הבדלים בין גרסאות בדף "מיכל גוברין"

מילים מסויימות
(מילים מסויימות)
 
=== גוף תפילה (2001) ===
הנוזהו ספר שכתבה גוברין בשיתוף עם הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה. הספר נכתב בשתי קולות המתייחסים לשלל משמעויותיו של השורש העברי פ/ל/ל (לפלל, לחכות, לצפות, לבקש ולהפציר, ועוד). דרידה מדגיש בכתיבתו את הפנייה אל הנמען בבקשה שייעתר לתפילתו ומדגיש את מוטיב הסליחה הכרוך בעצם התפילה. גוברין כותבת על התפילה כמעשה תמידי של פיתוי וכזעקה של תשוקה – המקבלת ביטוי מובהק ברומן, הכתוב ב"גוף ראשון, נקבה" (בניסוחה בהקשר אחר).  
 
בחלקו השני של גוף תפילה, תחת הכותרת "מילים שבכתב", עומד במרכז תיעוד מסעה של גוברין למחוזות עברה העלום של אמה (1975), המוצג בראייה לאחור כמהלך הרה גורל ובעל השלכות מעצבות בעולמה האישי והפואטי. המסע לפולין, פורסם כמכתב להורים (ולמעשה כפנייה לאם) תחת הכותרת "קולות ממחוז אחיזת עיניים", כמעין פרק ראשון בהתחקות אחר "הסיפור של אמא". לצדו, מובאות מ"ברית-וידוי" לז'אק דרידה, כפנייה לאם מחוסרת ההכרה על מיטת חוליה על רקע וידוייו הידועים של אוגוסטינוס. לאלו נוסף בפרסום העברי פרק שלישי: "שיר תפילה", הכולל שיר של דייויד שפירו, "עבודת חורף", המסה "מהי שירה?" לדרידה, ושירה של גוברין, "פי השפה, אתה הקול".
 
=== לאחוז בשמש – סיפורים ואגדות (1984, 2010) ===
מרכזהרומן מֶרכז מספר מכתביה הראשונים של גוברין (1984), בתרגום לשפה האנגלית (2010), המספק אפשרות לבחינת יצירתה מנקודת מבט רטרוספקטיבית. בפרסום נוסף שיר (בעל אופי מקברי), המעלה את זכר אחיה (למחצה), מארק לאוב, בן אמה שנספה בגטו, ומספר מסות הכוללות רשמי ביקור באושוויץ – מחוז הרוע עלי אדמות: "אל מול הרוע": "המסע לפולין", "סליחות בקרקוב". וכך, במסגרת הוויכוח המתמשך בדבר עצם האפשרות לכתוב (שירה) לאחר אושוויץ, מספקת גוברין ניסיון נוסף להביא לכלל ביטוי מה שחורג מגדר אפשרות הביטוי.
 
=== אהבה על החוף (2013) ===
ב-2005 הביאה לדפוס את ספרו של אביה, [[פנחס גוברין]], "היינו כחולמים, מגילת משפחה" (כרמל) הקדמה, [[דוד אסף]], ובליווי מבוא ונספחים.
 
==בימוי הצגות בתיאטרון הנסיוני ובתיאטרון הרפרטוארי==
'''בימוי בתיאטרון הרפרטוארי'''
 
* "אופני הנידון", מאת [[פרננדו ארבאל]], תרגום ובימוי. תפאורה: משה שטרנפלד, תיאטרון הצהרים, אוניברסיטת תל אביב (1972).
* "המהגרים", מאת ס. [[מרוז'ק]], תרגום ובימוי. מוזיקה: יוסף טל, תפאורה: משה שטרנפלד, [[תיאטרון החאן]] (1977). ההצגה זכתה ב"פרס מרגלית".
* "[[אח, הימים היפים]]" מאת סמואל בקט, בימוי ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] (1985).
 
;בימוי בתיאטרון הנסיוני היהודי
;תיאטרון נסיוני יהודי
* "תבואת השיגעון", מאת רבי [[נחמן מברסלב]], עיבוד ובימוי. תפאורה: אברהם פנקס, מוזיקה: דניאל שליט, להקת שבעת הקבצנים, [[פריז]] (1974).
* "ואריאציות על בוקר" ע"פ ה[[סידור]], תרגום, עריכה ובימוי. תפאורה ותלבושות: עדה המאירית, האוניברסיטה העברית, (1980).
163

עריכות