חקר התרגום – הבדלי גרסאות

בישראל נעשה ניסיון למסד את המקצוע בידי פרופ' [[איתמר אבן-זהר]], שכתב בתחום זה את עבודת הדוקטור שלו (1972) וקיים במשך שנים אחדות בשנות ה-70 מסלול לחקר התרגום בחוג לתורת הספרות ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. תלמידו, פרופ' גדעון טורי, שכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא "נורמות של תרגום לעברית" (יצא בדפוס בשנת 1977), המשיך לפתח את מחקר התרגום המכוון לתרבות היעד (Target-Oriented Translation Research) ב-[[1995]], בספרו "המחקר התיאורי של התרגום ומעבר לו" (Descriptive Translation Studies and beyond), ותרם בכך למיסוד התחום. שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראלים לחוקרים מ[[הולנד]] ומ[[בלגיה]]: ג'יימס הולמס, ז'וזה לאמברט (Lambert), אנדרה לפבר (Lefèvere) ואחרים, יצר מומנטום המתואר על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]] אחדים כ"נקודת מפנה". מפנה זה מקושר לראיית התרגום כפעילות דינמית בתרבות, ורוב החוקרים מקשרים בין ראייה זו ל[[תאוריית הרב-מערכת]].{{הערה|1=ראהראו בעיקר פרק 5 בחיבורו של Gentzler, וכן Baker ו-Venuti.}}.

מחקר התרגום ב[[אוניברסיטת תל אביב|באוניברסיטת תל אביב]] נוסד על ידי פרופ' [[איתמר אבן-זהר]] בתחילת [[שנות ה-70]] של [[המאה העשרים]], וקודם על ידי פרופ' [[גדעון טורי]], שהיה גם העורך של כתב העת הבינלאומי למחקר התרגום "Target". המחקר התנהל בעיקרו במסגרת ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לתאוריה של התרגום ע"ש ברנשטיין, שהוקמה ב-1973 (המופקד הראשון על הקתדרה היה פרופ' א' אבן-זהר; המופקד השני היה פרופ' גדעון טורי, שנפטר ב-4 באוקטובר 2016). לימודים לקראת תארים אקדמיים במחקר התרגום יש רק ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. באוניברסיטת תל אביב קיים מסלול ללימודי תעודה לבעלי [[תואר ראשון]] במסגרת בית הספר למדעי התרבות.