מתקן חשמל דירתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמית אבידן (שיחה | תרומות) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מתקן חשמל דירתי''' הוא על פי הגדרת החוק מתקן [[חשמל]] במבנה המיועד למגורים, למסחר, למשרדים או במבנה שתנאי המקום והשימוש
== חלקי המתקן ==
שורה 21:
=== קווים ===
מכשירי החשמל או השקעים מחוברים ללוח החשמל באמצעות "קווים" - אלו הם [[מוליכות חשמלית|מוליכים חשמליים]], על פי רוב חוטים עשויים [[נחושת]] ומצופים בבידוד מ-[[פוליויניל כלוריד|PVC]].
המוליכים מותקנים באחת משלוש שיטות:
* התקנה סמויה - בתוך צינורות הטמונים בקירות המתקן.
שורה 34:
[[הספק חשמלי|ההספק החשמלי]] הנצרך על ידי מתקנים ביתיים תלוי בכמות המכשירים החשמליים המותקנים בו, אך גם במידת הבו-זמניות של הפעלתם. היות שכך, ההספק הנצרך משתנה בתלות בזמן, ולמעשה אף בלתי ניתן לשליטה היות שצריכת הזרם של מכשירי חשמל רבים משתנה מרגע לרגע מבלי שלמפעיל תהא שליטה על כך - לדוגמה תנור אפיה אשר גופי החימום שלו מופעלים ומופסקים אוטומטית על ידי [[תרמוסטט]].
מכאן, שבבואנו לדבר על הספק של מתקן חשמלי, ישנם שני גדלים חשובים:
* ההספק המותקן: זהו סך כל ההספקים המקסימליים של כל מכשירי החשמל הקיימים במתקן. גודל זה
* מקדם בו-זמניות: אחוז המכשירים שבממוצע עובדים בו זמנית. גודל זה אינו מדויק, אך נלקח בחשבון על סמך ניסיון מצטבר.
שורה 42:
חיבור מתקן ביתי לרשת החשמל נעשה תמיד דרך [[מבטח]] ראשי, וגודלו של מבטח זה קובע למעשה את ההספק המקסימלי אותו יוכל המתקן לצרוך. על אף שקיימים מבטחים הניתנים לכיול לכל ערך שהוא, הרי שלצורך הנוחות מחוברים מתקנים ביתיים רק דרך מבטחים מסוימים, קרי חיבור החשמל למתקן הביתי יכול לבוא במספר סופי של גדלים. גדלים אלו השתנו במהלך השנים וכיום במדינת ישראל הגדלים האפשריים הם:
* 25 אמפר חד-מופעי - נפוץ
* 35 אמפר חד-מופעי - נפוץ
* 40 אמפר חד-מופעי (כלומר צריכה מקסימלית
* 25 אמפר תלת-מופעי (
* 40 אמפר תלת-מופעי (
* 63 אמפר תלת-מופעי (
* 80 אמפר תלת-מופעי (
וחיבורים נוספים, גדולים יותר. גדלי החיבור האפשריים עולים ב"קפיצות" של כ-25 אחוז. למרבית המתקנים הדירתיים במדינת ישראל אחד החיבורים הרשומים מעלה,
== הארקה ==
{{הפניה לערך מורחב|הארקה}}
הארקה של מתקן חשמלי נועדה לספק הגנה נוספת מפני התחשמלות. מערכת ההארקה מאפשרת חיבור אל האדמה של כל הגופים ה[[מתכת
ההארקה מתבצעת על ידי מוליך מיוחד אשר מחובר למערכות המתכתיות במבנה - אם על ידי חיבור שקע-תקע (בו מוליך ההארקה מופיע כפין השלישי), ואם על ידי חיבור ישיר לגוף המתכתי כמו במקרים של דוד חימום מים ו[[אנטנה]].{{ש}}
כל המוליכים מחוברים לפס אחד העשוי מחומר מוליך (בדרך כלל [[נחושת]]) המכונה '''פס השוואת פוטנציאלים'''. פס זה מחובר לאדמה על ידי [[אלקטרודה]].{{ש}}
|