מתקן חשמל דירתי – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
'''מתקן חשמל דירתי''' הוא על פי הגדרת החוק מתקן [[חשמל]] במבנה המיועד למגורים, למסחר, למשרדים או במבנה שתנאי המקום והשימוש במיתקןבמתקן החשמלי דומים לאלה של דירת מגורים{{הערה|תקנות החשמל - התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט, התשס"ח 2008}}. המונח מתייחס לכל מערכת הזנת החשמל וההגנה בפני [[התחשמלות]] מכניסת ההזנה של המבנה ועד לחיבורי [[מכשירי חשמל ביתיים|מכשירי החשמל]] שבו.
 
== חלקי המתקן ==
 
=== קווים ===
מכשירי החשמל או השקעים מחוברים ללוח החשמל באמצעות "קווים" - אלו הם [[מוליכות חשמלית|מוליכים חשמליים]], על פי רוב חוטים עשויים [[נחושת]] ומצופים בבידוד מ-[[פוליויניל כלוריד|PVC]]. המוליכים מותקנים כחוטים בודדים או ב[[כבל חשמלי|כבל]] המאגד אותם תוך שמירה על בידודם זה מזה. במעגל חד-מופעי יהיו שלושה חוטים - חוט המופע, חוט ה"אפס" וחוט הארקה. במעגל [[מערכת תלת-פאזית|תלת-מופעי]] יהיו חמישה חוטים - שלושה חוטי מופע, חוט אפס והארקה.{{ש}}
המוליכים מותקנים באחת משלוש שיטות:
* התקנה סמויה - בתוך צינורות הטמונים בקירות המתקן.
[[הספק חשמלי|ההספק החשמלי]] הנצרך על ידי מתקנים ביתיים תלוי בכמות המכשירים החשמליים המותקנים בו, אך גם במידת הבו-זמניות של הפעלתם. היות שכך, ההספק הנצרך משתנה בתלות בזמן, ולמעשה אף בלתי ניתן לשליטה היות שצריכת הזרם של מכשירי חשמל רבים משתנה מרגע לרגע מבלי שלמפעיל תהא שליטה על כך - לדוגמה תנור אפיה אשר גופי החימום שלו מופעלים ומופסקים אוטומטית על ידי [[תרמוסטט]].
מכאן, שבבואנו לדבר על הספק של מתקן חשמלי, ישנם שני גדלים חשובים:
* ההספק המותקן: זהו סך כל ההספקים המקסימליים של כל מכשירי החשמל הקיימים במתקן. גודל זה כמובן מדיד בצורה מדויקת.
* מקדם בו-זמניות: אחוז המכשירים שבממוצע עובדים בו זמנית. גודל זה אינו מדויק, אך נלקח בחשבון על סמך ניסיון מצטבר.
 
 
חיבור מתקן ביתי לרשת החשמל נעשה תמיד דרך [[מבטח]] ראשי, וגודלו של מבטח זה קובע למעשה את ההספק המקסימלי אותו יוכל המתקן לצרוך. על אף שקיימים מבטחים הניתנים לכיול לכל ערך שהוא, הרי שלצורך הנוחות מחוברים מתקנים ביתיים רק דרך מבטחים מסוימים, קרי חיבור החשמל למתקן הביתי יכול לבוא במספר סופי של גדלים. גדלים אלו השתנו במהלך השנים וכיום במדינת ישראל הגדלים האפשריים הם:
* 25 אמפר חד-מופעי - נפוץ בבניניםבבניינים רבי דירות ישנים, לא זמין להתקנה חדשה.
* 35 אמפר חד-מופעי - נפוץ בבניניםבבניינים רבי דירות ישנים, לא זמין להתקנה חדשה.
* 40 אמפר חד-מופעי (כלומר צריכה מקסימלית כ- 9כ־9,000 ואט). זהו החיבור היחידי החד מופעי.
* 25 אמפר תלת-מופעי (כ- 17כ־17,000 ואט)
* 40 אמפר תלת-מופעי (כ- 27כ־27,500 ואט)
* 63 אמפר תלת-מופעי (כ- 43כ־43,500 ואט)
* 80 אמפר תלת-מופעי (כ- 55כ־55,000 ואט)
וחיבורים נוספים, גדולים יותר. גדלי החיבור האפשריים עולים ב"קפיצות" של כ-25 אחוז. למרבית המתקנים הדירתיים במדינת ישראל אחד החיבורים הרשומים מעלה, יחד עם זאת, ניתן למצוא מתקנים עם חיבורים בגדלים אחרים, שריד לחיבורים שהתאפשרו בעבר.
 
== הארקה ==
 
{{הפניה לערך מורחב|הארקה}}
הארקה של מתקן חשמלי נועדה לספק הגנה נוספת מפני התחשמלות. מערכת ההארקה מאפשרת חיבור אל האדמה של כל הגופים ה[[מתכת|מתכתיים]]יים שעשויים לבוא במגע עם מתח חשמלי במקרה של תקלה, על מנת להבטיח כי במקרה כזה יזרום עיקר הזרם דרך המערכת או אף יפעיל הגנה על ידי ניתוק הגנה קיימת בלוח החשמל.{{ש}}
ההארקה מתבצעת על ידי מוליך מיוחד אשר מחובר למערכות המתכתיות במבנה - אם על ידי חיבור שקע-תקע (בו מוליך ההארקה מופיע כפין השלישי), ואם על ידי חיבור ישיר לגוף המתכתי כמו במקרים של דוד חימום מים ו[[אנטנה]].{{ש}}
כל המוליכים מחוברים לפס אחד העשוי מחומר מוליך (בדרך כלל [[נחושת]]) המכונה '''פס השוואת פוטנציאלים'''. פס זה מחובר לאדמה על ידי [[אלקטרודה]].{{ש}}