חרש, שוטה וקטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
מ עריכה
שורה 1:
'''חרש שוטה וקטן''' (לעיתים ב[[ראשי תיבות]]: '''חש"ו''') הוא מעמד המופיע פעמים רבות ב[[הלכה]], המאתרהמתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם. מעמדם ההלכתי של חש"ו שונה מדינם של אנשים רגילים, כמובכמה שניתןענינים בעיקר לענין אי חיובם במצוות. כמו למצואכן זאתנאמר ב[[משנה]] הבאה: {{ציטוטציטוטון|תוכן="חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורים"{{הערה|מקור={{משנה|בבא קמא|ח|ד}}}}.}}
 
==הגדרההגדרתם==
בקשר להגדרם של חש"ו רבו דיוניים הלכתיים:
===חרש===
בתלמוד במסכת חגיגה{{הערה|{{בבלי|חגיגה|ב}}.}} נאמר: {{ציטוט|חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום - שאינו שומע ולא מדבר... [[לקות שמיעה|המדבר ואינו שומע זהו חרש]], שומע ואינו מדבר זהו אילם, זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם}}כך גם נפסק ב[[משנה תורה]] [[הרמב"ם|לרמב"ם]], שחרש שעליו חלים דיני חש"ו, הוא חרש שגם אינו שומע וגם אינו מדבר. חרש המדבר, או אילם השומע נחשבים ככל אדם.
למרות שדינו של החרש שווה בדרך כלל לזה של השוטה, הרי שבנושאים מסוימים (כגון ב[[דיני ממונות]] וב[[דיני אישות]]), החרש נחשב כחשוב מהשוטה אשר אין לו דעה כלל.
כך גם נפסק ב[[משנה תורה]] [[הרמב"ם|לרמב"ם]], שחרש שעליו חלים דיני חש"ו, הוא חרש שגם אינו שומע וגם אינו מדבר. חרש המדבר, או אילם השומע נחשבים ככל אדם.
למרות שדינו של החרש שווה בדרך כלל לזה של השוטה, הרי שבנושאים מסוימים (כגון ב[[דיני ממונות]] וב[[דיני אישות]]), החרש נחשב כחשוב מהשוטה אשר אין לו דעה כלל.
 
===שוטה===
ב[[מסכת חגיגה]] נאמר: {{ציטוט|ת"ר איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה והלן ב[[בית קברות|בית הקברות]] והמקרע את כסותו והמאבד כל מה שנותנים לו}}דוגמאות אלו המובאות בגמרא, ניסו לסווג את השוטה כאדם אשר אינו יכול לחשוב בצלילות ואינו מסוגל לחיות חיים עצמאיים.
דוגמאות אלו המובאות בגמרא, ניסו לסווג את השוטה כאדם אשר אינו יכול לחשוב בצלילות ואינו מסוגל לחיות חיים עצמאיים.
 
נחלקו [[רב הונא]] ו[[רבי יוחנן]] בפירוש ה[[ברייתא]]. לפי דעת רב הונא נדרשים כל שלושת הסימנים כדי להגדיר אדם כשוטה גמור. רב הונא מנמק זאת בכך שכל אחד מהסימנים, כאשר הוא לבדו, הוא עשוי להראות על מחלת נפש מסוימת, שאינה בהכרח מגדירה את האדם כ"שוטה", מכיוון שהיא זמנית וחולפת{{הערה|[[יעקב בזק]], שופט בית המשפט השלום בירושלים '''"אחריותו הפלילית של הלקוי בנפשו"''' (ירושלים [[תשכ"ד]]) עמ' 226- 227}}. אך רבי יוחנן חלוק על כך וסבור שדי באחד מהסימנים כדי להגדיר אדם כשוטה. ב[[רמב"ם]] וב[[שולחן ערוך]] נפסקה ההלכה כרבי יוחנן. לעומת זאת, דעת ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] היא שדווקא הסימן "מאבד מה שנותנים לו" די בו כדי להוות סימן יחיד שהאדם העושה זאת שוטה, אך שאר הסימנים אינם מספיקים אלא אם כן נעשו כולם{{הערה|שם=צמח צדק}}.
שורה 19 ⟵ 15:
{{ערך מורחב|קטן (הלכה)}}
קטן הוא צעיר אשר לא הגיע לגיל 13 ויום אחד ([[בר מצווה]]) ואשר אין לו סימני בגרות. [[קטנה (הלכה)|קטנה]] זוהי צעירה שלא הגיעה לגיל 12 ויום אחד (בת מצווה) וגם לה אין סימני בגרות.
:דיני הקטן מחולקים לשתי תקופות עיקריות: תקופה שבה הוא נחשב כפעוט (גיל 6-8), ותקופת הקטנות עד גיל הבר מצווה.
 
:דיני הקטן מחולקים לשתי תקופות עיקריות: תקופה שבה הוא נחשב כפעוט (גיל 6-8), ותקופת הקטנות עד גיל הבר מצווה.
==דינים==
* החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורים.