הכתב העברי הקדום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור
אין תקציר עריכה
שורה 251:
 
התייחסות מוקדמת לשינוי הכתב אנו מוצאים בדברי [[אבות הכנסייה]] מהמאות הראשונות לספירה; כך למשל [[אוסביוס מקיסריה|אוסביוס]] (263?–339) כתב ב"כרוניקות" כי [[עזרא הסופר]] החליף את הכתב העברי.{{הערה|1=הנוסח הארמני יצא לאור בספר: '''Eusebii ... Chronicon bipartitum, ex Arm. textu in Lat. conversum, adnotationibus auctum, Gr. fragmentis exornatum, opera J.B. Aucher''', עורך: Mkrtič Augerean, בשנת 1818. [http://books.google.co.uk/books?id=QUsOAAAAQAAJ&pg=PA190 עמ' 190] (עם תרגום ללטינית). לתרגומים באנגלית ראו את תרגומו של Andrew Smith {{כ}}(2008) [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_chronicon_01_text.htm '''Chronicon''', Book 1; ''the Hebrews'', [p125], ואת תרגומו של Robert Bedrosian {{כ}}(2008) [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_chronicon_02_text.htm '''Chronicle''', Book 1; ''the Hebrews'', [41] באתר The Tertullian Project}}
כמו כן, [[הירונימוס]] בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] מייחס את החלפת הכתב ל[[עזרא הסופר]].{{הערה|הירונימוס, בבהקדמתובהקדמתו ל[[ספר שמואל]] בתרגום ה[[וולגטה]] שלו: "Helmeted Introduction". (תרגום לאנגלית באתר [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf206.vii.iii.iv.html Christian Classics Ethereal Library]).}}
 
מסורת זו חוזרת אף בדברי ה[[תנא]]ים וה[[אמורא]]ים,{{הערה|1=למקורות, ראו: ב[[תוספתא]] [[s:תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה|סנהדרין ד ה]]}}, ב{{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}, וב{{ירושלמי|מגילה|א|ט}}. להשוואה סינופטית בין שלושת המקורות ראו [[S:ביאור:הכתב העברי הקדום - אנתולוגיה|הכתב העברי הקדום – אנתולוגיה]]). לסקירה של הספרות הרבנית בנושא ראו את המאמר ב{{אתר ישיבה|הרב=|נושא=כתב עברי (עתיק)|קישור=http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title{{=}}כתב_עברי_(עתיק)}}.}} המכנים את האלפבית העברי הקדום בשם "כתב עברי",{{הערה|שם=בבלי|{{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}}} "כתב רעץ"{{הערה|{{ירושלמי|מגילה|א|ט}}}} או "כתב ליבונאה",{{הערה|שם=בבלי}} ומייחסים אף הם את חידוש הכתב המרובע יחד עם הטמעת השימוש בלשון הארמית, למעשי [[עזרא הסופר]]: {{ציטוטון|1=אמר [[מר זוטרא]], ואיתימא [[מר עוקבא]]: בתחלה ניתנה [[תורה]] לישראל בכתב עברי (=הכתב הקדום) ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית (=הכתב המרובע) ולשון ארמי }}. שיטה זו היא לפי דעת התנא [[רבי יוסי]] ודעת האמורא [[מר זוטרא]] או [[מר עוקבא]] המוזכרים בשלושת המקורות שהוזכרו לעיל. דעה חולקת מובאת על ידי התנא [[רבי יהודה הנשיא]], לפיו הכתב המרובע הוא הקדום ובו נתנה תורה, ואילו הכתב הפיניקי נקבע רק לאחר שהכתב המקורי "נשתכח" מהיהודים עקב חטאיהם, עד שהוא הוחזר על ידי עזרא.{{ביאור|1=דעה זו אינה מתיישבת עם הנתונים ההיסטוריים והארכאולוגיים, ואף נדחתה על ידי חלק מההוגים הרבניים, וכדברי רבי [[יוסף אלבו]] (1380-1444) {{ציטוטון|1=ואף אם תאמר שהוא (=רבי יהודה הנשיא) חולק בזה, ידוע הוא שאין דברי רבי שהוא יחיד במקום דברי חכמים כלום|2=[[ספר העיקרים]] מאמר שלישי, [http://daat.ac.il/DAAT/mahshevt/ikarim/c7-2.htm#1 פרק ט"ז]}}.}} ואילו התנא [[רבי אלעזר המודעי]] סבור שהכתב המרובע שימש מאז ומעולם, ואילו הכתב הפיניקי מעולם לא היה בשימוש. כמו כן מתאר התלמוד כיצד המשיך הכתב הקדום להיות בשימוש השומרונים: {{ציטוטון|ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן הדיוטות? אמר [[רב חסדא]]: [[כותים|כותאי]]. מאי "כתב עברית"? אמר רב חסדא: כתב ליבונאה}}. ואכן, ה[[שומרונים]] המשיכו להשתמש באלפבית העברי הקדום, (והוא עדיין בשימוש אצלם), ואילו את הכתב המרובע, אותו אף הם ייחסו לעזרא – כינו בלעג "כתב עזרא הארור".{{הערה|1=מכתבו של שד"ל המודפס בספרו של רפאל קירכהיים, '''כרמי שומרון''' [http://books.google.co.il/books?id=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA111 עמ' 111].}} אזכור חז"לי נוסף בהקשר של שינוי הכתב הוא הציטוט הבא: {{ציטוטון|אמר [[רבי ירמיה]], ואיתימא, [[רבי חייא בר אבא]]: [[מנצפ"ך]] צופים אמרום}},{{הערה|{{בבלי|שבת|קד|א}}, {{בבלי|ללא=שם|מגילה|ב|ב}}, וב[[מדרש רבה]] בנוסח אחר: {{ציטוטון|אמר [[רבי סימון]] בשם [[רבי יהושע בן לוי]]: "מנצפ"ך צופים אמרום [[הלכה למשה מסיני]]". [[רבי ירמיה]] בשם [[רבי חייא בר אבא]] אמר: "מה שהתקינו הצופים"|{{מדרש רבה|בראשית|א|יא}}]}}.}} המתייחס להופעת האותיות הסופיות, שהחלה עם אימוץ הכתב הארמי והשינויים שחלו בכתיבתו, ולא הייתה קיימת קודם לכן בגרסה של האלפבית הקדום. גם ה[[משנה]] {{ציטוטון|כתב עברי, אינו [[טומאת ידיים|מטמא את הידיים]]}}{{הערה|{{משנה|ידים|ד|ה}}}} יכולה להתפרש כמתייחסת לכתב האלפבית הקדום (שעל פי חז"ל אין בו קדושה, בניגוד לכתב המרובע).{{ביאור|שם=אשורי בחז"ל}}