פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לראש ממשלת בריטניה
לאחר שנאלץ לוותר, לפחות זמנית, על כוונתו לכבוש את [[בריטניה]] החליט היטלר לפנות מזרחה ולתקוף את ברית המועצות. חולשתו של הצבא האדום, שהתגלתה ב[[מלחמת החורף]] בפינלנד, וסדרת הניצחונות המהירים שנחל ה[[ורמאכט|וורמאכט]] במערכות בפולין ובצרפת, גרמו להיטלר ולפיקוד העליון הגרמני להעריך שניתן יהיה להכריע גם את ברית המועצות תוך זמן קצר, תוך שימוש בטקטיקת ה"בליצקריג", שהוכיחה את עצמה במלחמה במערב אירופה.
 
הפלישה המתוכננת לברית המועצות ("[[מבצע ברברוסה]]") הייתה אמורה להיערך ב-15 במאי 1941. אך היו כבר סימנים, שהצבא הגרמני יתקשה לעמוד בלוח הזמנים המתוכנן. החורף של אותה שנה היה ארוך במיוחד, והפשרת השלגים הפכה צירי תנועה רבים, שהגרמנים תכננו להשתמש בהם, לביצות. הצבא גם לא קיבל עדיין את מספר המשאיות שהובטחו לו לצורך הפלישה, ונאלץ להסתמך במידה רבה על משאיות שנלקחו שלל במהלך המערכה על צרפת, אף על פי שהן היו פחות איכותיות מהמשאיות הגרמניות. אולם הגורם העיקרי לדחיית הפלישה המתוכננת לברית המועצות היה התפתחות המאורעות במדינות הבלקן. באוקטובר 1940 ערכה איטליה ניסיון כושל [[מלחמת יוון-איטליה|לפלוש ליוון]]. היוונים הצליחו להגן בהצלחה על ארצם, ואף פלשו לשטח אלבניה, שנשלטה על ידי איטליה, אולם החלטתו של [[ראש ממשלת בריטניה]], [[וינסטון צ'רצ'יל]], לשלוח כוח משלוח בריטי ליוון כדי לסייע ליוונים, יצרה איום על שדות הנפט ברומניה, שהיו אחד ממקורות אספקת הנפט העיקריים של גרמניה הנאצית. היטלר נאלץ [[המערכה על יוון|לפלוש ליוון]] בעצמו. הוא סבר שמבצע שכזה יהיה פשוט בזכות תמיכה מממשלת יוגוסלביה הפרו-גרמנית, אך היא הופלה ב-27 במרץ עקב הפיכה של תנועה אנטי-גרמנית בעידוד סוכנים בריטיים, וב-6 באפריל 1941 נאלץ היטלר [[הפלישה ליוגוסלביה|לפלוש ליוגוסלביה]] וליוון בו זמנית. עקב מאורעות אלה, נדחתה הפלישה לברית המועצות ל-22 ביוני. חוקרים רבים טוענים, שההחלטה לדחות את הפלישה לברית המועצות לצורך המבצע בבלקן הייתה שגיאה קריטית של היטלר, שלא אפשרה לצבא הגרמני להכניע את ברית המועצות לפני בוא החורף.
 
== מהלך העימות==