היסטוריה של אירופה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדיקטטורה
הסרת קישורים עודפים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרה (ראוי לציון)
שורה 91:
{{ערך מורחב|ערך=[[שלהי העת העתיקה]]}}
[[קובץ:Young Folks' History of Rome illus420.png|שמאל|ממוזער|150px|קיצה של [[הקיסרות הרומית המערבית]] [[רומולוס אוגוסטולוס]] נכנע בפני [[אודואקר]]]]
כאשר כבש מחדש הקיסר קונסטנטינוס את רומא תחת דגל ה[[צלב]] בשנת [[312]], הוא הוציא את [[צו מילנו]] (313), שהפך את הנצרות לדת חוקית בקיסרות. בנוסף, העתיק קונסטנטינוס באופן רשמי את בירתה של הקיסרות מרומא אל העיר היוונית [[ביזנטיון]], שאת שמה שינה ל[[קונסטנטינופול]] ("עירו של קונסטנטינוס").
הקיסר [[תאודוסיוס הראשון]], הפך בשנת 380 את הנצרות לדת הרשמית בקיסרות ובשנת 393 הכריז עליה כדת המותרת היחידה בקיסרות. הוא היה האחרון שאיחד את שני חלקי הקיסרות ועם מותו בשנת 395 היא חולקה שוב לשניים, הקיסרות הרומית המערבית שמרכזה ב[[רוונה]], והקיסרות הרומית המזרחית (שבשלב מאוחר יותר יתייחסו אליה ההיסטוריונים כקיסרות הביזנטית) שמרכזה בקונסטנטינופול.
 
שורה 109:
==ימי הביניים==
{{ערך מורחב|ערך=[[ימי הביניים]]}}
ימי הביניים מתוארכים בדרך כלל משנת נפילתה של הקיסרות הרומית המערבית (476) ועד תחילת התקופה המודרנית במהלך המאה ה-16, את נקודת הציון לסיומם של ימי הביניים מציינים בעלייתן של [[מדינת הלאום|מדינות הלאום]], התפצלותה של הכנסייה הנוצרית על ידי [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], עלייתו של ה[[הומניזם]] ו[[הרנסאנס]] באיטליה ותחילתה של ההתפשטות האירופית אל מעבר לים שאיפשרה את תאוריית החילוף ה[[קולומבוס|קולומביאני]],{{הערה|1=[http://www.britannica.com/eb/article-58260/history-of-Europe history of Europe:: The Middle Ages – Britannica Online Encyclopedia]|שמאל=כן}} הטוענת כי מסעותיו של קולומבוס היוו את אות הפתיחה לחילוף צמחים, בעלי חיים, מזונות, אוכלוסייה (כולל [[עבדות|עבדים]]), רעיונות ואף [[מחלה זיהומית|מחלות זיהומיות]].
 
במהלך ימי הביניים החל תהליך של [[עיור]] בעיקר בצפון אירופה ובמערבה של היבשת. מדינות מודרניות רבות חבות את מקורותיהן לתהליכים שהחלו והתרחשו בימי הביניים. הגבולות המדיניים של אירופה הם, במובנים רבים, תוצאה של הישגים צבאיים ומדיניים שהתרחשו בתקופה סוערת ורוגשת זו.
שורה 116:
[[קובץ:Franks expansion.gif|שמאל|ממוזער|200px|התפשטות [[האימפריה הפרנקית]] לאורך השנים]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ראשית ימי הביניים]]}}
ראשית ימי הביניים מתוארכת, בדרך כלל, לנפילתה של הקיסרות הרומית המערבית בשנת [[476]], וסיומה מתוארך לאמצע המאה ה-11. אין אירוע אחד היכול לסמן את סיומה של תקופה זו, אך יסודה של [[הקיסרות הרומית הקדושה]] והכתרתו של [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו הראשון]] בשנת [[962]], [[פילוג הכנסייה הנוצרית]] בין [[נצרות אורתודוקסית|הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]] לבין [[הנצרות הקתולית|הכנסייה הרומית-קתולית המערבית]] בשנת [[1054]], ו[[הכיבוש הנורמני של אנגליה]] בשנת [[1066]], מהווים שלוש נקודות ציון המסיימות תקופה זו לפי דעתם של רוב ההיסטוריונים. עם תחילת ימי הביניים התרחש מה שמכונה בפי היסטוריונים כ"תקופת החושך", המתייחסת להדרדרות התרבותית וההתמוטטות החברתית שהתרחשה במערבה של אירופה מנפילתה של הקיסרות הרומית המערבית ועד הרנסאנס הקרולינגי שהחל עם עלייתה של [[האימפריה הפרנקית]] בתחילת המאה ה-9 והתאוששותה של הלמידה.{{הערה|1=Dark Ages" in Merriam-Webster |שמאל=כן}}{{הערה|1=Franklin, James (1982), "The Renaissance Myth", Quadrant 26 (11): 51–60, http://web.maths.unsw.edu.au/~jim/renaissance.html|שמאל=כן}}
 
אירופה עדיין נשארה מאחור בהשוואה לכוח העולה של העולם המוסלמי על רשת דרכי המסחר המפותחת שלו, או [[הודו]] שנמצאה תחת תקופת הזהב של [[ממלכת גופטה]] ו[[סין (אזור)|סין]], שבאותן הזמן הייתה האימפריה המאוכלסת ביותר בעולם תחת [[שושלת סונג]]. עם סופו של האלף הראשון מנתה אוכלוסיית העיר קונסטנטינופול כ-300,000 תושבים, לעומתה העיר רומא מנתה רק 35,000 תושבים ופריז כ-20,000 בלבד. העולם המוסלמי שלט על יותר מתריסר ערים גדולות החל מ[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], הגדולה בעריהם עם 450,000 תושבים ועד למרכז אסיה.
שורה 125:
היסטוריונים רבים מחשיבים את הקיסר [[קונסטנטינוס]] (שלט בין השנים: 306 - 337), לשליט הראשון של הקיסרות הביזנטית. היסטוריונים אחרים מתארכים את תאריך תחילתה של הקיסרות הביזנטית בזמן שלטונו של [[תאודוסיוס הראשון]] (379 - 395) והחלפתה הרשמית של הדת [[פוליתאיזם|הפוליתאיסטית]] הרומית בדת הנוצרית, או עם מותו של תאודיסיוס בשנת [[395]] ופיצולה הסופי של הקיסרות הרומית למערב ומזרח.
 
הקיסרות, שנחשבה בימי הביניים לממשיכתה של הקיסרות הרומית, שמרה על המסורת הרומית-הלניסטית,{{הערה|1="The great armies of antiquity" {{ISBN|0-275-97809-5}} }} אך בעקבות השתלטותה של השפה היוונית והפיכתה לשפה המדוברת בקיסרות, נודעה הקיסרות בקרב אנשי התקופה כקיסרות של היוונים,{{הערה|1=Western travellers to Constantinople by K. N. Ciggaar|שמאל=כן}}{{הערה|1=Imperium Graecorum," "Graecia," "Yunastan," etc, other western names used were "the empire of Constantinople" (imperium Constantinopolitanum) and "the empire of Romania" (imperium Romaniae)|שמאל=כן}} בקרב העולם המוסלמי היא הייתה ידועה בעיקר בשם רומא,{{הערה|1=Tarasov (2004), 121|שמאל=כן}} בפי תושביה נקראה הקיסרות בשם "רומאנה" ולעצמם "רומאנים".{{הערה|1="רומא הקיסרית" מאת משה הדס, הוצאת ספרית מעריב, עמ' 158. }}
 
[[קובץ:Byzantine_Empire_animated-he.gif|שמאל|ממוזער|250px|הקיסרות הביזנטית לאורך השנים]]
במשך אלף שנות קיומה נשארה הקיסרות הביזנטית אחד הכוחות הכלכליים, התרבותיים והצבאיים החזקים ביותר באירופה. למרות מפלות והפסדים טריטוריאליים, במיוחד בעת הפלישות המוסלמיות. לשיא התפשטותה הגיעה הקיסרות במאה ה-6, בימיו של הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון]]. פעולותיו של יוסטיניאנוס לא נשארו מוגבלות רק לתחום הצבאי. הוא הורה על יצירת שלושה קובצי חקיקה, רוב הידע הקיים על המשפט הרומי מגיע מקבצים אלה. הקודקס הראשון מכיל קובץ של חוקים מזמנו של הקיסר [[אדריאנוס]] ועד ימיו של יוסטיניאנוס והוא פורסם בשנת [[529]], ה[[קודקס]] השני, והחשוב בין השלושה, מכיל את תמצית כתבי המשפטנים הקלאסיים, דעותיהם של המשפטנים קיבלו תוקף של חוק. הקובץ השלישי הוא אוסף מקורות למשפטנים מתחילים. בימי הביניים קבצים אלה וכמה אחרים שנוספו אליהם אוחדו ונקראו בשם "גוף החקיקה האזרחית", קובץ זה הפך לאחד החשובים בתולדות מדע המשפט והחשיבה המשפטית, והוא עדיין מהווה את הבסיס למשפט האזרחי במדינות מודרניות רבות.
 
במהלך שלטונו של יוסטיניאנוס סבלה הקיסרות מהתפרצות מגפה קשה של [[דבר (מחלה)|דבר]] ומכאן שמה "המגפה של יוסטיניאנוס". בין השנים 541 - 542 פגעה המגפה בעיר קונסטנטינופול ולפי עדויות גבתה את חייהם של כ-5,000 תושבים מדי יום.{{הערה|1=pפרוקופיוס, '''היסטוריה של המלחמות''', ספר שני, XXIII}} השפעתה החברתית והתרבותית הייתה דומה למגפת [[המוות השחור]] שהשתוללה באירופה במאה ה-14, המגפה התפשטה בכל רחבי העולם והופיעה לסירוגין מידי דור ודור במקומות שונים. חוקרים סבורים כי עד שנת [[750]] גבתה המגפה כ-100 מיליון קורבנות בכל רחבי העולם.{{הערה|1=[http://www3.niaid.nih.gov/news/newsreleases/1996/plague.htm Scientists Identify Genes Critical to Transmission of Bubonic Plague].|שמאל=כן}}{{הערה|1=[http://dpalm.med.uth.tmc.edu/courses/BT2003/BTstudents2003_files%5CPlague2003.htm The History of the Bubonic Plague].|שמאל=כן}} כמה היסטוריונים טוענים כי יבשת אירופה איבדה 50-60% מאוכלוסייתה בין השנים{{הערה|1=[http://www.ph.ucla.edu/EPI/bioter/anempiresepidemic.html An Empire's Epidemic].|שמאל=כן}}541-700. וייתכן כי היא תרמה להצלחתם המהירה של המוסלמים{{הערה|1=[http://www.justiniansflea.com/events.htm Justinian's Flea]|שמאל=כן}}{{הערה|1=[http://www.iht.com/articles/2008/01/04/arts/idbriefs5H.php The Great Arab Conquests]|שמאל=כן}} במהלך המאה ה-7 ואובדן השטחים של הקיסרות כגון מצרים, ארץ ישראל, סוריה ואף חלקים מאסיה הקטנה.
 
בשנים 674–677 הטילו המוסלמים מצור על קונסטנטינופול ובשנת [[717]] הטילו מצור נוסף, בשני המקרים הצליחו הביזנטים להחזיק מעמד בעזרת יתרונם הטכנולוגי.
שורה 151:
במזרח אירופה ובבלקן החלו לעלות כוחות חדשים, השבטים ה[[סלאביים]] שהתפשטו בכל מזרחה של אירופה בזמן נדידת העמים הראשונה החלו יוצאים מתקופת החשכה ומצמצמים פערים עם מערב אירופה. הראשונים להתגבש לכלל אומה היו ה[[סלאבים]] הדרומיים שישבו באזור הבלקן, [[בולגריה]] נוסדה בשנת [[681]] והפכה למדינה הסלאבית הראשונה בבלקן. האימפריה הבולגרית הראשונה התחזקה והייתה ליריבה העיקרית של הקיסרות הביזנטית. החל מהמאה ה-9 נחשבה מדינה זו למרכז התרבותי של העמים הסלאביים. הכתב הקירילי הופיע לראשונה ב-[[863]], ומעט אחר כך נוסדה המדינה הסלאבית המזרחית הראשונה, [[רוס של קייב]] התארוך המשוער הוא בשנת [[880]]. רוס של קייב נוסדה בידי סוחרים סקנדינבים ([[ורנגים]]) שנקראו "רוס" והתרכזו בעיר [[קייב]]. רוס של קייב התגלגלה לשלוש המדינות הסלאביות המזרחיות מודרניות, [[אוקראינה]] שבירתה קייב, [[רוסיה]] שבירתה [[מוסקבה]] ו[[בלארוס]] שבירתה [[מינסק]].
 
שלטונו של [[ולדימיר הראשון, נסיך קייב|ולדימיר הראשון]] (980-1015) ובנו [[יארוסלאב הראשון, נסיך קייב|יארוסלאב הראשון]] (1019-1054) נחשבים לתור הזהב של רוס של קייב, בתקופתם קיבלה המדינה את האמונה הנוצרית. חלק מהחוקרים סבורים כי המנהיגים הראשונים של הרוס של קייב היו סקנדינבים או ממוצא סקנדינבי והם שלטו על נתיניהם הסלאביים שהיוו את רובה של האוכלוסייה.{{הערה|1= Robin Milner-Gulland, The Russians, Blackwell Publishing, 1999, {{ISBN|0631218491}}, 9780631218494, p. 45}} הסקנדינבים נשארו בשלטון על העמים האלה לפחות עד לאמצע המאה ה-{{הערה|1=Michael Psellus: Chronographia, ed. E. Sewter, (Yale University Press, 1953), 91. and R. Jenkins, Byzantium: The Imperial Centuries AD 610-1071 (Toronto 1987) p. 307|שמאל=כן}}11.
 
במאה ה-9 נוסדה ממלכת [[מוראביה]] הגדולה (בשטחיה של [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] של ימינו) שלא הצליחה לשרוד ונעלמה כבר בתחילת המאה ה-10. בסוף המאה ה-9 הגיעו עשרת שבטי ה[[מדיארים]] לאזור [[הונגריה]] המודרנית והתיישבו שם. במשך כמה עשרות שנים הטילו המדיארים את אימתם על חלקים נרחבים מיבשת אירופה, מ[[הים הבלטי]] שבצפון ועד ל[[מצר קורינתוס]] שביוון בדרום ועד לחצי האי האיברי שבדרום מערב. בשנת [[955]] התאחדו נגדם כמה שליטים אירופאים בהנהגתו של [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] והביסו אותם ב[[קרב לכפלד]]. לאחר קרב זה ביססו המדיארים ממלכה על אדמת הונגריה ששמרה על ההסדר הפאודלי וקיבלה עליה את האמונה הנוצרית.
שורה 164:
רוס של קייב, המדינה הרוסית הראשונה התגבשה לקראת שנת [[880]] והתקיימה עד למחצית [[המאה ה-13]]. היא הוקמה על ידי סוחרים ממוצא סקנדינבי ממשפחת [[רוריק]] ובירתה הייתה [[קייב]]. בסוף [[המאה ה-9]] - המחצית הראשונה של [[המאה ה-10]], בתקופת שלטונם של [[ולדימיר הראשון, נסיך קייב|ולדימיר הראשון]] ו[[יארוסלאב הראשון, נסיך קייב|יארוסלבאב הראשון]], הגיעה רוס של קייב לשיא פריחתה. בתקופה זו היא קיבלה את הנצרות ופורסם קובץ חוקים מסודר. המדינה הייתה משולבת היטב במרקם האירופי וקיימה קשרים דתיים הדוקים עם [[האימפריה הביזנטית]]. כמו כן, התקיימו קשרי מסחר, תרבות וקשרי [[נישואים|נשואים]] עם האצולה המערב אירופית. לקראת המאה ה-13 מרכז הכובד עבר בהדרגה מהשלטון המרכזי לנסיכויות רוסיות בצפון ובעיקר ל[[נסיכות ולדימיר]]. רוס של קייב התפרקה סופית בעקבות [[הפלישה המונגולית לרוסיה|פלישת המונגולים]] באמצע המאה ה-13.
 
התפשטות הנצרות למזרח אירופה התרחשה בשני צירים עיקריים: מ[[האימפריה הביזנטית]] ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] ומ[[האימפריה הרומית הקדושה]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]]. בשנת [[862]] מלך [[מורביה]] פנה לקיסר האימפריה הביזנטית, [[מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל השלישי]] בבקשה לשלוח לו כמרים נוצרים. הקיסר בחר שני אחים [[קירילוס ומתודיוס]] לביצוע המשימה. כתוצאה מפעילותם, מורביה, [[בולגריה]] ו[[סרביה]] קבלו את ה[[נצרותהנצרות אורתודוקסית]]. כמו כן, הפיצו הכמרים באזורים האלה גם את ה[[אלפבית קירילי|אלפבית הקירילי]] המבוסס על האלפבית היווני שהיה מקובל באימפריה הביזנטית. לאחר הצלחה זו, במהלך [[המאה ה-10]] נמשכו מאמצים לנצר גם את ה[[רוסים]]. פעילות זו הסתיימה רשמית בשנת [[989]] בתקופת שלטון [[ולדימיר הראשון, נסיך קייב]], עת קיבלה רוס של קייב את הנצרות.
 
בהשפעת [[האימפריה הרומית הקדושה]], מלך פולין [[משקו הראשון]] התנצר בשנת [[966]]. במהלך סוף [[המאה ה-9]] הנצרות האורתודוקסית החלה להתפשט גם בהונגריה. ואכן, מייסד המדינה ההונגרית, [[אישטוון הראשון, מלך הונגריה|אישטוון הראשון]] המיר את דתו ואת המדינה כולה ל[[נצרות קתולית]].
שורה 204:
 
===שלהי ימי הביניים===
בתחילת המאה ה-14, מאות שנים של שגשוג ופריחה מחודשת באירופה, הגיעו לעצירה. [[עידן הקרח הקטן]] היה בין הסיבות החשובות לסדרה של [[מגפה|מגפות]] ו[[רעב]] שפגעו קשות באוכלוסייה, הרעב הגדול שהתרחש בין השנים 1315–1317 ומגפת [[המוות השחור]], הכו ללא רחם באוכלוסייה, שהצטמצמה בין 25% ל-50%. יחד עם הפגיעה באוכלוסייה הגיע חוסר שקט חברתי. לחוסר השקט תרמה גם התארכותה של [[מלחמת מאה השנים]] (1337-1453) שהתחוללה בין אנגליה לצרפת. וכדי להוסיף לריבוי הבעיות של התקופה, אחידותה של הכנסייה הקתולית התנפצה בידי [[הקרע המערבי]] בו התפצלה הכנסייה עקב בחירת שני האפיפיורים (ובשלב מסוים אף מונה אפיפיור שלישי). במשותף, נקראים לפעמים אירועים אלה כ"משבר של שלהי ימי הביניים".{{הערה|1=Cantor, p. 480 |שמאל=כן}}
 
[[קובץ:Jacquerie_meaux.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופו של מרד ה[[ז'אקרי]] בצרפת]]
למרות משברים אלה, המאה ה-14 ראתה התקדמות גדולה בתחומי האמנות והמדע. התעניינות מחודשת של המלומדים בכתבים יווניים ורומאים הובילה בסופו של תהליך ארוך לתחילתו של [[הרנסאנס]] באיטליה. הזמינות והמבחר של כתבים יוונים התעצמה לאחר נפילתה של קונסטנטינופול לידי [[האימפריה העות'מאנית]], כאשר רבים מהמלומדים הביזנטיים נאלצו לחפש מקלט במערבה של אירופה, ובמיוחד באיטליה.{{הערה|1=Cantor, p. 594 |שמאל=כן}} הופעת ה[[דפוס]] באירופה הקלה בהפצתה של המילה הכתובה.
 
לקראת סוף ימי הביניים, החל [[עידן התגליות]]. התרחבותה של [[האימפריה העות'מאנית]] וכיבושה של קונסטנטינופול קטעו את המסחר של אירופה עם המזרח. האירופאים הוכרחו אפוא למצוא דרכי מסחר חלופיות, ניסיון שהחל במיפוי חופי יבשת אפריקה בידי [[פורטוגל]]. בשנת [[1492]] התקיים מסעו הראשון של [[כריסטופר קולומבוס]] ליבשת [[אמריקה]], בשליחות [[המלכים הקתולים]] של [[ספרד]]. [[ואסקו דה גאמה]] יצא בשליחות מלך פורטוגל [[מנואל הראשון, מלך פורטוגל|מנואל הראשון]] למסע הפלגה סביב [[אפריקה]] ל[[הודו]] בשנת [[1498]]. לאחר מסע זה, נבנה כוחה של [[האימפריה הפורטוגזית|האימפריה הימית של פורטוגל]] ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]]. תגליות אלה עתידות היו לחזק את כוחה של יבשת אירופה ואת חוסנה הכלכלי.
שורה 260:
 
===מלחמות על ההגמוניה ביבשת בראשית העת החדשה===
לרפורמה הייתה השפעה עמוקה על אחידותה של אירופה. לא רק שהמדינות המרכיבות את היבשת הופרדו אחת מהשנייה על רקע הבדלים תאולוגים, כי אם חלק מהמדינות נקרעו מבפנים עקב מאבקים דתיים, שעודדו בידי אויבים חיצוניים חמדנים. גורל זה היה מנת חלקה של צרפת במאה ה-16 בסדרה של עימותים הידועה בשם [[מלחמות הדת בצרפת]] אשר הסתיימו בניצחונו של [[בית בורבון]]. אנגליה הצליחה להימנע מגורל דומה, לזמן מה, תחת שלטונה של [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]] שהצליחה לסיים את שהחל אביה [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] עם [[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקניזם]] מתון. רובה של גרמניה המודרנית הורכב ממספר רב של מדינות ריבוניות קטנות תחת המסגרת הלא מעשית של קיסרות רומי הקדושה, בנוסף לחלוקה המדינית המשיכה וחולקה הקיסרות לאורך קווים של קנאות דתית. ראוי לציון הוא האיחוד הפולני-ליטאי שבאותהבאותה התקופה נחשב מעוז לאחידות דתית ואף לסובלנות דתית מסוימת ומחסינות הכללית מפני אימת הסכסוכים הדתיים.
 
[[מלחמת שלושים השנה]] שהתרחשה בין השנים 1618–1648, בעיקר בשטחיה של גרמניה בת ימינו, במעורבותן של רוב המעצמות האירופיות. החלה בסכסוך בין פרוטסטנטים לקתולים בקיסרות רומי הקדושה, ובהדרגה היא התפתחה למלחמה כללית במעורבות רוב מדינות היבשת, בנסיבות שלא תמיד היו קשורות לדת.{{הערה|1=[http://www.britannica.com/eb/article-9072150/Thirty-Years-War Thirty Years' War], Encyclopædia Britannica|שמאל=כן}} ההשפעה הגדולה ביותר של המלחמה הייתה באופן שימוש היתר בצבאות השכירים, אזורים שלמים נהרסו, נוקו וטוהרו בידי צבאות זרים. פרקי זמן של רעב רחב היקף ומגפות פגעו קשות באוכלוסייתן של המדינות הגרמניות, ובצורה פחותה אף במדינות השפלה (הולנד ובלגיה) ואיטליה, בשעה שחלק גדול מהמדינות המעורבות הגיעו לסף פשיטת רגל, עקב ההשקעות הניכרות במלחמה. בין רבע לשליש מאוכלוסיית גרמניה נספתה בגלל פעולות צבאיות, מחלות או רעב הקשורים למלחמה.{{הערה|1=[http://historymedren.about.com/library/text/bltxtgermany16.htm Germany - The Thirty Years' War - The Peace of Westphalia]|שמאל=כן}} המלחמה עצמה ארכה שלושים שנה, אבל עברו שנים בטרם יושבו הנושאים שגרמו לסכסוך.
 
לאחר [[שלום וסטפליה]] אשר סיים את המלחמה לטובת זכותן של מדינות ריבוניות להחליט בעצמן על השתייכותן הדתית. צורת הממשל ה[[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטית]] הפכה לנורמה השלטת ביבשת האירופית, בשעה שחלקים מאירופה חוו את ההתנסות החוקתית הראשונה שלהם, עליה בישרו [[מלחמת האזרחים באנגליה]] והמהפכה המהוללת. הסכסוכים הצבאיים באירופה לא פסקו, אך הייתה להם פחות השפעה על האוכלוסייה באירופה, בהשוואה למלחמת שלושים השנה. בחלקה הצפון-מערבי המתקדם של אירופה תקופת האורות נתנה תמיכה פילוסופית למראה החדש של המדינות, התמשכות ההתפשטות של ההשכלה, הפכה אפשרית עם התפתחותה של [[מכונת דפוס|מכונת הדפוס]], שיצרה כוחות מלומדים חדשים. האיחוד הפולני-ליטאי היה, שוב, חריג לכלל זה משאר היבשת עם תור הזהב של החופש שנבע מממשל ייחודי, דמוקרטי כביכול.
שורה 395:
בתגובה לפלישתה של גרמניה לפולין ב-1 בספטמבר 1939 הכריזו צרפת ובריטניה מלחמה על גרמניה ב-[[3 בספטמבר]] 1939. בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב פלשה ברית המועצות לפולין ב-[[17 בספטמבר]]. ב-[[24 בספטמבר]], תקפה ברית המועצות את [[המדינות הבלטיות]] ומאוחר יותר את [[פינלנד]]. בריטניה שלחה כוחות לפינלד, אך מטרתם העיקרית לא הייתה להלחם בסובייטים, אלא לנסות ולכתר את גרמניה ולמנוע ממנה גישה לארצות סקנדינביה עתירות המשאבים. הגרמנים, שידעו על התוכניות הבריטיות הצליחו להדוף את ההתקפה ולמנוע את הכיתור. באותו זמן פלשה גרמניה ל[[דנמרק]], פעולה שלא השאירה אפשרות לכיתורה של גרמניה, אלא אם כן יפלשו הבריטים מהים.
 
בחודש מאי [[1940]] הסתיימה [[המלחמה המדומה]] בחזית המערבית עם פלישתה של גרמניה לצרפת דרך ארצות השפלה. צרפת נכנעה בחודש [[יוני]] 1940, אך בריטניה (בראשות [[ווינסטון צ'רצ'יל]]) סרבה בתוקף לשאת ולתת על הסכם שלום עם הגרמנים, והמלחמה נמשכה. עתה החל [[הקרב על בריטניה]] ולמרות ההפצצות העזות אותן חוו הערים הבריטיות, סירבו הבריטים להיכנע.{{הערה|1=National Geographic, 510.|שמאל=כן}} לאחר שהבין כי לא יוכל להכניע את בריטניה, זנח היטלר את הכוונה לכובשה ([[מבצע ארי הים]]) ופנה אל ברית המועצות הבולשבקית שנואת נפשו, זאת כדי להגשים את חזונו ליצירת "שטחי מחיה" ל[[הרייך השלישי|רייך השלישי]] ב[[מבצע ברברוסה]].{{הערה|1=National Geographic, 532.|שמאל=כן}}
 
[[קובץ:NormandySupply.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הפלישה לנורמנדי]]]]
שורה 406:
====תוצאות המלחמה====
[[קובץ:Holocaust123.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גופות קורבנותיהם של הנאצים]]
ההערכות לגבי מספר ה[[חללים במלחמת העולם השנייה]] משתנות במידה ניכרת בין מחקר אחד למשנהו והן נעות מ-50 מיליון{{הערה|1=[http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15313 אמדן חללי מלחמת העולם השנייה -כולל יהודים], אתר תולדוט של מט"ח}} ל-74 מיליון. אומדן נוסף עומד על 60 מיליון הרוגים בכל רחבי העולם.{{הערה|1=National Geographic, 439.|שמאל=כן}} במהלך המלחמה התרחשה גם '''[[השואה]]''' - [[רצח עם]] שיטתי בו כשישה מיליון [[יהודים]],{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_about_holocaust/heb_faqs/heb_faqs_3.html כמה יהודים נרצחו בשואה? כיצד אנו יודעים זאת? האם ידועים לנו שמותיהם?], אתר "יד ושם".}} המהווים את רובה של האוכלוסייה היהודית באירופה, נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. בסך הכל נרצחו למעלה מ-11 מיליון בני אדם{{הערה|1=National Geographic, 520.|שמאל=כן}} ברצח עם בהיקף חסר תקדים שבוצע במלחמה על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] ועוזריהם. בנוסף נרצחו בדרך זו גם [[צוענים]], [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], [[נכות|אנשים בעלי מוגבלויות]], [[הפרעה נפשית|פגועי נפש]] ומיעוטים אחרים (ראו: [[השמדת לא יהודים במלחמת העולם השנייה]]).
 
===המלחמה הקרה===
שורה 546:
{{היסטוריה של מדינות אירופה}}
 
[[קטגוריה:אירופה: היסטוריה|אירופה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:אירופה]]