הולילנד – הבדלי גרסאות

ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הצלה]]{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/Dig_Item_heb.asp?id=611 מידע לציבור על הממצאים שהתגלו בחפירות ההצלה במתחם הולילנד], באתר [[רשות העתיקות]]}}{{הערה|1=יניר מילבסקי וקרן בן-אור, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=581&mag_id=112 ירושלים, הולילנד פארק], חדשות ארכאולוגיות גיליון 119, 11/9/2007}} שנערכו בשנים 1995 ו-2002 על ידי [[רשות העתיקות]] נתגלו במתחם עשרות [[קבר פיר|קברי פיר]] מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה ביניימית|תקופת הברונזה הביניימית]] וכן מספר [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מתקופות מאוחרות יותר. במקום נערכו גם חפירות מטעם [[אתרא קדישא]], על מנת לשלול הימצאות [[קבר]]ים במקום המיועד לבנייה{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|יזמי הולילנד: להמשיך לבנות; העירייה: בואו נדבר|3884334|3 במאי 2010}}}}.

שכונה זו מורכבת מפארק רחב ידיים, בתבנית אליפסה, המוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. לשכונה כביש וגשר ייעודיים המחברים אותה ישירות לכביש בגין. על תוכנית הבינוי המקורית חתום האדריכל, חתן [[פרס ישראל]], [[רם כרמי]]{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|גבעת העין הרעה|1.998180|9/9/2004}}{{ש}}{{הארץ|אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין|רם כרמי יותר קדוש מהולילנד|1.3313482|15/4/2010}}}}, אולם לטענתו נעשו בה שינויים מפליגים אחרי שעזב את הפרויקט, שעל תוצאתו הסופית אמר: {{ציטוטון|אני חושב שהפרויקט הזה מאד מכוער, נורא, ומי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתיכננתי}}{{הערה|{{הארץ|[[נרי ליבנה]]|"רם כרמי, פרויקט הולילנד הוא זוועה ארכיטקטונית?"|1.1197251|13/4/2010}}}}. את בנייני המגורים תכנן משרד האדריכלים רוזיו-תשבי והמגדלים תוכננו על ידי משה צור. מתכנני השכונה ומשווקיה פרסמו את השכונה במילים: {{ציטוטון|הפרויקט הוא שילוב מרענן של חדשנות ארכיטקטונית עם בנייה מתקדמת... הולילנד פארק מושכת אליה, באופן טבעי, אנשים שיודעים להעריך תרבות דיור ברמה הגבוהה ביותר}} (מתוך מודעות פרסום ושיווק של היזמים).

[[אסתר זנדברג]] קראה לו "אות קלון על מצחה של העיר", וכותבת כך:

{{ציטוט|תוכן=העובדה שהתממש [המיזם] היא כתב אישום, והשאלה נגד מי היא שולית בלבד. המיזם, שעין לא ראתה כיעור תוקפני כמוהו, היה מתחילתו צירוף הרסני ואומלל של החלטות שגויות, התנהלות בלתי תקינה, העדר דיון מעמיק כראוי לפרויקט בסדר גודל כזה, העדר שקיפות ציבורית, תכנון נזיל שהשתנה חדשות לבקרים, העדר כל חוש מידה, טעם רע ושיגעון גדלות אדריכלי.{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|גבעת העין הרעה|1.998180|9.9.2004}}}}.}}

אברהם גל תיאר את הפרויקט כך:

{{ציטוט|תוכן=על אחד הרכסים הגבוהים והבולטים בדרום העיר, במקומם של חורשת אורנים ובית מלון צנוע, ממוקמת מפלצת נדל"נית, שהכינוי "מכוערת" מהווה לגביה מחמאה. מדובר ב[[מבנן|מִבנן]] מגלומני של מאות יחידות דיור, אדיר מסה, חוסם נוף ונתקע בברוטאליות לעין כל עובר ושב בטווח רחב – ואין מפלט. הבניינים הענקיים ורבי-הקומות מגמדים את סביבתם ומטביעים עליה את חותמם הגס. גם בפני עצמה מדובר בבנייה מכוערת להפליא ונעדרת כל חן תכנוני. על רקע הבנייה בירושלים בכלל ובמיקומה הספציפי בפרט, מקבלת בנייה זו צביון כוחני ובריוני, כמכריזה: הכסף יענה את הכל. נוצר מצב, שרק שהייה במבנן הולילנד פוטרת במשהו את שוהיו מהמפגע הסביבתי – שכן זהו כמעט המקום היחיד ממנו לא רואים את המבנן. מתבונן האזרח הפשוט בפלצות במפלצת ולא מצליח להבין: מי – ובעיקר למה – אחראי לאישור המפגע? התשובה ידועה אולי למי ששימש ראש עיר בעת אישור התוכנית ([[אהוד אולמרט|אולמרט]]) ולמי ששימש אז יו"ר ועדת התכנון המקומית ([[אורי לופוליאנסקי]]). לפחות גורם אחד לא הפסיד מהאסון הסביבתי: בעלי הקרקע.{{הערה|{{ynet|אברהם גל|נכסי בטון וברזל|3343562|24.12.2006}}}}.}}

פרופ' אדר' [[צבי אפרת]], ראש המחלקה לארכיטקטורה ב[[בצלאל]], טען כי:

{{ציטוט|תוכן=פרויקט הולילנד הוא חלק ממגמה של יצירת מבנים המנותקים מהסביבה ומההקשר האורבני. במקרה הזה מגיע הניתוק לשיא של וולגריות ו[[חוצפה]]. [...] הולילנד מתנשא מעל העיר והופך בוטות עיצובית וכיעור לסימן של כוחנות. המיקום הטופוגרפי גורם לפרויקט לחלוש על סביבתו בצורה המזכירה אדריכלות ימי ביניימית. הניתוק של הולילנד נועד להצהיר 'אני יותר עשיר' וזה מקרה קיצוני של אדריכלות יזמית.{{הערה|{{הארץ|שני שילה|המפלצת על הגבעה|1.1463244|6.12.2007}}}}.}}

[[שחר אילן]] תיאר את הפרויקט כך:

{{ציטוט|תוכן=מגדלי הולילנד-פארק החדשים, הם כנראה פרויקט הבנייה הפחות מכוער בירושלים. והסיבה לכך היא שמהם לא רואים את מגדלי הולילנד-פארק. [...] במקרה של המגדלים כבר ברור: ירושלים שילמה מחיר אסתטי כבד על עידן [[אהוד אולמרט|אולמרט]]-[[אורי לופוליאנסקי|לופוליאנסקי]]. גם פרויקט הולילנד כבר נהפך לסמל עירוני, הסמל של איך אסור לבנות בעיר. אפילו המבצר של האוניברסיטה על הר הצופים לא מתחרה במגלומניות ובשחצנות של טבעת המגדלים שנבנית בדרום רכס בית וגן ומגמדת את כל סביבתה.{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|מה קורה עכשיו בירושלים: מצעד הגאווה, גשר המיתרים, מגדלי הולילנד|1.1558514|26.5.2006}}}}.}}

צבי אלחייני, [[אדריכל]] ומרצה ב[[הטכניון|טכניון]], הביא את מתחם הולילנד כדוגמה לרדידותה של האדריכלות הישראלית ה"עכשווית":

{{ציטוט|תוכן=לתמונה הלא-מחמיאה של האדריכלות הישראלית המכונה "עכשווית", גם אם מצבה מעולם לא היה ארכאי יותר, נוספו בשנה האחרונה עוד כמה מקרים. [...] אלה לא מבני דת, אבל הם נוטפים קדושה וצדקנות, חומריות מגושמת, ארשת ממלכתית מזויפת, ליריות מופרזת, היסטוריציזם מנייריסטי לא-פוסטמודרניסטי, אנדרטאיות מורבידית, תסביכי אבן וסינדרום ירושלים, יהדות ישנה ומתקדמת, לאומיות ולאומנות, איבוד עשתונות וכל חוש מידה. על גבעת הולילנד בירושלים אוכלסה השנה מפלצת המגורים "פארק הולילנד", פרויקט העיוועים בתכנון תשבי-רוזיו על פי תוכנית הבינוי של רם כרמי [...] וספקטור-עמישר [...].{{הערה|צבי אלחייני, [http://readingmachine.co.il/home/books/book_studio162/1133305262 ארכיטקטורה יודאיקה], סטודיו – כתב עת לאמנות, גיליון 162}}.}}

ביום 5 בינואר 2012 הגישה [[פרקליטות המדינה]] לבית המשפט המחוזי בתל אביב [[כתב אישום]] נגד 13 נאשמים בפרשה זו בגין מתן או קבלת שוחד, כולל ראש הממשלה וראש העיר לשעבר אהוד אולמרט. עד המדינה בפרשה, שמואל דכנר, שבריאותו הייתה רופפת זה מכבר, נפטר ב-1 במרץ 2013, בגיל 75, שעות מספר לאחר שהעיד בבית המשפט, וב-5 במרץ הותר לפרסום שמו המלא (עד אז נודע בתקשורת בראשי התיבות ש"ד).{{הערה|{{ynet|נעמה כהן פרידמן|"נמשיך בניהול תיק הולילנד, נבחן השלכות המוות"|4351099|1 במרץ 2013}}}}.

בנוסף, עלו חשדות נוספים כי בכירים בחברת הנדל"ן [[פולאר השקעות]], בעלת השליטה בחברת [[הזרע (1939)|הזרע]], קידמו את ענייניה של חברת הזרע באמצעות מתן שוחד כדי לקדם את יוזמתם להקמת שכונה בשטח החקלאי. חשדות אלו הבשילו לאחרונה להכנת כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה{{הערה|{{TheMarker||הפרקליטות: אולמרט וזקן קיבלו שוחד במטרה לקדם את ענייני חברת הזרע|news/1.605748|15.03.2011}}}}. בהתאם לחשדות, ניתן שוחד בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח, ובתמורה חודשו חוזי חכירה רטרואקטיבית, שונה ייעוד הקרקעות, ובצועו פעולות החזרה ומכירה של הקרקעות. כמו כן, נחשד כי אולמרט ניסה לסייע לקלנר להפשיר את הקרקעות החקלאיות לבנייה.

בתחילת 2010 החל [[ראש ממשלת ישראל]] הממשלה [[בנימין נתניהו]] להוציא אל הפועל רפורמה עמוקה בהליכי התכנון במדינת ישראל. לטענתו הליכי התכנון בארץ מסובכים וארוכים: {{ציטוטון|קשה לבנות, קשה לקנות, קשה לתכנן ואפילו לשפץ. לך תסגור פה מרפסת. לכן הרפורמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לפשט את תהליך הבניה ולהביא להוזלת מחירי הדירות. לקצץ בבירוקרטיה ולשחרר את האזרחים}}{{הערה|{{ynet|[[שאול אמסטרדמסקי]]|נתניהו בפורום קיסריה: "לך תסגור פה מרפסת"|3740651|3.7.2009}}}}. הרפורמה הוצגה לכנסת ועברה קריאה ראשונה בזמן שיא{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|"רפורמת המרפסות" של נתניהו עברה בקריאה ראשונה בכנסת|1000547516|17.3.2010}}}}, על-אף טרוניות שונות בדבר היעדר זמן מספק ללמידת עיקרי הרפורמה הכוללת מאות עמודים.