עסקים קטנים ובינוניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתקרת הזכוכית |
מ הגהה, ניסוח, ויקיזציה, קישורים פנימיים. הערך הזה עדיין במצב מחפיר... |
||
שורה 1:
{{לערוך|נדרשת [[ויקיפדיה:עריכה טכנית|ויקיזציה]], בין השאר - חסרים קישורים פנימיים|נושא=מדעי החברה}}
'''עסקים קטנים ובינוניים''' (ב[[אנגלית]]: (SMB){{כ}} '''Small and Medium Business''', או לחלופין: (SME) {{כ}}'''Small and Medium Enterprises''')
=== הגדרות ===
הקטגוריה עסקים
ההגדרות משמשות לא רק לצורכי סטטיסטיקה אלא בעיקר כדי לייעד אמצעי סיוע שונים לקטגוריות שונות של עסקים.
שורה 9:
בישראל, על פי הגדרות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ב[[משרד הכלכלה]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://sba.economy.gov.il/Pages/default.aspx|כותרת = הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים |אתר = משרד הכלכלה}}}} '''עסק זעיר''' מוגדר כעסק בו יש עד 4 עובדים ומחזור מכירות של עד מיליון ש"ח. '''עסק קטן '''הוא עסק בו 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מיליון ש"ח, ו'''עסק בינוני '''מ-11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מיליון שח. בדוח מצב תקופתי 2013–2014 עסק קטן מוגדר כעסק בעל 5 עד 19 עובדים ועסק בינוני 20 עד 99{{הערה|שם=:0}}. באותו דוח קיימת גם חלוקה לקבוצות גודל: 1–9, 10–19, 20–49, 50–249.
עסקים של עובדים עצמאיים, כמו בעלי מקצועות חופשיים למשל, ועסקים המתנהלים מהבית, הנקראים לעיתים :SOHO) Small office / Home office). כלולים אף הם בהגדרות הנ"ל
=== היסטוריה ===
שורה 26:
* תרומתם ל[[מוביליות חברתית]], יזמים משכבות מיעוט, שכבות מקופחות, כולל נשים, מסוגלים ל"שבור את [[תקרת הזכוכית]]" ולהעלות את מעמדם בחברה לאחר שהצליחו בעסקיהם.
* פיזור סיכונים, בעיקר ביישובים קטנים בהם התלות בעסק גדול אחד או שניים מסכנת את עצם קיומם.
* תרומתם לתעסוקה
* תרומתם למתן יכולת לאנשים רבים לממש את עצמם ובכך להוות חברים תורמים בקהילתם.
שורה 32:
מנתונים שפורסמו לגבי שנת 2017{{הערה|ידיעות אחרונות, '''מוסף "ממון"''', 7 בדצמבר 2017, עמוד 5}} על ידי חברת CofaceBdi, עולה כי מתוך למעלה מחצי מיליון עסקים בישראל, 51.5% הם עסקים של עובדים עצמאיים וחברות יחיד ללא מועסקים, שמספרם הוא כ-258 אלף. 172,000 עסקים מעסיקים 1–4 עובדים (עסקים זעירים); 35,000 עסקים מעסיקים 5–9 עובדים; 26,000 מעסיקים 10–29 עובדים; 5,400 עסקים מעסיקים 30–49 עובדים; 1,340 עסקים מעסיקים 50–100 עובדים; ו-3,582 עסקים מעסיקים למעלה מ-100 עובדים (עסקים גדולים). 110,625 עסקים (36.7%) מנהלים מחזור של עד 100,000 ש"ח בשנה; 97,300 מנהלים מחזור בין 100 -500 אלף ש"ח.
לפי
מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, על פי סקרים שבוצעו ב 2013, מייצר 77% מהמשרות החדשות במשק הישראלי{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.economy.gov.il/Publications/PressReleases/Documents/small%20buissness_14_4.pdf|כותרת = דוח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2013–2014}}}}.
שורה 70:
כדי להתגבר על הקשיים שתוארו לעיל קיימים מספר אמצעים:
====== ייעוץ
קיימים סוגים שונים של
====== הכשרה ======
שורה 82:
בארצות רבות הוקמו מרכזים מיוחדים המתמחים בסיוע ליזמים חדשים ולבעלי עסקים קטנים קיימים. מרכזים אלה משלבים בפעולתם את כל אמצעי הסיוע.
בישראל קיימת רשת של [[מט"י|מרכזים לטיפוח יזמות]] (מט"י) או סוכנויות "מעוף".
====== חממות ======
קיימים שני סוגים בסיסיים של חממות: [[חממה טכנולוגית|חממות טכנולוגיות]] וחממות עסקיות.
לחממות הטכנולוגיות מתקבלים יזמים לאחר שתי בחינות: בחינה של ההיתכנות הטכנולוגית של הרעיון שלהם ובחינה הסיכוי העסקי שלו. החממות הללו מספקות ליזמים שהתקבלו תקציב, סיוע טכני, סיוע וייעוץ עסקי וכן שירותי משרד וקשרי משקיעים. היזם יכול לשהות בחממה עד שנתיים או שלוש ולאחר מכן עליו לעמוד ברשות עצמו. בישראל קיימות (2018) 18 חממות טכנולוגיות. החממות הראשונות הוקמו בישראל על ידי [[המדען הראשי במשרד הכלכלה|המדען הראשי]], בעקבות גלי העלייה מברית המוכצות בראשית שנות ה-90. לאחר כ-15 שנה הוחל בהפרטת החממות והן מנוהלות על ידי חברות פרטיות לאחר שזכו במכרז ונהנות מתמיכת המדען הראשי.
שורה 92:
===הקמת עסק===
הקמת עסק חדש הוא תהליך בעל רמת מורכבות משתנה בהתאם לסוג העסק, למבנה הפורמלי של העסק ולצורך בבית עסק. על היזם להחליט על המבנה המשפטי של העסק: חברה בע"מ, שותפות, או מעמד של עוסק מורשה או עוסק פטור, ובהתאם לכך לרשום את העסק ברשויות המתאימות: מע"מ, מס הכנסה, רשות מקומית.
סוגי עסקים מסוימים מחייבים רישוי מיוחד הקשור בקבלת אישורים מרשויות רבות נוספות כמו: [[מכבי אש|כיבוי אש]], [[המשרד להגנת הסביבה|איכות הסביבה]], בריאות ועוד. לכן רצוי לפני התחלת התהליך לפנות לקבלת [[ייעוץ]] מתאים או להשתתף בקורס להקמת עסק. ▼
▲סוגי עסקים מסוימים מחייבים רישוי מיוחד הקשור בקבלת אישורים מרשויות רבות נוספות כמו: כיבוי אש, איכות הסביבה, בריאות ועוד.
הזמן הממוצע הנדרש לקבלת האישורים להקמת עסק בישראל נאמד על ידי השבועון [[האקונומיסט]] בכ-35 ימים (בשנת 2008){{הערה|{{קישור כללי|הכותב = יוסי גרינשטיין, מעריב |כתובת = http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/477/368.html|כותרת = כמה זמן לוקח להקים עסק חדש? בישראל 35 יום – בפאקיסטן רק 25| תאריך = 11 בספטמבר 2006}}}}.
שורה 115 ⟵ 111:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{מנהל עסקים}}
[[קטגוריה:ארגונים כלכליים]]
[[קטגוריה:עסקים]]
| |||