היסטוריה של אירופה – הבדלי גרסאות

כאשר כבש מחדש הקיסר קונסטנטינוס את רומא תחת דגל ה[[צלב]] בשנת [[312]], הוא הוציא את [[צו מילנו]] (313), שהפך את הנצרות לדת חוקית בקיסרות. בנוסף, העתיק קונסטנטינוס באופן רשמי את בירתה של הקיסרות מרומא אל העיר היוונית [[ביזנטיון]], שאת שמה שינה ל[[קונסטנטינופול]] ("עירו של קונסטנטינוס").

ימי הביניים מתוארכים בדרך כלל משנת נפילתה של הקיסרות הרומית המערבית (476) ועד תחילת התקופה המודרנית במהלך המאה ה-16, את נקודת הציון לסיומם של ימי הביניים מציינים בעלייתן של [[מדינת הלאום|מדינות הלאום]], התפצלותה של הכנסייה הנוצרית על ידי [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], עלייתו של ה[[הומניזם]] ו[[הרנסאנס]] באיטליה ותחילתה של ההתפשטות האירופית אל מעבר לים שאיפשרה את תאוריית החילוף ה[[קולומבוס|קולומביאני]],{{הערה|1=[http://www.britannica.com/eb/article-58260/history-of-Europe history of Europe:: The Middle Ages – Britannica Online Encyclopedia]|שמאל=כן}} הטוענת כי מסעותיו של קולומבוס היוו את אות הפתיחה לחילוף צמחים, בעלי חיים, מזונות, אוכלוסייה (כולל [[עבדות|עבדים]]), רעיונות ואף [[מחלה זיהומית|מחלות זיהומיות]].

ראשית ימי הביניים מתוארכת, בדרך כלל, לנפילתה של הקיסרות הרומית המערבית בשנת [[476]], וסיומה מתוארך לאמצע המאה ה-11. אין אירוע אחד היכול לסמן את סיומה של תקופה זו, אך יסודה של [[הקיסרות הרומית הקדושה]] והכתרתו של [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו הראשון]] בשנת [[962]], [[פילוג הכנסייה הנוצרית]] בין [[נצרות אורתודוקסית|הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]] לבין [[הנצרות הקתולית|הכנסייה הרומית-קתולית המערבית]] בשנת [[1054]], ו[[הכיבוש הנורמני של אנגליה]] בשנת [[1066]], מהווים שלוש נקודות ציון המסיימות תקופה זו לפי דעתם של רוב ההיסטוריונים. עם תחילת ימי הביניים התרחש מה שמכונה בפי היסטוריונים כ"תקופת החושך", המתייחסת להדרדרות התרבותית וההתמוטטות החברתית שהתרחשה במערבה של אירופה מנפילתה של הקיסרות הרומית המערבית ועד הרנסאנס הקרולינגי שהחל עם עלייתה של [[האימפריה הפרנקית]] בתחילת המאה ה-9 והתאוששותה של הלמידה.{{הערה|1=Dark Ages" in Merriam-Webster |שמאל=כן}}{{הערה|1=Franklin, James (1982), "The Renaissance Myth", Quadrant 26 (11): 51–60, http://web.maths.unsw.edu.au/~jim/renaissance.html|שמאל=כן}}

הקיסרות, שנחשבה בימי הביניים לממשיכתה של הקיסרות הרומית, שמרה על המסורת הרומית-הלניסטית,{{הערה|1="The great armies of antiquity" {{ISBN|0-275-97809-5}} }} אך בעקבות השתלטותה של השפה היוונית והפיכתה לשפה המדוברת בקיסרות, נודעה הקיסרות בקרב אנשי התקופה כקיסרות של היוונים,{{הערה|1=Western travellers to Constantinople by K. N. Ciggaar|שמאל=כן}}{{הערה|1=Imperium Graecorum," "Graecia," "Yunastan," etc, other western names used were "the empire of Constantinople" (imperium Constantinopolitanum) and "the empire of Romania" (imperium Romaniae)|שמאל=כן}} בקרב העולם המוסלמי היא הייתה ידועה בעיקר בשם רומא,{{הערה|1=Tarasov (2004), 121|שמאל=כן}} בפי תושביה נקראה הקיסרות בשם "רומאנה" ולעצמם "רומאנים".{{הערה|1="רומא הקיסרית" מאת משה הדס, הוצאת ספרית מעריב, עמ' 158. }}

במהלך שלטונו של יוסטיניאנוס סבלה הקיסרות מהתפרצות מגפה קשה של [[דבר (מחלה)|דבר]] ומכאן שמה "המגפה של יוסטיניאנוס". בין השנים 541 - 542 פגעה המגפה בעיר קונסטנטינופול ולפי עדויות גבתה את חייהם של כ-5,000 תושבים מדי יום.{{הערה|1=pפרוקופיוס, '''היסטוריה של המלחמות''', ספר שני, XXIII}} השפעתה החברתית והתרבותית הייתה דומה למגפת [[המוות השחור]] שהשתוללה באירופה במאה ה-14, המגפה התפשטה בכל רחבי העולם והופיעה לסירוגין מידי דור ודור במקומות שונים. חוקרים סבורים כי עד שנת [[750]] גבתה המגפה כ-100 מיליון קורבנות בכל רחבי העולם.{{הערה|1=[http://www3.niaid.nih.gov/news/newsreleases/1996/plague.htm Scientists Identify Genes Critical to Transmission of Bubonic Plague].|שמאל=כן}}{{הערה|1=[http://dpalm.med.uth.tmc.edu/courses/BT2003/BTstudents2003_files%5CPlague2003.htm The History of the Bubonic Plague].|שמאל=כן}} כמה היסטוריונים טוענים כי יבשת אירופה איבדה 50-60% מאוכלוסייתה בין השנים{{הערה|1=[http://www.ph.ucla.edu/EPI/bioter/anempiresepidemic.html An Empire's Epidemic].|שמאל=כן}}541-700. וייתכן כי היא תרמה להצלחתם המהירה של המוסלמים{{הערה|1=[http://www.justiniansflea.com/events.htm Justinian's Flea]|שמאל=כן}}{{הערה|1=[http://www.iht.com/articles/2008/01/04/arts/idbriefs5H.php The Great Arab Conquests]|שמאל=כן}} במהלך המאה ה-7 ואובדן השטחים של הקיסרות כגון מצרים, ארץ ישראל, סוריה ואף חלקים מאסיה הקטנה.

שלטונו של [[ולדימיר הראשון, נסיך קייב|ולדימיר הראשון]] (980-1015) ובנו [[יארוסלאב הראשון, נסיך קייב|יארוסלאב הראשון]] (1019-1054) נחשבים לתור הזהב של רוס של קייב, בתקופתם קיבלה המדינה את האמונה הנוצרית. חלק מהחוקרים סבורים כי המנהיגים הראשונים של הרוס של קייב היו סקנדינבים או ממוצא סקנדינבי והם שלטו על נתיניהם הסלאביים שהיוו את רובה של האוכלוסייה.{{הערה|1= Robin Milner-Gulland, The Russians, Blackwell Publishing, 1999, {{ISBN|0631218491}}, 9780631218494, p. 45}} הסקנדינבים נשארו בשלטון על העמים האלה לפחות עד לאמצע המאה ה-{{הערה|1=Michael Psellus: Chronographia, ed. E. Sewter, (Yale University Press, 1953), 91. and R. Jenkins, Byzantium: The Imperial Centuries AD 610-1071 (Toronto 1987) p. 307|שמאל=כן}}11.

התפשטות הנצרות למזרח אירופה התרחשה בשני צירים עיקריים: מ[[האימפריה הביזנטית]] ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] ומ[[האימפריה הרומית הקדושה]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]]. בשנת [[862]] מלך [[מורביה]] פנה לקיסר האימפריה הביזנטית, [[מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל השלישי]] בבקשה לשלוח לו כמרים נוצרים. הקיסר בחר שני אחים [[קירילוס ומתודיוס]] לביצוע המשימה. כתוצאה מפעילותם, מורביה, [[בולגריה]] ו[[סרביה]] קבלו את ה[[נצרותהנצרות אורתודוקסית]]. כמו כן, הפיצו הכמרים באזורים האלה גם את ה[[אלפבית קירילי|אלפבית הקירילי]] המבוסס על האלפבית היווני שהיה מקובל באימפריה הביזנטית. לאחר הצלחה זו, במהלך [[המאה ה-10]] נמשכו מאמצים לנצר גם את ה[[רוסים]]. פעילות זו הסתיימה רשמית בשנת [[989]] בתקופת שלטון [[ולדימיר הראשון, נסיך קייב]], עת קיבלה רוס של קייב את הנצרות.

בתחילת המאה ה-14, מאות שנים של שגשוג ופריחה מחודשת באירופה, הגיעו לעצירה. [[עידן הקרח הקטן]] היה בין הסיבות החשובות לסדרה של [[מגפה|מגפות]] ו[[רעב]] שפגעו קשות באוכלוסייה, הרעב הגדול שהתרחש בין השנים 1315–1317 ומגפת [[המוות השחור]], הכו ללא רחם באוכלוסייה, שהצטמצמה בין 25% ל-50%. יחד עם הפגיעה באוכלוסייה הגיע חוסר שקט חברתי. לחוסר השקט תרמה גם התארכותה של [[מלחמת מאה השנים]] (1337-1453) שהתחוללה בין אנגליה לצרפת. וכדי להוסיף לריבוי הבעיות של התקופה, אחידותה של הכנסייה הקתולית התנפצה בידי [[הקרע המערבי]] בו התפצלה הכנסייה עקב בחירת שני האפיפיורים (ובשלב מסוים אף מונה אפיפיור שלישי). במשותף, נקראים לפעמים אירועים אלה כ"משבר של שלהי ימי הביניים".{{הערה|1=Cantor, p. 480 |שמאל=כן}}

למרות משברים אלה, המאה ה-14 ראתה התקדמות גדולה בתחומי האמנות והמדע. התעניינות מחודשת של המלומדים בכתבים יווניים ורומאים הובילה בסופו של תהליך ארוך לתחילתו של [[הרנסאנס]] באיטליה. הזמינות והמבחר של כתבים יוונים התעצמה לאחר נפילתה של קונסטנטינופול לידי [[האימפריה העות'מאנית]], כאשר רבים מהמלומדים הביזנטיים נאלצו לחפש מקלט במערבה של אירופה, ובמיוחד באיטליה.{{הערה|1=Cantor, p. 594 |שמאל=כן}} הופעת ה[[דפוס]] באירופה הקלה בהפצתה של המילה הכתובה.

לרפורמה הייתה השפעה עמוקה על אחידותה של אירופה. לא רק שהמדינות המרכיבות את היבשת הופרדו אחת מהשנייה על רקע הבדלים תאולוגים, כי אם חלק מהמדינות נקרעו מבפנים עקב מאבקים דתיים, שעודדו בידי אויבים חיצוניים חמדנים. גורל זה היה מנת חלקה של צרפת במאה ה-16 בסדרה של עימותים הידועה בשם [[מלחמות הדת בצרפת]] אשר הסתיימו בניצחונו של [[בית בורבון]]. אנגליה הצליחה להימנע מגורל דומה, לזמן מה, תחת שלטונה של [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]] שהצליחה לסיים את שהחל אביה [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] עם [[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקניזם]] מתון. רובה של גרמניה המודרנית הורכב ממספר רב של מדינות ריבוניות קטנות תחת המסגרת הלא מעשית של קיסרות רומי הקדושה, בנוסף לחלוקה המדינית המשיכה וחולקה הקיסרות לאורך קווים של קנאות דתית. ראוי לציון הוא האיחוד הפולני-ליטאי שבאותהבאותה התקופה נחשב מעוז לאחידות דתית ואף לסובלנות דתית מסוימת ומחסינות הכללית מפני אימת הסכסוכים הדתיים.

[[מלחמת שלושים השנה]] שהתרחשה בין השנים 1618–1648, בעיקר בשטחיה של גרמניה בת ימינו, במעורבותן של רוב המעצמות האירופיות. החלה בסכסוך בין פרוטסטנטים לקתולים בקיסרות רומי הקדושה, ובהדרגה היא התפתחה למלחמה כללית במעורבות רוב מדינות היבשת, בנסיבות שלא תמיד היו קשורות לדת.{{הערה|1=[http://www.britannica.com/eb/article-9072150/Thirty-Years-War Thirty Years' War], Encyclopædia Britannica|שמאל=כן}} ההשפעה הגדולה ביותר של המלחמה הייתה באופן שימוש היתר בצבאות השכירים, אזורים שלמים נהרסו, נוקו וטוהרו בידי צבאות זרים. פרקי זמן של רעב רחב היקף ומגפות פגעו קשות באוכלוסייתן של המדינות הגרמניות, ובצורה פחותה אף במדינות השפלה (הולנד ובלגיה) ואיטליה, בשעה שחלק גדול מהמדינות המעורבות הגיעו לסף פשיטת רגל, עקב ההשקעות הניכרות במלחמה. בין רבע לשליש מאוכלוסיית גרמניה נספתה בגלל פעולות צבאיות, מחלות או רעב הקשורים למלחמה.{{הערה|1=[http://historymedren.about.com/library/text/bltxtgermany16.htm Germany - The Thirty Years' War - The Peace of Westphalia]|שמאל=כן}} המלחמה עצמה ארכה שלושים שנה, אבל עברו שנים בטרם יושבו הנושאים שגרמו לסכסוך.

בחודש מאי [[1940]] הסתיימה [[המלחמה המדומה]] בחזית המערבית עם פלישתה של גרמניה לצרפת דרך ארצות השפלה. צרפת נכנעה בחודש [[יוני]] 1940, אך בריטניה (בראשות [[ווינסטון צ'רצ'יל]]) סרבה בתוקף לשאת ולתת על הסכם שלום עם הגרמנים, והמלחמה נמשכה. עתה החל [[הקרב על בריטניה]] ולמרות ההפצצות העזות אותן חוו הערים הבריטיות, סירבו הבריטים להיכנע.{{הערה|1=National Geographic, 510.|שמאל=כן}} לאחר שהבין כי לא יוכל להכניע את בריטניה, זנח היטלר את הכוונה לכובשה ([[מבצע ארי הים]]) ופנה אל ברית המועצות הבולשבקית שנואת נפשו, זאת כדי להגשים את חזונו ליצירת "שטחי מחיה" ל[[הרייך השלישי|רייך השלישי]] ב[[מבצע ברברוסה]].{{הערה|1=National Geographic, 532.|שמאל=כן}}

ההערכות לגבי מספר ה[[חללים במלחמת העולם השנייה]] משתנות במידה ניכרת בין מחקר אחד למשנהו והן נעות מ-50 מיליון{{הערה|1=[http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15313 אמדן חללי מלחמת העולם השנייה -כולל יהודים], אתר תולדוט של מט"ח}} ל-74 מיליון. אומדן נוסף עומד על 60 מיליון הרוגים בכל רחבי העולם.{{הערה|1=National Geographic, 439.|שמאל=כן}} במהלך המלחמה התרחשה גם '''[[השואה]]''' - [[רצח עם]] שיטתי בו כשישה מיליון [[יהודים]],{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_about_holocaust/heb_faqs/heb_faqs_3.html כמה יהודים נרצחו בשואה? כיצד אנו יודעים זאת? האם ידועים לנו שמותיהם?], אתר "יד ושם".}} המהווים את רובה של האוכלוסייה היהודית באירופה, נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. בסך הכל נרצחו למעלה מ-11 מיליון בני אדם{{הערה|1=National Geographic, 520.|שמאל=כן}} ברצח עם בהיקף חסר תקדים שבוצע במלחמה על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] ועוזריהם. בנוסף נרצחו בדרך זו גם [[צוענים]], [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], [[נכות|אנשים בעלי מוגבלויות]], [[הפרעה נפשית|פגועי נפש]] ומיעוטים אחרים (ראו: [[השמדת לא יהודים במלחמת העולם השנייה]]).

[[קטגוריה:אירופה: היסטוריה|אירופה: היסטוריה]]