אוטופיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג|אחר=פירוש אחר|ראו=[[אוטופיה (פירושונים)]]}}
'''אוּטוֹפְּיָה''' (מ[[לטינית]]: Utopia, ניתן להבנה כ"המקום הטוב") הוא מונח ש[[תחדיש|נטבע]] על ידי [[תומאס מור]] ב[[אנגליה]] ב-[[1516]]. כיום, במובן הכללי והמקובל ביותר שלו, מתייחס המונח ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] מושלמת היפותטית. במשך השנים מאז שנטבע, היו שהשתמשו במונח הזה לתיאור [[קהילה|קהילות]] אמיתיות שנוסדו על מנת ליצור חברה כזו. התואר "אוטופי" משמש כיום לעיתים קרובות לתיאור מצב שנתפס על ידי הוגיו כרעיון טוב אך בלתי-ישים מבחינה חברתית, [[כלכלה|כלכלית]] או [[פוליטיקה|פוליטית]], או שיישומו כרוך בשינויים חברתיים שרוב האנשים יתקשו לקבלם.
תיאורים של חברות אידיאליות נכתבו דורות רבים לפני שנטבע המונח "אוטופיה". בעל ההשפעה הרבה ביותר מביניהם הוא [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|
שורה 9:
המונח "אוטופיה" נטבע על ידי [[תומאס מור]] בשנת 1516 בספרו (שנכתב ב[[לטינית]]): ''De Optimo Reipublicae Statu deque Nova Insula Utopia'' ("על-אודות הרפובליקה הטובה הנמצאת באי החדש אוטופיה") או, בקיצור '''[[אוטופיה (ספר)|אוטופיה]]'''. בספרו של מור, "אוטופיה" הוא בעצם שמו של אי מבודד שעליו הוקמה רפובליקה אידיאלית. בכותרת הספר יש הד לחיבור "[[הפוליטאה]]" של [[אפלטון]], שבתרגומו ללטינית נקרא "הרפובליקה". מור עצמו ביאר את השם אוטופיה, וכתב שגזר אותו משורשים יווניים באופן שאפשר יהיה לפרשו בשני אופנים: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום" ("מקום שאינו קיים"). הספר כולו מתאר את החברה האידיאלית על האי הדמיוני באופן ספק-רציני ספק-סאטירי, והוא כולל רמזים והתייחסויות סמויות לכתבים קלאסיים (יווניים ולטיניים) שעסקו בתיאור החברה האידיאלית, ואשר נעשו פופולריים בין המשכילים במערב אירופה בימיו של מור.
בספרו, מתאר תומאס מור חברה המסודרת באופן רציונלי. את הסיפור מביא כביכול מגלה הארצות שגילה אותה – רפאל היתלודיאוס (שם שגזור מיוונית ואפשר לתרגמו כ"פטפטן" או "קשקשן"). אוטופיה היא [[רפובליקה]] שבה כל הרכוש מוחזק במשותף. בנוסף, יש לה מעט [[חוק]]ים, אין שם [[עורך דין|עורכי דין]] וכמעט שאין היא שולחת את [[אזרח]]יה [[מלחמה|להילחם]], אך היא שוכרת [[שכיר חרב|שכירי חרב]] מאזרחי ה[[מדינה|מדינות]] הקרובות.
יש להניח כי מור, אדם [[נצרות קתולית|נוצרי קתולי]] [[דת]]י שהתלבט פעם האם להצטרף ל[[כנסייה]] כ[[כומר]], קיבל השראה מחיי ה[[נזיר]]ים כשהוא תיאר את אופיה של החברה האוטופית. מור חי בתקופה שבה השראתו של ה[[רנסאנס]] החלה לפעול ב[[אנגליה]], והאידיאלים של [[ימי הביניים]] הישנים – כולל האידיאל הנזירי – החלו להיסדק. כמה מרעיונותיו של מור משקפים נוסטלגיה לעבר
==אוטופיות כלכליות==
בתחילת [[המאה ה-19]] עלו כמה רעיונות אוטופיים, בדרך כלל כתגובה להתפוררות החברתית שנוצרה בעקבות התפתחותם של ה[[מסחר]] וה[[קאפיטליזם]]. אלה בדרך כלל מוכללים בתנועה "אוטופית-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]]" גדולה יותר, בשל המאפיינים המשותפים שלהם: חלוקה שווה של הרכוש, לעיתים עם ביטול ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] בכלל, וכשאזרחים רק עובדים ב[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שהם נהנים ממנה ושמועילה לכלל האזרחים, ושמותירה להם פנאי להתעסקות ב[[אמנות|אמנויות]] וב[[מדע]]ים. דוגמה קלאסית לאוטופיה שכזו היא "הסתכלות אחורה" (''Looking Backward'') של אדוארד בלאמי. אוטופיה סוציאליסטית אחרת היא "חדשות משום מקום" (''News from Nowhere''), של [[ויליאם מוריס]], שנכתב גם כתגובה לאופי ה[[ביורוקרטיה|ביורוקרטי]] של האוטופיה של בלאמי, שמוריס ביקר. אך ככל שהזמן עבר והתנועה הסוציאליסטית התבגרה, האוטופיות ננטשו. סוציאליסטים ייסדו את הרעיונות שלהם באופן מוצק יותר על המציאויות של דורם; בין התנועות הסוציאליסטיות, ה[[מרקסיזם]] נעשה למבקר החריף ביותר של הסוציאליזם אוטופי.
אוטופיות הומצאו גם בצד השני של הקשת הפוליטית. לדוגמה, "[[עריצה היא הלבנה]]" (The Moon is a Harsh Mistress) של [[רוברט היינליין]] היא אוטופיה [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטית]] וליברטנית. אוטופיות [[קאפיטליזם|קאפיטליסטיות]] מסוג זה בדרך כלל מבוססות על [[כלכלת שוק]] מושלמת, שבה אין נפילה של הכלכלה – או שלא עוסקים בנושא זה כלל.
==אוטופיות היסטוריות ופוליטיות==
אוטופיה גלובלית של שלום עולמי נתפסת אצל אנשים מסוימים כסופה האולטימטיבי והבלתי נמנע של ה[[היסטוריה]] האנושית.
יש הרואים ב[[ספרטה]] אוטופיה מיליטריסטית שנוסדה על ידי [[ליקורגוס]] (אם כי ב[[אתונה]], בין השאר, חשבו כי זו "דיסטופיה"). ספרטה הייתה [[מדינה]] [[יוון|יוונית]] חשובה עד שנוצחה בידי [[תבאי]] ב[[קרב ליאוקטרה]]. ייתכן שהתפיסה של ספרטה כאוטופיה נובעת, גם היא, מספרו של אפלטון [[הפוליטאה]]. אפלטון מתאר חברה הדומה לדגם החברה הספרטנית, והוא מציג אותה כחברה אידיאלית.
==אוטופיות דתיות==
הרעיונות ה[[נצרות|נוצריים]] וה[[אסלאם|מוסלמיים]] של [[גן עדן]] הם בדרך כלל אוטופיים, במיוחד בצורות הפופולריות שלהן, וכך ביטאו מחשבות על קיום חופשי מ[[חטא]], [[עוני]] וצער, מעבר לכוחו של ה[[מוות]] (אם כי "גן עדן", לפחות ב[[אסכטולוגיה]] הנוצרית, דומה יותר לחיים יחד עם [[אלהים]] עצמו בגן עדן ארצי הממוקם ב[[שמים]]). באופן דומה, ניתן לראות את המושג ה[[בודהיזם|בודהיסטי]] של [[נירוואנה]] כסוג של אוטופיה. האוטופיה הדתית היא לעיתים אחת מהסיבות המשכנעות את המאמין להשאר נאמן לדתו, או להמרה של מאמינים חדשים לדת זו.
ב[[ארצות הברית]] בזמן [[ההתעוררות הגדולה השנייה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], קבוצות דתיות רדיקליות רבות יצרו חברות אוטופיות. חברי הקבוצות הללו שאפו ליצור קהילות שבהן כל ההיבטים של החיים ייקבעו על פי אמונתם. הידועה ביותר מבין החברות האוטופיות האלה היא התנועה ה[[שייקריסטית]]. התנועה הגדולה ביותר הייתה [[מורמונים|כנסיית ישו המשיח של הקדושים המאוחרים]] ב[[יוטה]] לאחר 1846, הידועה יותר
==אוטופיות עתידניות==
[[אוטופיות טכנולוגית|טכנו-אוטופיה]] היא תאוריה [[עתידנות|עתידנית]] של חברה אוטופית שבה השוויון מושג באמצעות התפתחויות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] (במיוחד בתחום ה[[רובוטיקה]]) ו[[מדע]]יות אשר יאפשרו רמת חיים גבוהה. דוגמאות לרמת חיים זו הן העדר מוחלט של [[סבל]], [[חיי נצח]] ושינויים בטבע ובתנאים האנושיים. במקום מושלמות סטטית וקבועה יש [[הומניזם|הומניסטים]] שמדמיינים לעצמם "אקסטרוטופיה", [[חברה פתוחה]] ומשתנה המאפשרת ליחידים ולקבוצות ליצור את המוסדות והתצורות החברתיות שהם מעדיפים.
דוגמה ידועה של [[ציוויליזציה]] עתידנית [[אנרכו-קומוניזם|אנרכו-קומוניסטית]] היא "התרבות" (''The Culture'') של הסופר ה[[סקוטלנד|סקוטי]] איאן מ. בנקס.
כנגד האופטימיזם הזה יש להציב את התחזית כי המדע והטכנולוגיה המתקדמים יביאו, על ידי תאונות או שימוש מכוון, להכחדותה של האנושות. פסימיסטים אלה אומרים כי יש להזהר מפני אימוץ כולל של טכנולוגיות חדשות ונסיוניות.
==יצירות המתארות אוטופיות==
*'''[[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|הפוליטאה]]''' של [[אפלטון]] (400 לפנה"ס), היא, לפחות במישור מסוים, תיאור של אוטופיה [[פוליטיקה|פוליטית]] שנשלטת בידי [[אליטה]] של [[מלך|מלכים]]-[[פילוסוף|פילוסופים]].
*'''[[עיר האלוהים (חיבור)|עיר האלוהים]]''' של [[אוגוסטינוס]] איש היפו (413–426), מתארת את ה[[עיר]] האידיאלית, [[ירושלים]] ה"נצחית", הארכיטיפ של כל האוטופיות הנוצריות.
*'''[[אוטופיה (ספר)|אוטופיה]]''' (1516) של תומאס מור
*ב'''האנטומיה של המלנכוליה''' (1621), מאת [[רוברט ברטון]], מתוארת חברה אוטופית בהקדמה.
שורה 43:
*'''[[אטלנטיס החדשה]]''' (1627) מאת [[פרנסיס בייקון]]
*'''[[רפובליקת אוקיאנה|אוקיאנה]]''' (1656) מאת [[ג'יימס הרינגטון]].
*החלק ב'''[[מסעות גוליבר]]''' (1726) מאת [[ג'ונתן סוויפט]] המתאר את החברה השלווה והרציונלית של ההוינהמים, היא ללא ספק אוטופית, אך היא אמורה להיות מנוגדת לחברה של היאהו, שמייצגים את הגרוע ביותר שהגזע האנושי יכול להיות.
*'''מסע באיקרי''' (1840) מאת אטיין קאבט
*'''אראוון''' (1872) מאת [[סמיואל באטלר]]
שורה 52:
*'''[[אלטנוילנד]]''' (1902), מאת [[בנימין זאב הרצל]]
*מספר רב של ספרים מאת [[ה. ג'. ולס]], כולל '''אוטופיה מודרנית''' (1905)
*'''[[ארצן]]''' (1915), מאת [[שרלוט פרקינס גילמן]], המתאר חברה אוטופית של נשים בלבד.
* '''ירושלים הבנויה''' (1918) מאת [[בוריס שץ]] - חזון אוטופי עתידי המתאר את מדינת ישראל ובמרכזה ירושלים כמרכז אמנותי תרבותי מתועש ואידאי.
*'''[[עולם חדש מופלא]]''' (1932) של [[אלדוס האקסלי]] הוא דוגמה של פסדו-אוטופיה סאטירית. אחד מהספרים האחרים שלו, '''אי''' (1962), מציגות אוטופיה חיובית.
שורה 60:
*'''[[נבולת אנדרומדה]]''' היא אוטופיה [[קומוניזם|קומוניסטית]] קלאסית מאת איוואן אפרמוב.
*'''[[צד שמאל של החושך]]''' (1969), מאת [[אורסולה לה גווין]], מתאר כאוטופיה עולם . לה גווין מתארת אוטופיה גם בספרה '''[[המנושל]]''' (1974).
*'''אשה בקצה הזמן''' (1976) מאת מארג' פיירסי היא [[רומן]] [[מדע בדיוני]] [[פמיניזם|פמיניסטי]] שבו על הגיבור לפעול על מנת להביא לעתיד אוטופי על פני עתיד דיסטופי.
*'''אקוטופיה''' (1975) מאת ארנסט קלנבאך
*'''הטרילוגיה של שלושת ה[[קליפורניה|קליפורניות]]''' (במיוחד '''הקצה הפציפי''' (1990)) ו'''טרילוגיית [[מאדים]]''' של קים סטאנלי רובינסון.
*'''המעניק''' (1993) רומן מאת לויס לוורי מתאר חברה "מושלמת" בעתיד הרחוק, שבה הסילוק של ה[[מלחמה]], ה[[מחלה|מחלות]], ה[[פחד]] וכו' בא במחיר של [[הדחקה]] של ה[[רגש]]ות האנושיים, [[אינדיבידואליזם]] ו[[בחירה חופשית]].
*רוב הסיפורים ב'''הפרימיטיבי העתידי – האקוטופיות החדשות''' (1994), ערוך בידי קים סטאנלי רובינסון
*'''הציווי ההדוניסטי''' (1996), מניפסט מקוון מאת דייוויד פירס, מתאר כיצד [[הנדסה גנטית]] ו[[ננוטכנולוגיה]] ימנעו את כל הייסורים בחיי האנושות.
שורה 71:
{{מיזמים|ויקימילון=אוטופיה}}
* {{ynet|ד"ר אושי שהם-קראוס|אוטופיה – מקום מושלם או קומוניזם שטני?|3993915|4 בדצמבר 2010}}
* {{קישור כללי
|כתובת = http://www.gutenberg.net/etext/2130
|כותרת = הטקסט המלא המקורי
|תאריך_וידוא = 3-נובמבר-2015
|הכותב = More, Thomas, Saint
|תאריך = 1516
|עמודים =
|שפה =
|doi =
|ציטוט =
|אתר=[[פרויקט גוטנברג]]
|מידע נוסף = פרטים כללים, ואפשרויות הורדה חינם בפורמטים שונים
}}
* [http://www.utoronto.ca/utopia/ הדף הראשי של האגודה ללימודים אוטופיים]
* [http://www.utopiaandutopianism.com Utopia and Utopianism]
* [[תומאסו קמפנלה]] [http://www.text.org.il/index.php?book=0704023 עיר השמש - דיאלוג פואטי] ([[נהר ספרים]] 2007)
* {{קישור כללי
|כתובת = http://hagada.org.il/2004/01/25/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%94/
|כותרת = אוטופיה – ניסיון הגדרה
שורה 94:
|תאריך = 25-ינואר-2004
|עמודים = 1
|שפה =
|doi =
|ציטוט = מקור המונח בספרו של תומאס מורוס (1516) המתאר מדינה-קהילה אידיאלית בארגונה ובאורחות-חייה, המתגלת באי נידח (רחוק ומנוגד למוכר בחברתו המצויה)
|אתר= [[הגדה השמאלית]], במה ביקורתית לחברה ותרבות
|מידע נוסף = יש גם 6 תגובות
}}
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|בורא עולם (לא ההוא. אחר)|2573114|18 באפריל 2003}}
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-2642.htm תפישת המרחב באוטופיה של תומאס מור]
* ענת בסר,[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18306 אוטופיה, מהי ומה תפקידה?], אתר מט"ח
| |||