בניטו מוסוליני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לתמריץ
שורה 167:
הכוחות האיטלקים המתקדמים באתיופיה היו תחת פיקודו של המרשל [[אמיליו דה בונו]] ומדצמבר [[1935]] תחת פיקודו של [[פייטרו באדוליו]]. הללו השתמשו במגוון של כלי נשק, [[פצצה|פצצות]] ו[[רימון יד|רימונים]] הטעונים ב[[גז חרדל]], הן נגד האוכלוסייה האזרחית והן כנגד הלוחמים מולם. על אף שניסו להסתיר עובדה זו, נחשפה זו האחרונה על ידי עיתונאים, משקיפים זרים ואנשי [[הצלב האדום]]. בתגובה לכך הפגיזו האיטלקים "בטעות" 19 פעמים מחנות של הצלב האדום באזור הלחימה. מוסוליני הורה על יחס קשה לאזרחים ועל רצח [[שבוי|שבויי מלחמה]]. בשטחים שנכבשו הוקמו מחנות לעבודת כפייה, בהם בני ערובה ושבויים נרצחו וגופותיהם עברו התעללות.
 
באפריל [[1936]] נכבשה [[אדיס אבבה]] והקיסר [[היילה סלאסי]] נמלט לגלות ב[[ירושלים]]. מוסוליני הכריז על המלך [[ויטוריו אמנואלה השלישי]] כ"קיסר אתיופיה". שטחי אריתריאה, סומליה ואתיופיה אוחדו לטריטוריה בשם "מזרח אפריקה האיטלקית". מוסוליני ראה כי עלה בידו להתגרות בחבר הלאומים שדרש את אישורו בטרם תצא מדינה למלחמה כנגד מדינה אחרת. הוא הצליח לבצע פלישה מזוינת לשטחה של מדינה עצמאית אחרת, לבצע שם פשעי מלחמה ולהקים שם משטר של כיבוש, כל זאת מבלי לגרור ענישה או פעולה נמרצת של [[בריטניה]] או צרפת. נראה כי מעצמות המערב מפולגות וחלשות מכדי למנוע צעדים תוקפניים וחד צדדיים, לקח שנקלט היטב הן ב[[רומא]] והן ב[[ברלין]]. ב-1936 עשה היטלר צעד חשוב בהתקדמות לקראת מלחמת עולם, כאשר הכניס כוחות צבא ל[[חבל הריין]] בניגוד למחויבויותיה הבינלאומיות של גרמניה. עמדת מעצמות המערב שישבו בחיבוק ידיים כאשר תקף מוסוליני את אתיופיה, הייתה [[תמריץ]] לצעד התקפי זה, שהיה אבן דרך חשובה בהדרדרות המצב הבינלאומי לקראת המלחמה.{{הערה|ויליאם ל. שיירר, '''עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי''', כרך א', הוצאת שוקן, תשל"ו, עמ' 238}}
 
===הדרך אל מלחמת העולם השנייה===