חולדה הנביאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חולדה במסורת חז"ל: ניסוח |
Joalbertine (שיחה | תרומות) |
||
שורה 37:
[[רב (אמורא)|רב]] טען שחולדה הייתה קרובת משפחתו של ירמיה, ולכן ירמיה "לא היה מקפיד עליה". כלומר, ירמיה איפשר לה להתנבא, או העלים עין מכך. לפי [[רבי יוחנן]], יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו מפני שירמיהו לא היה בעיר. לעומת זאת, [[רב שילא|רבי שילא]] טען שהפניה לחולדה הייתה מפני שהנשים הן רחמניות: יאשיהו ידע שהוא עומד לקבל נבואה קשה והעדיף לקבל אותה מאישה מתוך תקווה שכך יקבל תשובה מרוככת יחסית.
מדרש נוסף מתייחס לשמה של חולדה הנביאה: {{ציטוטון|אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא, זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך.}}{{הערה|מגילה יד ע"ב}}{{הערה|רב נחמן טוען ש"לא נאה היהירות לנשים", מה
[[רש"י]]{{הערה|דברי הימים ב פרק לד פסוק כב}} מביא שלחולדה הייתה לשכה סמוכה ל[[לשכת הגזית]] (מושב ה[[סנהדרין]]) שהייתה פתוחה כלפי חוץ וסתומה כלפי הסנהדרין מפני ה[[צניעות]].
במדרש [[בראשית רבתי]] פרשת חיי שרה, מדרש שנכתב על ידי [[משה הדרשן]] במאה ה-11, נזכרת חולדה הנביאה כאחת מכ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם. ▼
:{{ציטוטון|בבית אולפנא. שער יש בעזרה ששמו שער חולדה (במסכת מדות לד א). ויש שפותרים "במשנה" חוץ לחומה, בין שתי החומות, שהיא משנה לעיר. במשנה היתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור והיא היא המשנה.}} מוסיף "[[הגהות רבי עובדיה הנביא]]" בפירושו על רש"י: {{ציטוטון|מ"אלה הדברים" עד "לעיני כל ישראל" וכן כל הדברים הנכפלים בתורה, דרשה ברבים וגלתה העונשים והגלויות הנכפלים לעוברים על סודו ורמזי התורה סוד מישרים.}}
▲במדרש [[בראשית רבתי]] פרשת חיי שרה, מדרש שנכתב על ידי [[משה הדרשן]] במאה ה-11, נזכרת חולדה הנביאה כאחת מכ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם.
▲[[רש"י]]{{הערה|דברי הימים ב פרק לד פסוק כב}} מביא שלחולדה הייתה לשכה סמוכה ל[[לשכת הגזית]] (מושב ה[[סנהדרין]]) שהייתה פתוחה כלפי חוץ וסתומה כלפי הסנהדרין מפני ה[[צניעות]]. ובמקום אחר{{הערה|מלכים ב פרק לד פסוק כב.}} הוא מביא שהייתה יושבת בין שני [[שערי חולדה]] שנקראו לדעתו על שמה.
== קבר חולדה ==
| |||