רביית כלאיים – הבדלי גרסאות

בין בני-אדם מודרניים לניאנדרטלים ולדניסובים מפרידים כמה מאות אלפי שנות אבולוציה, בעוד שבין בני-אדם מודרניים ל[[שימפנזה|שימפנזים]] ול[[הומינידיים]] אחרים מפרידים כמה מיליוני שנות אבולוציה, אך ייתכן שבני-כלאיים ביניהם עדיין אפשריים. ל[[אדם שימפנזה|בן-כלאיים היפותטי בין אדם ושימפנזה]] מתייחסים לעיתים במונח "הומנזי" (אנגלית: Humanzee) לפי הנוהג המקובל של שימוש בהלחם בסיסים של שמות ההורים (אנגלית: Human ו-Chimpanzee). ככל הידוע מעולם לא נוצר בן-כלאיים כזה, ואף לא הושגה הפריה מלאכותית מוצלחת בין ביצית וזרע משני המינים. בראשית המאה ה-20 ניסה החוקר הסובייטי איליה איוואנוב, שפיתח טכניקת הזרעה מלאכותית בסוסים, להשיג הזרעה מלאכותית כזו, אך נכשל מספר פעמים. מאז לא דווח על עריכת ניסוי נוסף כזה, ככל הנראה בעיקר מסיבות [[אתיקה|אתיות]]. וועדות אתיקה שאישורן נדרש כיום במוסדות מחקר ב[[מדינות המערב]], ביחודבייחוד ל[[ניסויים בבני אדם#שיקולי אתיקה|ניסויים בתאי אדם]], קרוב לוודאי לא תאשרנה ניסוי כזה.

צורות שונות של [[בידוד רבייתי]] מקשות על רביית כלאיים, על הולדת בני-כלאיים ועל פוריותם, ואף מונעות אותן לחלוטין בין אוכלוסיות רחוקות מדי זו מזו מבחינה גנטית. המשותף לכל הצורות השונות של בידוד רבייתי הוא שאותם תכונות ומנגנונים אשר התפתחו באבולוציה מכיוון שהם מעודדים רבייה מינית בין אורגניזמים קרובים זה לזה, נוטים להתפתח באופן בלתי-תלוי בין אוכלוסיות שאינן מתרבות באופן רגיל זו עם זו. ככל שהאוכלוסיות רחוקות יותר זו מזו, פירושו שעברו דורות רבים יותר מאז ה[[אב קדמון משותף|אב הקדמון המשותף האחרון]] שלהם, שבמהלכם עשויים להתפתח ולהצטבר תכונות ומנגנונים יחודייםייחודיים לרבייה המינית של כל אחת מן האוכלוסיות, ולפיכך יגרמו לחוסר-התאמה ברביית כלאיים ביניהן.

הביולוג האבולוציוני [[ארנסט מאייר]] חילק צורות בידוד רבייתי לפרה-זיגוטיות - אלו הפועלות לפני ה[[הפריה]] - ולפוסט זיגוטיות - אלו הפועלות לאחר ההפריה. הצורה הפשוטה ביותר של בידוד רבייתי פרה-זיגוטי הם תחומי תפוצה שונים של מינים, אשר מונעים פגישה ביניהם ולפיכך רבייה מינית. אצל [[מינים סימפטריים]] החיים באותו אזור תפוצה, [[בית גידול]] או [[נישה אקולוגית]] שונים עשויים להפריד ביניהם. למשל, תחומי התפוצה של ה[[קוצן מצוי|קוצן המצוי]] וה[[קוצן זהוב|קוצן הזהוב]] חופפים ב[[נגב]] וב[[מדבר יהודה]], אך כאשר קוצנים זהובים מריחים קוצנים מצויים בסביבתם הם עוברים לדפוס פעולה [[פעיל יום|יומי]] בכדיכדי שלא להתחרות עם הקוצן המצוי ה[[פעיל לילה|לילי]]. חוסר [[משיכה מינית]] בין מינים גם הוא עשוי למנוע הפריה הדדית, למשל עקב התפתחות [[פרומון|פרומוני מין]] שונים, מראה חיצוני שונה, או התנהגות [[חיזור]] שונה. בצמחים [[בעלי פרחים]], עונת [[פרח|פריחה]] שונה עשויה למנוע [[האבקה|האבקת]] פרח ממין אחד באבקנים של פרח ממין אחר. במינים רבים התפתחו פרחים אשר בצבעם, בריחם ובמבנה שלהם מושכים רק מיני מאביקים מסויימיםמסוימים, למשל בסוג ה[[פיקוס]] כל מין מואבק רק על ידי מין ספציפי של [[צרעה (חרק)|צרעה]], מנגנון המונע האבקה בין מינים שונים אפילו באותה עונת פריחה. חוסר התאמה בין תאי מין (Gamete Compatibility) עשוי למנוע חדירתו של [[תא זרע]] לתא ה[[ביצית]] של אוכלוסייה שונה מאוד. בהכלאות מלאכותיות בחקלאות או במדע, ניתן להשתמש ב[[הפריה מלאכותית]] כדי להתגבר על מנגנוני בידוד רבייתי פרה-זיגוטי.

אף כי בני-כלאיים בין מינים מרוחקים מאוד זה מזה הם בלתי-אפשריים במציאות, הם נפוצים מאוד ב[[מיתולוגיה]], ב[[פולקלור]] ובתרבות הפופולרית המודרנית. אחד ה[[פיסול|פסלים]] העתיקים ביותר שהתגלו, מן [[התרבות האוריניאקית]] מלפני 32 אלף שנה, הוא ה[[ארי-אדם ממערת שטאדל]], [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמית]] [[שנהב]] המתארת יצור בעל ראש אריה על גוף אדם. ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] ובמיתולוגיות רבות נוספות מתוארים יצורים ומפלצות דמויי [[כימרה]] המורכבים מחלקי חיות שונות, ולעתיםולעיתים חלקם אדם, כגון [[בת ים (מיתולוגיה)|בנות ים]] ו[[קנטאור]]ים. [[סיפור עם|אגדות]] מפרטות כיצד נוצרו כמה מיצורים אלו ברביית כלאיים, למשל ה[[מינוטאורוס]] שגופו גוף אדם וראשו ראש [[בקר הבית|פר]] נוצר לפי האגדה מהזדווגותה של מלכת [[כרתים]] [[פסיפאה (מיתולוגיה)|פסיפיאה]] עם פר קדוש. האגדות על בנות-ים או "סירנות" השפיעו גם על ה[[יהדות]], ולפי [[פירוש רש"י לתלמוד]]: {{ציטוטון|ה[[דולפין|דולפנין]] פרים ורבים מבני אדם, שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו. [[בת ים (מיתולוגיה)|בני ימא]] - [[דגים]] שיש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א}}{{הערה|מאיר בר-אילן, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/yetsurim-2.htm יצורים דמיוניים באגדה היהודית העתיקה], [[מחניים (כתב עת)|מחניים ]] סיון תשנ"ד.}}.