יוליה דומנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רקע משפחתי: הוספת מקור
←‏חייה: הוספת מקור
שורה 11:
[[קובץ:Septimusseverustondo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחת הקיסר: [[ספטימיוס סוורוס]], יוליה דומנה ושני בניהם, [[קרקלה]] ו[[גטה (קיסר)|גטה]] (199–201 לספירה).]]
[[קובץ:Roman Empire Caracalla and Julia Domna.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תבליט עם דמויותיהם של יוליה דומנה ובנה [[קרקלה]] (212–215 לספירה).]]
בשנות ה-80 המוקדמת של המאה ה-2, הכירה יוליה את הגנרל הרומאי ה[[לוב]]י [[ספטימיוס סוורוס]], כאשר שירת בצבא הרומאי בסוריה. אשתו הראשונה של סוורוס, פאקיה מרקיאנה, היתה עדיין חיה באותו הזמן. מאוחר יותר באותו עשור, זמן לא רב לאחר מותה, סידר סוורוס עם משפחתה של יוליה, שתשלח את בתה הצעירה אל [[גאליה]], שם כיהן כמושל פרובינקיה. נראה כי הם נישאו בשנת 187. סוורוס היה מבוגר ממנה בערך ב-25 שנה.{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 141}} הנישואים היו מוצלחים וסוורוס טיפח את דעותיה הפוליטיות של יוליה, מאחר שהיא היתה בעלת ספר ולמדה פילוסופיה.
בשנות ה-80 המאוחרות של המאה ה-2, נישאה יוליה לגנרל הרומאי ה[[לוב]]י [[ספטימיוס סוורוס]]. הנישואים היו מוצלחים וסוורוס טיפח את דעותיה הפוליטיות של יוליה, מאחר שהיא היתה בעלת ספר ולמדה פילוסופיה. נולדו להם שני בנים, [[קרקלה]] בשנת 188 ו[[גטה (קיסר)|גטה]] {{אנ|Geta (emperor)}} ב-189.
נולדו להם שני בנים, באסיאנוס ([[קרקלה]]), שנקרא על שם אביה של יוליה, בשנת ,188 ו[[גטה (קיסר)|גטה]] {{אנ|Geta (emperor)}} ב-189.{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 141}}
 
לאחר שהקיסר [[קומודוס]] נרצח ללא יורש בשנת 192, היה ספטימיוס סוורוס בין המתמודדים הרבים לכתר. בשנת 193 הוא נעשה קיסר. לאחר שהביס בשנת 194 את [[פסקניוס ניגר]] {{אנ|Pescennius Niger}} ובשנת 197 הביס והרג את [[קלודיוס אלבינוס]] {{אנ|Clodius Albinus}}, ביסס עצמו סוורוס כקיסר, ובכך הפכה יוליה דומנה לרעיית הקיסר.
 
שלא כמו רוב נשות הקיסרים, התלוותה יוליה אל בעלה במסעות המלחמה שלו{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 141}} ושהתה במחנה עם הצבא. בתקופה זו הוענקו לה תארים דומים לאלה שהוענקו ל[[פאוסטינה הצעירה]] {{אנ|Faustina the Younger}}, ובהם: "אם המחנה" (mater castorum), "אם אוגוסטוס" (mater Augustus) ו"אם המולדת" (mater patriae).
 
הקיסרית היתה מעורבת במפעלי בנייה רבים, שהידוע בהם הוא [[מקדש וסטה]], לאחר שהשריפה של קומודוס בשנת 192 החריבה אזורים של המקדש ואת הבית (ארטיום) של [[בתולה וסטלית|הבתולות הווסטליות]]. על בסיס עדויות נומיסמאטיות, סופרים היסטוריים וכתובת שנמצאה [[אין סיטו]] (באתר), חלק מהחוקרים מסכימים כי יוליה מימנה מפעלי שיקום לאתר בזמן שלטונו של סוורוס.