חולדה הנביאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
על פי התלמוד הייתה חולדה מבני בניהם של [[יהושע בן נון]] ו[[רחב הזונה]] וקרובת משפחה של [[ירמיהו הנביא]].{{הערה|מגילה יד ע"ב.}}
 
במספר מקומות, חז"ל מנסים להסביר מדוע חולדה כאישה קיבלה נבואה, ואיך ייתכן שהמלך יאשיהו פנה אליה ולא לירמיהו, למרות שפעלו באותה התקופה. תמיהתם של חז"ל מובנת: בתנ"ך ישנן רק ארבע נשים עליהן מסופר שהיו נביאות: [[מרים הנביאה|מרים]] (שמות ט"ו כ'), [[דבורה הנביאה|דבורה]] (שופטים ד' ד'), חולדה (מלכים ב' כ"ב י"ד) ו[[נועדיה]] (נחמיה ו' י"ד) (ועוד אישה שנקראת "נביאה" בישעיהו ח' ג'). עם זאת, התשובות שסיפקו לשאלות אלו, מקטינות את דמותה של חולדה, ואינן מבוססות על הכתוב בתנ"ך.
 
ב[[פרקי דרבי אליעזר]] (פרק לג) מסופר בזכות מה זכתה לנבואה:
{{ציטוט|תוכן=רבי זעירא אומר: תדע לך כח הצדקה, בא וראה משלום בן תקות שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום, ומה היה עושה היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו, ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו, שנאמר וילך חלקיהו הכהן אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקות.}}
 
כלומר, על פי מדרש זה, חולדה זכתה בנבואה משום צדיקותו של בעלה, שלום בן תקות. ולאבדרך בזכותזו עצמהמתרץ המדרש מדוע הוזכר בעלה של חולדה בצמוד לשמה.
 
ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] מגילה, נשאלת השאלה מדוע חולדה ניבאה בימיו של ירמיהו, ומדוע יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו. לשאלות אלו ניתנות מספר תשובות: {{ציטוטון|ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי? אמרי בי רב משמיה דרב, חולדה קרובת ירמיה הייתה ולא הוה מקפיד עליה. ויאשיה גופיה היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה? אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן. ר' יוחנן אמר ירמיה לא הוה התם שהלך להחזיר עשרת השבטים}}{{הערה|מגילה יד ע"ב}}
 
[[רב (אמורא)|רב]] טען שחולדה הייתה קרובת משפחתו של ירמיה, ולכן ירמיה "לא היה מקפיד עליה". כלומר, ירמיה איפשר לה להתנבא, או העלים עין מכך. לפי [[רבי יוחנן]], יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו מפני שירמיהו לא היה בעיר. גם שתי התשובות האלו מקטינות את דמותה של חולדה: היא צריכה אישור על מנת להתנבא, והיא אינה ברירת המחדל בבקשת נבואה. לעומת זאת, [[רב שילא|רבי שילא]] טען שהפניה לחולדה הייתה מפני שהנשים הן רחמניות: יאשיהו ידע שהוא עומד לקבל נבואה קשה והעדיף לקבל אותה מאישה. התשובהמתוך הזותקווה מייחסתשכך לחולדהיקבל תכונות חיוביות לעומתתשובה המדרשיםמרוככת הקודמיםיחסית.
 
היחסמדרש השלילינוסף לחולדהמתייחס ממשיך:לשמה [[רבשל נחמן]]חולדה טוען שדבורה וחולדה היו יהירות ולכן נקראו בשמות "רעים"הנביאה: {{ציטוטון|אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא, זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך.}}{{הערה|מגילה יד ע"ב}}{{הערה|רב נחמן טוען ש"לא נאה היהירות לנשים", מה שמחזק את הטענה שחז"ל התקשו לקבל את העובדה שהיו גם נשים שהתנבאו(הערת עורך:יש לדחות את הנאמר כאן.שהרי האמוראים לא העבירו ביקורת על אביגיל.ואף אם היו מביאים ביקורת על אביגיל.כעין שהעבירו על דמויות אחרות אין זה מעיד על כך שהייתה התקשות להאמין לזה שאשה יכולה להתנבא).}}.
 
דרשנים ופרשנים מאוחרים יותר התייחסו באור חיובי לחולדה: במדרש [[בראשית רבתי]] פרשת חיי שרה, מדרש שנכתב על ידי [[משה הדרשן]] במאה ה-11, נזכרת חולדה הנביאה כאחת מכ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם.
 
[[רש"י]]{{הערה|דברי הימים ב פרק לד פסוק כב}} מביא שלחולדה הייתה לשכה סמוכה ל[[לשכת הגזית]] (מושב ה[[סנהדרין]]) שהייתה פתוחה כלפי חוץ וסתומה כלפי הסנהדרין מפני ה[[צניעות]]. ובמקום אחר{{הערה|מלכים ב פרק לד פסוק כב.}} הוא מביא שהייתה יושבת בין שני [[שערי חולדה]] שנקראו לדעתו על שמה.
 
הפירוש "[[הגהות רבי עובדיה הנביא]]", אף מגדיל וטוען שחולדה הייתה מלמדת את הזקנים תורה שבעל פה: במשנה - בבית אולפנא שער יש בעזרה ששמו שער חולדה במסכת מדות (לד א) ויש שפותרים במשנה חוץ לחומה בין שתי החומות שהיא משנה לעיר [במשנה הייתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור והיא היא המשנה].{{הערה|<span lang="HE">הג"ה
דר"ע על רש"י על מלכים ב'</span>}}
 
במשנה - בבית אולפנא שער יש בעזרה ששמו שער חולדה במסכת מדות (לד א) ויש שפותרים במשנה חוץ לחומה בין שתי החומות שהיא משנה לעיר [במשנה הייתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור והיא היא המשנה].{{הערה|<span lang="HE">הג"ה
דר"ע על רש"י על מלכים ב'</span>}}
 
== קבר חולדה ==