ג'מאסין אל-ע'רבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 32:
==היסטוריה==
ישנה סברה שלפחות חלק מתושבי הכפר נמנים עם שבט הג'מאסין [[בדואים|הבדואי]] מ[[בקעת הירדן]] שנזכר ברישומי מס עות'מאניים של שנת [[1596]] במחוז [[שכם]]. ברישומים צויינו מסים ששילם על רעיית עדרי-תאו. מכיוון שלא הוזכרו יבולים יש להניח כי השבט קיים אורח חיים נוודי. בזמן השלטון המצרי ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] (כיבוש בן עשר שנים) הגיעו לכפר [[מהגרים]] מ[[מצרים]] ומ[[סודאן]]{{הערה|{{NFC|רבקה שפק ליסק|רוב המוסלמים בארץ במאה ה-19 ממוצא מצרי|0024-D-120742-00|14 ביוני 2017}}
מפקד וסקר אוכלוסייה מתקופת [[המנדט הבריטי]] מראים שאוכלוסיית הכפר הכפילה את עצמה בשנים 1931-1945. על פי נתוני [[מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל]] מנתה אוכלוסיית הכפר 566 איש. ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר האוכלוסין]] שנערך בשנת 1945, הוערך מספר התושבים ב-1,080 נפש{{הערה|שם=נתוני
כלל שטח הכפר 1,365 דונם, מתוכם 714 בבעלות יהודית, 529 בבעלות ערבית ו-122 בבעלות ממשלתית{{הערה|שם=נתוני מפקד אוכלוסין המנדטורי}}. עד תקופת שלטון המנדט הבריטי עסקו תושבי הכפר בעיקר בגידול ג'מוסים, ומשנות ה-20 התבססה כלכלת הכפר על משק חלב. חלק נוסף מהתושבים עסק ב[[חקלאות]] וחלק עבדו כפועלים בפרדסי [[שרונה (מושבה)|שרונה]]. הילדים למדו בבית הספר ב[[שייח' מוניס]]. במהלך [[המרד הערבי]], באוגוסט [[1936]], תקפה [[ההגנה]] בכפר, בחריגה כמעט בודדה מ[[מדיניות ההבלגה]] אותה נקטה לאורך המאורעות{{הערה|[[בני מוריס]], "קורבנות", הוצאת עם עובד, 2003}}.
|