רביית כלאיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←בשירות האדם: חיטה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מסוי\1, \1כדי, ]], לעיתים, \1ייחודי, \1בייחוד |
||
שורה 32:
== בהומינידיים ובהומינואידים ==
[[קובץ:Hominoidea lineage.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[עץ פילוגנטי]] של [[הומינואידים]], עם הגיל המוערך במיליוני שנים על הציר האנכי. בני-כלאיים מוכרים בין מספר [[ענף (פילוגנטיקה)|ענפים]] רבים שהתפצלו לפני פחות משני מיליון שנה לערך, כמו האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי (בצבע תכלת) או השימפנזה המצוי והשימפנזה הננסי (בצבע סגול), אך לא בין ענפים שהתפצלו בתקופה קדומה יותר, כגון בין ענף השימפנזה והאדם.]]
בין בני-אדם מודרניים לניאנדרטלים ולדניסובים מפרידים כמה מאות אלפי שנות אבולוציה, בעוד שבין בני-אדם מודרניים ל[[שימפנזה|שימפנזים]] ול[[הומינידיים]] אחרים מפרידים כמה מיליוני שנות אבולוציה, אך ייתכן שבני-כלאיים ביניהם עדיין אפשריים. ל[[אדם שימפנזה|בן-כלאיים היפותטי בין אדם ושימפנזה]] מתייחסים לעיתים במונח "הומנזי" (אנגלית: Humanzee) לפי הנוהג המקובל של שימוש בהלחם בסיסים של שמות ההורים (אנגלית: Human ו-Chimpanzee). ככל הידוע מעולם לא נוצר בן-כלאיים כזה, ואף לא הושגה הפריה מלאכותית מוצלחת בין ביצית וזרע משני המינים. בראשית המאה ה-20 ניסה החוקר הסובייטי איליה איוואנוב, שפיתח טכניקת הזרעה מלאכותית בסוסים, להשיג הזרעה מלאכותית כזו, אך נכשל מספר פעמים. מאז לא דווח על עריכת ניסוי נוסף כזה, ככל הנראה בעיקר מסיבות [[אתיקה|אתיות]]. וועדות אתיקה שאישורן נדרש כיום במוסדות מחקר ב[[מדינות המערב]],
בשנת 1977 הראה החוקר ג'יי מייקל בדפורד מ[[אוניברסיטת קורנל]] שזרע אנושי מסוגל לחדור את הקרום החיצוני (''Zona pellucida'') של ביצית [[גיבון לבן-יד]], שאיננו הומיניד אך הוא [[הומינואידים|קוף-אדם]], ולעומת זאת איננו חודר את הקרום החיצוני של ביציות מספר [[קופים|קופים שאינם קופי-אדם]]: [[בבון ירוק]], [[מקוק רזוס]] ו[[קוף סנאי]], ואף נכשל בהצמדות אליהן. אך בדפורד לא דיווח על הפריה.
שורה 58:
===בידוד רבייתי===
צורות שונות של [[בידוד רבייתי]] מקשות על רביית כלאיים, על הולדת בני-כלאיים ועל פוריותם, ואף מונעות אותן לחלוטין בין אוכלוסיות רחוקות מדי זו מזו מבחינה גנטית. המשותף לכל הצורות השונות של בידוד רבייתי הוא שאותם תכונות ומנגנונים אשר התפתחו באבולוציה מכיוון שהם מעודדים רבייה מינית בין אורגניזמים קרובים זה לזה, נוטים להתפתח באופן בלתי-תלוי בין אוכלוסיות שאינן מתרבות באופן רגיל זו עם זו. ככל שהאוכלוסיות רחוקות יותר זו מזו, פירושו שעברו דורות רבים יותר מאז ה[[אב קדמון משותף|אב הקדמון המשותף האחרון]] שלהם, שבמהלכם עשויים להתפתח ולהצטבר תכונות ומנגנונים
הביולוג האבולוציוני [[ארנסט מאייר]] חילק צורות בידוד רבייתי לפרה-זיגוטיות - אלו הפועלות לפני ה[[הפריה]] - ולפוסט זיגוטיות - אלו הפועלות לאחר ההפריה. הצורה הפשוטה ביותר של בידוד רבייתי פרה-זיגוטי הם תחומי תפוצה שונים של מינים, אשר מונעים פגישה ביניהם ולפיכך רבייה מינית. אצל [[מינים סימפטריים]] החיים באותו אזור תפוצה, [[בית גידול]] או [[נישה אקולוגית]] שונים עשויים להפריד ביניהם. למשל, תחומי התפוצה של ה[[קוצן מצוי|קוצן המצוי]] וה[[קוצן זהוב|קוצן הזהוב]] חופפים ב[[נגב]] וב[[מדבר יהודה]], אך כאשר קוצנים זהובים מריחים קוצנים מצויים בסביבתם הם עוברים לדפוס פעולה [[פעיל יום|יומי]]
בבידוד רבייתי פוסט-זיגוטי נכללים מקרים שבהם הופרתה ביצית בזרע, אך אי-ההתאמה בין אוכלוסיות ההורים פוגעת בעובר בן הכלאיים או בצאצאיו. מקרים שבהם התפתחות העובר מופרעת נפוצים בבני-כלאיים של צמחים בעלי פרחים ממינים רחוקים זה מזה. במקרים אחרים העובר בן-הכלאיים מתפתח באופן תקין אך פוריותו נפגעת, למשל עקב אי-התאמה בין ההורים במספר והרכב הכרומוזומים. דוגמה מפורסמת הכלאה של חמור (62=2n כרומוזומים) וסוסה (64=2n כרומוזומים), שהתוצר שלה הוא פרד בעל מספר אי-זוגי של 63 כרומוזומים וכמעט תמיד עקר. עם זאת, לא כל הבדל במספר הכרומוזומים בין ההורים מוביל לעקרות של בן הכלאיים. למשל, ל[[סוס פז'בלסקי|סוסי פז'בלסקי]] 66=2n כרומוזומים, ולמרות זאת הם מולידים בני-כלאיים פוריים עם סוסי בית. בצמחים ובבעלי-חיים המסוגלים להתרבות ב[[רבייה אל-זוויגית|רבייה אל מינית]], גם בני-כלאיים שאינם פוריים מינית עשויים להמשיך ולהתרבות, למשל [[נענע חריפה]] מתרבה בטבע ב[[רביה וגטטיבית]].
שורה 68:
== בתרבות ==
[[קובץ:Minotauros Myron NAMA 1664 n1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ה[[מינוטאורוס]], בן-כלאיים אגדי של אשה ופר, בהעתק [[רומא העתיקה|רומי]] של פסל מ[[אתונה העתיקה]].]]
אף כי בני-כלאיים בין מינים מרוחקים מאוד זה מזה הם בלתי-אפשריים במציאות, הם נפוצים מאוד ב[[מיתולוגיה]], ב[[פולקלור]] ובתרבות הפופולרית המודרנית. אחד ה[[פיסול|פסלים]] העתיקים ביותר שהתגלו, מן [[התרבות האוריניאקית]] מלפני 32 אלף שנה, הוא ה[[ארי-אדם ממערת שטאדל]], [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמית]] [[שנהב]] המתארת יצור בעל ראש אריה על גוף אדם. ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] ובמיתולוגיות רבות נוספות מתוארים יצורים ומפלצות דמויי [[כימרה]] המורכבים מחלקי חיות שונות,
נפוצות גם אגדות המספרות על בני-כלאיים של בני-אדם עם [[אל]]ים, [[מלאך|מלאכים]] ויצורים [[על-טבעי]]ים אחרים. על רבים מגיבורי המיתולוגיה היוונית, למשל [[הרקולס|הרקלס]], [[תזאוס]], [[פרסאוס]], [[אכילס]] ו[[הלנה]], מסופר שנולדו מ[[יחסי מין]] בין בני או בנות אדם לאלים ולאלות, ל[[נימפה|נימפות]] ול[[טיטאנים]]. ב[[תורה]] מופיע סיפור דומה על [[בני האלוהים]] שלקחו להן נשים מבנות האדם, ומזיווגים אלו נולדו [[נפיל]]ים וגיבורים: {{ציטוטון|וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ... הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:|{{תנ"ך|בראשית|ו}}}}
|