שמחת תורה – הבדלי גרסאות

ההקפות נערכות (ברוב הקהילות) בליל החג לקראת סוף [[תפילת ערבית]]{{הערה|בספר [[שער הכוונות]] מציין ר' [[חיים ויטאל]] כי נוהגים לערוך הקפות ב[[תפילת שחרית]], [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] של מוצאי שמחת תורה וכן שרבו ה[[אר"י]] היה מקיף אחר [[תפילת ערבית]] של מוצאי שמחת תורה וכיוון שלא היה עמו ביום שמחת תורה אינו יודע מה היה מנהגו אז. לעומת זאת בספר [[נגיד ומצווה]] לר' [[יעקב צמח (מקובל)|יעקב צמח]] מובא שהאר"י היה מקיף בלילה, ובספר חמדת ימים (שרבים ממנהגי האר"י התפשטו בקהילות ישראל בהשפעתו) כתוב שהאר"י היה מקיף בליל שמחת תורה ואינו מזכיר כלל את מוצאי שמחת תורה. הוא גם מוסיף לבקר את מה שנהגו בקהילות מסוימות בזמנו להקיף רק ביום וכותב שההקפות בלילה הן העיקר. בהשפעת שני ספרים אלו וכן בהשפעת [[שד"ר|שד"רים]] מארץ ישראל התפשט המנהג להקיף גם בלילה וגם ביום. המנהג בכמה קהילות (בעיקר בעדות המזרח) להקיף גם אחר תפילת מנחה מקורו גם בדברי ר' חיים ויטאל שהובאו לעיל{{הערה|1=. - על פי תולדות חג שמחת תורה עמודים 266-280}}.}}, וביום שמחת תורה עצמו ב[[תפילת שחרית]], לפני או אחרי קריאת התורה.

{{הערה|ביחס לזמן ההקפות בשחרית קיימים שלושה מנהגים: יש המקיפים לפני קריאת התורה, יש המקיפים אחרי קריאת התורה ולפני תפילת מוסף, ויש המקיפים לאחר תפילת מוסף. המקיפים לפני או אחרי קריאת התורה סוברים שעדיף לעשות כך על מנת לא להוציא ספר תורה שלא לצורך. המקיפים לאחר תפילת מוסף עושים כן על מנת למנוע [[טורח ציבור]] ולאפשר למי שאינו יכול להשתתף בהקפות להתפלל [[תפילת מוסף]] בציבור{{הערה|1= - הרב [[חיד"א]] בספרו לדוד אמת, סימן כ"ו}}.}}