הבדלים בין גרסאות בדף "אקרוסטיכון במקרא"

מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: אידיאל)
מ
 
=== איכה ===
[[מגילת איכה]] מכילה קינות על חורבן בית המקדש הראשון. ארבע הקינות הראשונות בנויות באקרוסטיכון אלפביתי שלם. הפרק החמישי והאחרון אינו מכיל אקרוסטיכון, אך הוא באורך של 22 פסוקים, כמניין אותיות האלף-בית. חוקרים רבים סבורים כי מספר זה של פסוקים אינו מקרי, וכי פרק ה' משתמש ב'אקרוסטיכון ריק'{{הערה|קיום והקףוהיקף תופעה זו ברחבי המקרא שנוי במחלוקת בין חוקרים. אך במקרה זה השימוש ב-22 פסוקים כנראה לא מקרי. ראה: E. Assis “The Alphabetic Acrostic in the Book of Lamentations,” CBQ 69 (2007), p.711.}}, כלומר, הוא מכיל 22 פסוקים בגלל הזיקה הכללית שלו למסגרת של אקרוסטיכון, אך סדר האותיות חופשי ואיננו עוקב אחר האלף-בית. אם נקבל הנחה זו, הרי מגילת איכה כולה מעוצבת בצורה זו או אחרת סביב האלפבית העברי{{הערה| Hillers, “Anchor Yale Bible – Lamentations”, pp. 24-25.}}.
 
פרקים א', ב' ו-ד' הם באורך 22 פסוקים כל אחד, והם כוללים אקרוסטיכונים בהם כל פסוק מתחיל באות מאותיות האלפבית. בפרקים א' ו-ב' יש בכל פסוק שלוש שורות-שיר ואילו בפרק ד' שתי שורות-שיר{{הערה| Assis, pp. 710-711.}}. שלושת הפרקים האלו קשורים זה לזה גם מבחינות אחרות. כך למשל, שלושתם פותחים במילה "איכה". פרק ג' לעומת זאת יוצא דופן במבנהו. בכל בית שלושה פסוקים הפותחים כל אחד באות מהאקרוסטיכון, כך אורכו הוא 66 פסוקים – בשונה מכל הפרקים האחרים.