מדינת בורמה – הבדלי גרסאות

ב-[[7 במרץ]] 1942 נפלה [[ראנגון]], בירת בורמה, בידי היפנים. ורק ב-[[1 באוגוסט]] [[1942]] החליטו היפנים להקים מנהל אזרחי בורמזי, במטרה לנהל את חיי היום יום בראנגון תחת השלטון היפני. כראש המנהל האזרחי מונה [[בה מאו]]. מאו היה עורך דין ופוליטיקאי, אשר בזמנו התנגד לגרירתה של בורמה למלחמה על ידי הבריטים, וב-[[1940]] נעצר בעוון הסתה. ככל שהמלחמה התקדמה לרעת היפנים, החליטו היפנים להפוך את בורמה ו[[הפיליפינים]] לעצמאיות במסגרת [[מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי]], בניגוד לתוכנית המקורית שהעצמאות תינתן רק לאחר סיום המלחמה. [[ראש ממשלת יפן]] [[הידקי טוג'ו]] הדגיש שקבלת העצמאות מותנית בהכרזת מלחמה בורמזית על בריטניה ו[[ארצות הברית]]. ממשלת יפן האמינה שאם יינתן לבורמה חלק אמתי בניצחון על בעלות הברית, הדבר ימנע השתלטות חוזרת שלהם על מזרח אסיה, ולפיכך העניקה תמיכה צבאית וכלכלית רבה למדינה החדשה.

 

 

בהדרגה הבין אונג סן, שר הביטחון ומפקד צבא העצמאות הבורמזי, שאין כוונת היפנים להעניק עצמאות אמתית לבורמה, לא במהלך המלחמה ולא אחריה, ובהדרגה הוא החל יוצר קשר חשאי עם ארגונים שונים וביניהם [[המפלגה הקומוניסטית של בורמה]] אשר פעלה במחתרת. בסופו של דבר אוחדו כל הארגונים מתנגדי היפנים במסגרת [[הארגון האנטי-פשיסטי]] עם [[תאקין סו]] כמנהיג הארגון. הבורמזים הצליחו לייצר מגעים עקיפים עם הבריטים, וב[[דצמבר]] [[1944]] הציעו לבצע התקוממות כללית בשיתוף פעולה עם צבא העצמאות הבורמזי. הבריטים דחו את התוכנית, והיא החלה במרכז בורמה רק בתחילת [[1945]], בתחילה ללא השתתפות צבא העצמאות הבורמזי. ב-[[27 במרץ]] 1945, צבא העצמאות הבורמזי צעד דרך עיר הבירה ראנגון, במטרה לסייע לצבא היפני כנגד בעלות הברת המתקדמות אל מרכז בורמה. אז פתח אונג סן במרד גלוי, השתלט על עיר הבירה, ולאחר משא ומתן קצר עבר רשמית לצד בעלות הברית. ללא תמיכת הצבא, ובשל העובדה שהיפני היו שקועים בקרבות קשים ובכל רחבי הארץ, קרסה מדינת בורמה, ובה מאו נמלט לתאילנד ואז ליפן.