מאיה פרוכטמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
למדה ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ז]]-[[1967]] סיימה בהצטיינות תואר בוגר בלשון עברית וספרות עברית.{{הערה|{{דבר||מסיימי מחזור י' – תשכ"ז של אוניברסיטת תל-אביב: הפקולטה למדעי הרוח: בוגרים בהצטיינות|1967/08/07|00600|טור 1}}.}} [[דיסרטציה|עבודת הדוקטור]], שנעשתה במסגרת בית הספר למדעי היהדות בהדרכת פרופ' [[חיים רוזן]] והוגשה בשנת [[תשל"ט]]-[[1979]] (אושרה בשנת 1980), הייתה בנושא: "קטגוריות מיידעות ומתחמות בעברית הישראלית".
 
תחומי העניין שלה כוללים [[תחביר עברי|תחביר]] מודרני ו[[עברית מקראית#תחביר|מקראי]], [[דקדוק]] ו[[שירה]] עבריים של [[ימי הביניים]] ומילונאות עברית. בנוסף לעבודתה המחקרית עוסקת בחיבורם של [[מילון|מילונים]] לשפה ה[[עברית]]. בין השנים 1987 ו-1998 ערכה את "[[בלשנות עברית (כתב עת)|בלשנות עברית]]", כתב עת בנושאי בלשנות בהוצאתב[[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]].
 
עסקה גם ב[[ספרות ילדים]]: ערכה את הספר "מחקרים בספרות ילדים", תרגמה את הספר "חרמשנית הכסף" של [[אלינור פרג'ן]], כתבה את הספרים "מרב הולכת לגן", "משחקי ילדים", "סבתא מתנה וסבתא סכריה", "פגשתי חבר צב", ועיבדה לילדים קובצי סיפורים משל [[יהודה אלחריזי]],{{הערה|ראו ביקורת על "תעלולי חבר הקיני": {{הארץ|אלמוג בהר|אבי התחבולות הגדולות, וראש הנאצות והנבלות|1.1403873|22 באפריל 2007}}.}} [[ברכיה הנקדן]] ו[[יוסף אבן זבארה]].