השושלת הסלג'וקית – הבדלי גרסאות

===משכירי חרב לכובשים===

[[קובץ:Seljuq Empire1100. he.svg|250px|ממוזער|האימפריה הסלג'וקית בסביבות 1100]]

 

אדון ג'אנד, היאבגו של האוע'וז, שב לאיים על אותם אוע'וזים שישבו בח'ואריזם, ואלה יצאו לכבוש את השטח במרכז ח'וראסאן, שנותר פנוי עם עזיבתם של האוע'וזים שהיו בעבר תחת שליטתו של אישראיל. לאוע'וזים שבאו מח'ווארזם, בשונה מהאוע'וזים שעזבו את ח'וראסאן, הייתה הנהגה חזקה. האחים צ'אע'רי בכ וטוע'ריל בכ הציגו עצמם כמוסלמים [[סונים]] אדוקים ורכשו לעצמם הכרה כקליינטים של ה[[ח'ליפה]], על-אף שהמשיכו לשלוח את אנשיהם לפשיטות ביזה. האחים לבית סלג'וק עמלו לבסס יחסים עם חוגים אורתודוקסים בערים גדולות והצליחו להביא את [[מרו (עיר)|מרו]] ואת [[נישאפור]] להיכנס תחת שליטתם בשנים 1028-9. מסעוד מע'זנה נהיה מודע לאיום שמהווים הסלג'וקים לגביו וארגן מסע צבאי כנגדם. אולם כוחותיו של מסעוד החמושים בכבדות לא יכלו לתפוש את הכוחות הטורקמנים הניידים במדבר וסבלו ממוראל נמוך נוכח חוסר הסיכוי לבוז ביזה במסע זה. בשלב מסוים החליטו הסלג'וקים להסתכן בקרב ובמישור [[קרב דנדאנקאן|דנדאנקאן]], צפונית למרו, הנחילו תבוסה לכוחות הע'זנווים. מסעוד נמלט להודו וכל ח'וראסאן והרמה האיראנית שמעבר לה נותרו פתוחים בפני הסלג'וקים.

לאורך שלבים אלו, בהדרגה, ובמיוחד לאחר הניצחון הגדול, קבוצות נוודים רבות באזורי הערבות המקומיים ביקשו לראות את עצמם כחלק מהסלג'וקים, וכך בהדרגה גדל כוחם ומספרם. למרות נסיבות חריגות אלו בהם הסלג'וקים, [[רועה צאן|רועים]] נוודים, אשר אינם באים ממסורת [[אצולה]] כלל וכלל, הפכו לכוח החזק אשר מאיים להשתלט בהדרגה על אזורים נרחבים באסיה המערבית, טענו הסלג'וקים ל[[לגיטימציה|לגיטימיות]] בעקבות כך ש"רק [[אללה]] נותן את השלטון למי שהוא חפץ"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקות 33:26-30:05|תאריך=}}}}.

 

 

במקביל, ממערב לח'ואריזם וח'וראסאן, [[השושלת הבויהית|האימפריה הבויהית]], שהייתה עד לאחרונה חלק מתור זהב תרבותי אזורי, התמודדה עם גלי אלימות, אשר היו בקולורציה לשינויים האקלימים שהשפיעו ישירות על מחירי המזון. בעוד הבויהים מתמודדים עם ניסיון [[הפיכה]], פרעות של נוודים מקומיים, ומרד של הצבא, קרב אל העיר צבא שהובל על ידי ההנהגה הסלג'וקית, ועמים נוספים אשר ביקשו להצטרף לכוח תחת הנהגתם. ב-[[18 בדצמבר|18 לדצמבר]] [[1055]] נכנסה ההנהגה הסלג'וקית לעיר, בטענה שעליהם לעצור בעיר בדרכם ל[[חג']] ב[[מכה]], אולם בפועל השתלטו הסלג'וקים בהדרגה על העיר ובאופן חסר תקדים התחילו שושלת של עם נודד וחסר מורשת ששולט על אחת הערים המרכזיות בעולם ה[[אסלאם]]. גם לאחר תחילת שלטון הסלג'וקים בבגדאד, בעיות האקלים נותרו ובעקבותיהם גם בעיות המזון, ו-13 השנים הראשונות של השלטון רצופות ברעב, אלימות, ביזה של מזון, ו[[מלחמת אזרחים]] שבמהלכה פרצה [[מגפה]]. בכמה שנים ספורות בסוף שנות ה-50 של המאה ה-11 נהרגו, על פי ההערכות, שליש מהתושבים באזור [[עיראק]]-[[איראן]]-ח'וראסאן. בשנת 1060 החלה התייצבות אקלימים באזור, מה שהוביל לחידוש שגשוג החקלאות, והיה הרקע לתחילת היציבות השלטונית של הסלג'וקים באימפריה החדשה שכוננו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקות 1:01:23-39:12|תאריך=}}}}.