חורבת בית לויה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
ויקיזציה
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=בית לויה|רוחב=31.5635|אורך=34.9282|כותרת=כן}}
[[קובץ:בית לויה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור 1: מבט מאזור הכנסייה הביזנטית בחורבת בית-לויה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 7908 Hirbat Beit Loya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור 3: פסיפס על רצפת כנסייה ביזנטית בחורבת בית-לויה]]
'''חורבת בית לוֹיָה''' היא [[אתר ארכאולוגי]] בשרידי ישוב קדום בראש גבעה בדרום [[השפלה]], כ-3.5 ק"מ מצפון למושב [[אמציה (מושב)|אמציה]]. במקום נמצאו שרידי ישוב מ[[תקופת הברזל]], [[תקופת בית שני]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ו[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]]. במקום נמצאה כתובת עברית משלהי [[תקופת בית ראשון]] ובה ההופעה המוקדמת ביותר של השם העברי ירושלים.
 
==בתקופת הברזל==
יש המזהים{{הערה|[https://amudanan.co.il/#!wiki=P850936 חירבת בית לויה] באתר [https://amudanan.co.il עמוד ענן]}} את חורבת בית לויה עם בית לְבָאוֹת המוזכרת בספר יְהוֹשֻׁעַ{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|ו}}}} כאחת מערי שבט שִׁמְעוֹן (שקיבל את נחלתו בתוך נחלת יְהוּדָה{{הערה|[http://alamapa.com/chapter/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2-%D7%99%D7%98/ יְהוֹשֻׁעַ י"ט] באתר [http://alamapa.com עַלַמַּפָּה]}}). אמנם בחפירות שנערכו בתל בשנת 1961 על ידי [[יוסף נוה]] התגלו שתי מערות קבורה מ[[תקופת הברזל]], אך יש הטוענים שלפי סדר המקומות המופיעים בתיאור נחלת שִׁמְעוֹן מסתבר אתר דרומי יותר לבית לְבָאוֹת, כמו [[תל שוקת]]{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94942733#181.977.3.default עולם התנ"ך - ספר יהושע] באתר http://www.kotar.co.il}}.
 
[[קובץ:Khirbet Beit Lei inscription A.jpg|ימין|ממוזער|250px|איור 2: כתובת עברית על קיר אבן גיר של מערת קבורה בחורבת בית לויה - ובה איזכור "ירושלם". מוצגת כיום ב[[מוזיאון ישראל]].]]
באחת מהמערות הללו התגלו מספר כתובות ב[[הכתב העברי הקדום|כתב העברי הקדום]] משלהי המאה ה-6 לפנה"ס, במצבי שימור שונים{{הערה|שם=Naveh1963|{{cite journal | author = Joseph Naveh | title = Old Hebrew Inscriptions in a Burial Cave | journal = Israel Exploration Journal | volume =13 | number = 2 | year = 1963 | pages = 74–92}}}}{{הערה|שם=NEAEHL|"{{cite book |first=Joseph |last=Patrich |first2=Yoram|last2=Tsafrir|script-title=he: {{Hebrew|האנצקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל}}|trans-title=The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land |language=Hebrew |volume=I |editor=E.Stern |year=1992 |pages=181–186}}}}. מנהל החפירה, פרופסור נוה, הציע לקרוא את הכתובת כך:
(השם) אלהי כל הארץ, הרי יהד (יהודה?) לו לאלהי ירשלם
יש חילוקי דעות לגבי קריאה כזאת{{הערה|שם=Cross|{{cite book | author = Frank Moore Cross | title = Near Eastern archaeology in the twentieth century : essays in honor of Nelson Glueck | chapter = The cave inscriptions from Khirbet Beit Lei | year = 1970 | pages = 299–306 | publisher = Doubleday}}}} אך נראה שבכל מקרה מדובר בהופעה המוקדמת ביותר של השם העברי ירושלים{{הערה|שם=Naveh1963}}. הכתובת מוצגת כיום ב[[מוזיאון ישראל]].
 
ה[[מורמונים]] מימנו את החפירות במקום בשנת 2008{{הערה|[http://beitlehi.org/about Beit Lehi Foundation] באתר http://beitlehi.org}} כיוון שלפי מסורת שלהם מדובר בבית להי, שממנה הפליגה משפחת הנביא להי לאמריקה מעט לפני חורבן בית ראשון, ככתוב ב[[ספר מורמון]]{{הערה|[https://rsc.byu.edu/archived/volume-10-number-3-2009/khirbet-beit-lei-and-book-mormon-archaeologist-s-evaluation Khirbet Beit Lei and the Book of Mormon: An Archaeologist’s Evaluation] באתר https://rsc.byu.edu}}.
 
==שרידי היישוב מתקופת בית שני ומהתקופה הביזנטית==
בחפירות שנערכו במקום נמצאו שרידי יישוב גדול מהתקופות ההלניסטית והביזנטית. היישוב נמצא לצד דרך רומית שקישרה בין [[מרשה]] ו[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] לבין [[תל לכיש|לכיש]] ו[[חברון]] ובסמיכות לאדמות השפלה הפוריות{{הערה|שם=ענת|[https://anattour.co.il/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%A1-%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%A4%D7%9C/ חורבת בית לויה: פסיפס כנסייה ביזנטית, בורות מים, קולומבריה ובתי בד בשפלת יהודה] באתר [https://anattour.co.il מטיילים עם ענת]}}. במקום נמצאו שרידי תעשייה חקלאית הכוללים מספר [[בית בד בארץ ישראל|בתי בד]], [[גת (משטח דריכה)|גת]] מרוצפת פסיפס, ומספר אולמות [[קולומבריום]] (לגידול יונים לצורכי מאכל, דשן, ופולחן - כולל בבית המקדש בירושלים), אחד מהם מהגדולים בארץ ישראל.
 
האדמה במקום היא של סלע [[קירטון‎קירטון]] פריך המקל על חפירה ובנייה תת-קרקעית. מלבד מערכות מגורים, בורות מים, מערת פעמון, ומערות קבורה, גם חלק מהמתקנים החקלאיים שהוזכרו למעלה וששרדו (כולל בית בד והקולומבריום) הינםהם תת-קרקעיים. הירידה אל בית הבד היא בגרם מדרגות חצוב. המזוזות והמשקוף מעוטרים בעיטור אטי מפואר. על אחת המזוזות חרוטות שתי מנורות בעלות שבעה קנים ומנורה נוספת חרוטה במרכז המשקוף שמעל לכניסה. במקום נמצאו מתקני סחיטה שלמים, אגן חצוב, [[בית בד בארץ ישראל|ים וממל]] ומעל מרכז הים, התגלתה בתקרה גומחה שאליה הותאמה ככל הנראה קורת עץ. ריצפת בית הבד הוסרה מאוחר יותר ונחצבה לעומק של כ-3 מ' עם גרם מדרגות נוסף. במילוי העפר שם נמצא מטבע מימי [[אגריפס השני]] (מאה 1 לספירה) וכן חרסים משלהי ימי הבית השני{{הערה|שם=ארכ|[http://www.hadashot-esi.org.il/Report_Detail.aspx?id=1065 חורבת בית לויה] גיליון 121 לשנת 2009 של כתב העת [http://www.hadashot-esi.org.il חדשות ארכיאולוגיות] של [[רשות העתיקות‎העתיקות]]}}. בסמוך לבית הבד מובילות 7 מדרגות מטויחות אל אחד ממספר [[מקווה|מקווי]] טהרה יהודים חפורים שהתגלו באתר. בסמוך נמצאת כמו כן כניסה ל[[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכת מסתור]] מאוחרת יותר מתקופת [[מרד בר כוכבא]].
 
===הכנסייה הביזנטית והפסיפס===
[[קובץ:PikiWiki Israel 7912 Hirbat Beit Loya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור 4: כתובת ברכה בפסיפס כנסיית בית לויה]]
בחלק המערבי של האתר נמצאים שרידי כנסייה נוצרית מהתקופה הביזנטית (הוקמה בשנת 500 לספירה לערך{{הערה|[http://beitlehi.org/discover_byzantine_church הכנסייה הביזנטית בבית לויה] מצגת של ד"ר אורן גוטפלד באתר http://beitlehi.org}}) ולידה שרידי מבנים נוספים - כולל בית-בד ומשטח דריכה של גת. רצפת האולם של הכנסייה מכוסה ב"שטיח" פסיפס גדול ששרד היטב, עם קישוטים וציורים של פירות, עופות, יונקים, ודמויות דייגים. בכניסה לאולם המרכזי הפסיפס כולל כתובת ברכה ביוונית, ובאולם עצמו ציור של [[אמפורה]] ממנה יוצאים שריגי גפן היוצרים מדליונים ובתוכם ציורים. הפירות המתוארים כוללים רימון, ענבים בצבעים שונים, תאנה, ולפי המשוער גם דובדבן, מלון, תפוח, אתרוג, ואולי גם [[עוזרר‎עוזרר]] ופגות [[שקמה]]. הפירות מעוצבים בסגנון שרווח אז במרחב (למשל הדובדבנים הדומים בעיצובם לאלה שנמצאו בווילה מהמחצית ראשונה של המאה השישית ב[[ארגוס]] שביוון{{הערה|שם=ענת}}. לכן לא ברור שכל הפירות הללו אמנם גודלו באזור.
[[קובץ:סל פגות שקמה בפסיפס כנסיית בית לויה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור 5: סל (עםובו פגות שקמה? כנראה) בפסיפס כנסיית בית לויה]]
במרכז ה[[ספינה (אדריכלות)|סיטרה]] הצפונית של האולם מצוירת אוניית מפרש בעלת משוטים ובה זוג דייגים, שאחד מהם תפש דג בחכתו (ראו איור 3). במרכז הסיטרה הדרומית מופיעים הדיגים עם שללם. מכאן ההשערה שתושבי היישוב עסקו גם בדיג או לפחות במסחר בו. בסיטרה הדרומית מצוירים גם עופות שונים, יונקים, פרחים ורימונים.
 
[[קובץ:PikiWiki Israel 7910 Hirbat Beit Loya.jpg|ימין|ממוזער|250px|איור 6: הדמות היחידה ששרדה את ה[[איקונוקלאזם]] בפסיפס כנסיית בית לויה]]
רוב דמויות האדם, החיות והדייגים (מלבד אחת - ראו איור 6) הושחתו באופן שיטתי בעידן ה[[איקונוקלאזם]] הביזנטי או המוסלמי המאוחר יותר{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=GYrPd2H1cjcC&pg=PA109&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false The Archaeology of the Early Islamic Settlement in Palestine, Volume 1], Jodi Magness|שמאל=כן}} בשל האיסור על עשיית פסל או תמונה, ומולאו אחר כך באבני פסיפס.
 
מצפון-מזרח לכנסייה הביזנטית נחפרה (כבר בראשית המאה ה-20 על ידי [[רוברט מקאליסטר‎מקאליסטר]] מה[[הקרן לחקר ארץ ישראל]]{{הערה|{{Cite journal | last =Macalister | first =R.A.S. | authorlink =R.A.S. Macalister | coauthors = | title =On a Rock Cut Chapel at Beit Leyi | journal =[[Palestine Exploration Quarterly|Palestine Exploration Fund Quarterly Statement]] | volume =33 | issue = | pages =226–230 | publisher =PEF | location =London | year =1901 | url =https://archive.org/stream/quarterlystateme33pale#page/226/mode/2up/search/226 | jstor = | issn = | doi = | id = | mr = | zbl = | accessdate =28 March 2011}}}}) קפלת תפילה ביזנטית תת-קרקעית מהמאות ה8-5ה5–8 לסה"נ.
 
==תקופה הממלוכית==
שורה 34:
 
==הגישה לאתר==
חורבת בית לויה היא אתר ארכאולוגי פעיל שעדיין לא הוסדר לציבור. במקום מערות רבות ובורות שרבים מהם עדיין לא סומנו או נחסמו. האתר נמצא בלב שטח אש צבאי ולכן יש צורך בתיאום כניסה{{הערה|[https://anattour.co.il/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94/ תאום טיולים בשטחי אש] באתר [https://anattour.co.il מטיילים עם ענת]}}. הגישה הנוחה לאתר היא ברכב גבוה (או רגלית או באופניים) ב"דרך הפטרולים" ([[הוועדה לשבילי ישראל|סימון שבילים]] אדום) אליו ניתן להיכנס מצפון מכביש 35 כ-6 ק"מ מזרחית לצומת בית גוברין, או מדרום דרך כביש 358 כחצי קילומטר מזרחית למושב אמציה. במעלה הגבעה של בית לויה ישנה חנייה נוחה ליד אתר החפירות.
 
==קישורים חיצוניים==