מיה בר-הלל – הבדלי גרסאות

'''[[הצופן התנ"כי]]''': בשנת [[1994]] פורסמה עבודה אשר עסקה בניסוי שנערך בטקסט העברי של ספר בראשית בתנ"ך קורן. בניסוי נבחר מדגם של צמדי מילים בעלי משמעות, וטענתם העיקרית של עורכי הניסוי הייתה כי לא סביר שהופעתם של צמדי מילים אלה בטקסט בדילוגי אותיות תתקבל באקראי. בעקבות מאמר זה, ב-1999, בר-הלל והמתמטיקאים [[ברנדן מקיי]], [[דרור בר-נתן]] ו[[גיל קלעי]] פרסמו מאמר שבו טענו לפסילה גמורה של הטיעון. גולת הכותרת הייתה מציאת "דילוגי אותיות" בספר "[[מלחמה ושלום]]" במתאם גבוה עוד יותר ממה שנמצא בספר בראשית.{{הערה|Brendan McKay, Dror Bar-Natan, Maya Bar-Hillel, Gil Kalai, '''[http://cs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/StatSci/ Solving the Bible Code Puzzle]''', ''Statistical Science 14'', 1999, 150-17}} מאוחר יותר, בר-הלל הציגה המחשה לבעייתיות של הניסוי: אם קשת מצביע על חץ שירה ונעוץ בלב מטרה, אין זה מבטיח שהצלף אכן ירה את החץ אל המטרה ולא צייר את המטרה לאחר מכן סביב החץ. זוהי דוגמה ל[[כשל הצלף הבודד]] שבו אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי. הבעיה שהעלו מקיי ושותפיו היא שבשל "מרחב התמרון" שהם תיארו, התאפשר לכותבי המאמר המקורי לבחור מבין כל הרשימות האפשריות של כינויי הרבנים דווקא את הרשימה שמניבה תוצאות מרשימות. מקיי ועמיתיו לא טענו במפורש כי ויצטום וריפס זייפו במודע את תוצאות הניסוי, אלא שדי באפשרות שהייתה להם לבצע זיוף שכזה כדי להטיל בו ספק.

 

 

===פעילות פוליטית ותקשורתית===

 

כן פרסמה מספר מצומצם של [[פובליציסטיקה|מאמרי דעה]] א-פוליטיים בעיתון הארץ וידיעות אחרונות{{הערה|{{הארץ - עיתונאי|1.2149904}}}}{{הערה|{{ynet|מיה בר-הלל ו[[אוריאל פרוקצ'יה]]|הטרגדיה של המחסור באיברים להשתלה|4009129|5 בינואר 2011}}}}. טורה העוסק בתקרית בתחנת דלק המשקפת תופעה של גזענות מזרחים כנגד אשכנזים עורר ביקורת כנגדה.{{הערה|{{הארץ|קובי ניב|כשהפרופסורית פגשה מזרחי|1.2948876|20 במאי 2016}}}}{{הערה|{{ynet|בן-דרור ימיני|מה עבר להם בראש?|4805281|20 במאי 2016}}}}