד]]. למרות שלרוב הדרקונים הסיניים אין כנפיים הם מתעופפים ב[[שמים]] בין ה[[ענן|עננים]].
במיתולוגיות נוספות ישנם [[דרקון|דרקונים]] אך ברבים מהם הדרקון נחשב ליצור אכזרי ותוקפני ולעתים [[אביר]] אמיץ נלחם בדרקון והרג אותם בשביל לזכות בהוקרה.
==קישורים חיצוניים==
שורה 196 ⟵ 205:
* ד"ר קוסטא מומצ'וגלו, [http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma169.htm מנגנון התעופה של החרקים], מרכז חינוך מדעי בגליל (תקציר מתוך מאמר ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]])
* ד"ר בני שלמון, [http://lib.cet.ac.il/Pages/printitem.asp?item=4085 יד מכונפת : עטלפים - אגדה ומציאות], הספרייה הווירטואלית של מט"ח
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תעופה]]
[[קטגוריה:תנועת בעלי חיים]]
|