ליודביט גאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 74:
ב-[[25 במרץ]] [[1848]] הוא נאם בפני ההמונים במרכז זאגרב ודרש במפורש עצמאות מהונגריה. הוא ציפה שדרישה זו תמצא אוזן קשבת בחצר בווינה. בהמשך הוא עמד בראש משלחת בת 400 נציגים קרואטים שהגיעו לווינה כדי למסור לקיסר 24 דרישות של האומה הקרואטית. הוא הציע את מועמדותו של הברון קולונל [[יוסיפ יילצ'יץ']] לתפקיד הפנוי של באן קרואטיה. (יל'ציץ' התמנה ממילא לפני יומיים על ידי הקיסר בתפקיד זה, אך הידיעה על כך עדיין לא הגיעה לקרואטיה) {{הערה|Alice Freifeld Nationalism and the Crowd in the liberal Hungary 1848-1914
Wilson Center Press, Washington DC, Johns Hopkins University Press,2000 p.63}}
יחד עם וראניצ'ן ועם קוקולייביץ'-סקצינסקי, נבחר גאי בטריומווירט שניהל זמנית את קרואטיה והיה אחר כך חבר במועצה המיעצת של הבאן שקמה במאי 1848.{{הערה|שם=אחת}}. הוא היה אחראי על נושאים של מדיניות. להבדיל מהבאן ילצ'יץ', גאי סבר שלסרביה תהיה תפקיד מרכזי באיחוד הדרום-סלאבים .ב- [[7 ביוני]] [[1848]] התפטר ועזב את החיים הפוליטיים עקב שערורייה שפרצה אחרי שהורה לעצור את נסיך סרביה, [[מילוש אוברנוביץ']] והואשם על ידי הנסיך בנסיון לסחוט ממנו שוחד.{{הערה|J.Chastain}}
יחד עם וראניצ'ן ועם קוקולייביץ'-סקצינסקי, נבחר גאי בממשלה הזמנית של קרואטיה.{{הערה|שם=אחת}}. אחרי סיום המהפכה והשכנת המשטר הנאו-אבסולוטי שמחק למשך עשור את האוטונומיה של קרואטיה תוך השלטת הגמוניה אוסטרית-גרמנית, התרחק גאי מן הזירה הפוליטית.
בשנת 1867 הוא ביקר בשנית הרוסיה.