הבדלים בין גרסאות בדף "שמשון חיים נחמני"

עריכה כללית, והוספות מתורת החכמים גליון ע"ד
(עריכה כללית, והוספות מתורת החכמים גליון ע"ד)
{{רב
| שם = רבי '''שמשון חיים נחמני'''
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כינוי =
| תאריך לידה עברי = [[ה'תס"ו]]
| מקום לידה = [[מודנה]], [[איטליה]]
| תאריך פטירה עברי = [[ו' באלול]] [[ה'תקל"ט]]
| תאריך פטירה = [[אוגוסט]] [[1779]]
| מקום פטירה = [[רג'ו אמיליה]], איטליה
| מקום קבורה = לא ידוע
| מקום פעילות = [[מודינהמודנה]], [[סיינה]] ו[[רג'ו אמיליה]]. [[- איטליה]]
| השתייכות = [[יהדות איטליה]]
| תחומי עיסוק = [[קבלה]]
| תפקידים נוספים = [[הוראה]]
| רבותיו =
| חיבוריו = זרע שמשון, תולדות שמשון
}}
רבי '''שמשון חיים נחמני''' ([[ה'תס"ו]] - [[ו' באלול]] [[ה'תקל"ט]], [[אוגוסט]] [[1779]]) היה [[רב]], ו[[ספרות תורנית|סופר תורני]], תורניו[[משורר]] [[יהדות איטליה|יהודי איטלקי]],. ששימששימש כרב בבמספר [[הקהילה היהודית|קהילות]] ב[[מודנה|מודינהאיטליה]], [[סיינה]]ונחשב ו[[יהדותלאחד רג'ומגדולי אמיליה|רגרבני המדינה. כיום מוכר בעיקר בזכות ספרו "'ו''זרע אמיליה]]שמשון'''".
 
==ביוגרפיה==
רבינולד שמשוןב[[מודנה|מודינה]] בן נחמןלנחמן מיכאל נחמני. ונכדהוא לר'נכד לרבי יהודה מצליח [[פדובה|פאדובה]], שהיה רב קהילתהקהילה מודינהבמודינה. למד מפי ר'רבי אפרים כהן{{הבהרה|האם מדוברמאוסטראה ב"שערבמודינה. אפרים"?}}מפי במודינה, ר'רבי [[בנימין הכהן ויטאלי]] ב[[רג'ו אמיליה]],. וכן ב[[מנטובה]] מפי המקובלים הרברבי [[דוד פינצי]], ורבי [[אביעד שר שלום באזילה]]. נחשב לבקי בכל חלקי התורה, [[פרדס (יהדות)|נגלה ונסתר]]. לימד תלמידים רבים. ביניהם רבי [[ישראל בנימין באסאן]] (בנו של רבי [[ישעיהו באסאן]]). וכן אחיינו, רבי [[דוד זכות]], מגדולי רבני איטליה{{הערה|מאיר בניהו, יום טוב שני של גלויות, עמ' עג.}}.
 
לאחר לימודיו במנטובה, עבר ל[[פיזה]], החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר ל[[סיינה]], ולעוד מספר ערים, עד שהתיישב ברג'ו אמיליה, בה השתלם ב[[קבלה]], וחיבר כמה חיבורים בחכמה זו.
היה רב בכמה ערים באיטליה, ביניהן מודינה, סיינה{{הערה|בשנת תק"י, על פי הסכמתו למהדורת "אורחות חיים", פירנצה תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של [[הרמ"ה]].}} ורבה של יהדות רג'ו אמיליה. גישתו הכללית ב[[הלכה]] הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"{{הערה|תולדות שמשון פרק ג, דף מ ע"א.}}.
 
היההרב רבנחמני כיהן כרב בכמה ערים באיטליה, ביניהןבהן מודינה, סיינה{{הערה|בשנת [[ה'תק"י,]] (על פי [[הסכמה|הסכמתו]] למהדורת "אורחות חיים", [[פירנצה]] ה'תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של [[הרמ"ה]].}}, ורבה של יהדות רגורג'ו אמיליה. נחשב לבקי בכל חלקי התורה, [[פרדס (יהדות)|נגלה ונסתר]]. גישתו הכללית ב[[הלכה]] הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"{{הערה|"תולדות שמשון", פרק ג, דף מ ע"א.}}.
עסק גם ב[[שירה]], וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונתו של [[רמח"ל|הרמח"ל]]{{הערה|מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמ' 52 - 53.}}.
 
לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי [[דוד זכות]], מגדולי רבני איטליה{{הערה|[[מאיר בניהו]], יום טוב שני של גלויות, עמוד ע"ג}}, ורבי [[ישראל בנימין באסאן]], בנו של רבי [[ישעיהו באסאן]]. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה בתום תקופת לימודם, שימשיכו בקיום היהדות כראוי.
בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו קרא לספריו "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון". והבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות{{הערה|ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם}}. עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] [[רבייה|להיפקד בצאצאים]].
 
בלט כ[[דרשנות|דרשן]]. עסק גם ב[[שירה]], וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונתו של ה[[רמח"ל|הרמח"ל]]{{הערה|מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמ'עמודים 52 - 53.}}.
ה[[חיד"א]] מזכירו בספרו [[שם הגדולים]]: "שמעתי שהוא היה בקי ב[[קבלה|קבלה מעשית]] וציווה לגנוז כל ספריו בקברו".
 
=== '''פטירתו וקברו''' ===
נקבר בעיר רג'ו אמיליה שב[[איטליה]] שם כיהן ברבנות, אולם לאחר כ-30 שנה מפטירתו הועברו כל העצמות ל[[בית קברות]] אחר ובו לא צויין מקום קבורתו.
הרב נחמני נפטר ברג'ו אמיליה שבאיטליה, בה כיהן ברבנות, בשלהי שנת ה'תקל"ט. ב[[צוואה|צוואתו]] ציווה לחלק את ממונו ל[[עני|עניים]], ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת שרצה - לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו ב[[הספד|הספדיו]]. הוא [[בית קברות|נקבר]] ברג'ו אמיליה, אולם כ-30 שנה לאחר פטירתו, הועברו כל העצמות לבית קברות אחר, ובו לא צויין מקום קבורתו.
 
==ספריו==
הרב נחמני חיבר ספרים רבים, אך ציווה לגונז אותם עמו, בעיקר אלו שעסקו בקבלה. ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] מזכירו בספרו [[שם הגדולים]] וכותב: "שמעתי שהוא היה בקי ב[[קבלה|קבלהבקבלה מעשית]] וציווה לגנוז כל ספריו בקברו".
* '''תולדות שמשון''' על [[מסכת אבות]], (ליוורנו ה'תקכ"ו).
 
* '''זרע שמשון''' על [[חמישה חומשי תורה]] וחמש מגילות (מנטובה ה'תקל"ח, ודפוס צילום ברוקלין ה'תשל"ה).
בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו, קראהדפיס לספריובחייו "זרעשנים שמשון" ו"תולדות שמשון"מספריו. והבטיחהוא הבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות{{הערה|ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם}}: {{ציטוט|ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם=}}. עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] [[רבייה|להיפקד בצאצאים]]בילדים.
* '''קרבן קטורת''' - ספר [[שיר]]יו, שלא נדפס בחייו פרט לקינה ארוכה ל[[תשעה באב]]{{הערה|נדפסה על ידי תלמידו, ר' חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו תקע"ב.}}.
 
* '''תולדות שמשון''' - על [[מסכת אבות]], ([[ליוורנו]] [[ה'תקכ"ו]]).
* '''זרע שמשון''' על [[חמישה חומשי תורה]] וחמשו[[חמש מגילותהמגילות]] (מנטובה [[ה'תקל"ח]], ודפוסו[[מהדורת צילום|דפוס צילום]] [[ברוקלין]] [[ה'תשל"ה]]).
* '''קרבן קטורת''' - ספר [[שיר]]יו,. שלאלא נדפס בחייו פרט לקינה ארוכה ל[[תשעה באב]]{{הערה|נדפסה על ידי תלמידו, ר'רבי חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו ה'תקע"ב.}}.
 
==לקריאה נוספת==
* '''שם הגדולים''', מערכת ספרים, "זרע שמשון".
 
==קישורים חיצוניים==