בולען – הבדלי גרסאות

על פי מחקר שביצע פרופסור [[שלמה שובאל]] מ[[האוניברסיטה הפתוחה]]{{הערה|שם=שובאל|[http://www.openu.ac.il/Adcan/adcan54/08-11.pdf "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה"]}} תהליך יצירת הבולען מתחיל ב[[מי תהום]] מתוקים הזורמים לכיוון ים המלח בעקבות ירידת מפלס מי ים המלח. המים ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית שנוצרה עם נסיגת ים המלח בעבר וכוסתה ב[[משקע (גאולוגיה)|משקע]]ים של [[חרסית|חרסיות]] ו[[קונגלומרט (גאולוגיה)|קונגלומרט]]ים. שכבת החרסית באזור ים המלח מכונה [[תצורת צאלים]],{{הערה|על שם תצורת הקרקע המופיעה בנחל צאלים}} כאשר החרסיות מכילות בעיקר [[מינרל]]ים מ[[קבוצת הסמקטיט]] המתאפיינים בכושר ספיחת מים, והבוץ שנוצר עקב כך הוא אלסטי. לכן שכבת החרסית המצויה מעל שכבת המלח ומתחת למפלס מי התהום היא בוצית וגמישה מאוד. כאשר מי התהום ממיסים את שכבת המלח זורמת החרסית הבוצית הגמישה אל החלל שנוצר מתחתיה וכך נוצר חלל מעל לשכבת החרסית הבוצית. מעל לחרסית הבוצית מצויה שכבת חרסית יבשה שחלקיקיה דבוקים בחוזקה זה לזה ולכן תישאר שכבה זו שלמה מעל החלל שנפער מתחתיה. עם הזמן נוצרים בשכבה יבשה זו סדקי קריסה ההולכים ומתרחבים וגם מתרבים, ובסופו של דבר היא מתמוטטת אל תוך שכבת החרסית הבוצית שמתחתיה. תופעה דומה מתרחשת כאשר על פני הקרקע מצויה שכבת קונגלומרט,{{הערה|[[סלע משקע]] שנוצר מהתלכדות חלוקי סלע}} שגם היא תישאר תלויה מעל לחלל שנוצר מתחתיה עד שמשקלה העצמי ימשוך אותה מטה או שמשקל נוסף, רכב או בני אדם, יגרום להתמוטטותה. מאחר שמתחת לכל צדו הישראלי של האגם ישנה שכבת מלח, סכנת הבולענים מורגשת בעיקר שם. בצד הירדני ישנה שכבת מלח רק באזור המפעלים, ולכן ישנם רק כחמישה בולענים בשטח ירדן.

 

 

בשנת [[1979]] נפער בולען גדל ממדים במושב [[עזריה]] שבשפלה שקוטרו 8 מטרים ועומקו כ-24 מטרים. הבולען נחקר, אך הגאולוגים לא הגיעו למסקנה באשר למקורו, ובשל חשש לחיי אדם נסתם הבולען בעזרת עפר שנחפר ביישוב סמוך שהקים בריכת שחיה. כעבור 22 שנים נפער הבולען מחדש ונסתם בשנית.