חטיף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.64.162.214 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
אני לא הומו
[[קובץ:Assorted snacks.jpg|ממוזער|שמאל|250px|דוכן חטיפים ארוזים, בעיקר [[ממתק]]ים]]
[[קובץ:Mercat de la boqueria.1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|דוכן חטיפים: [[פיצוחים]], [[פירות יבשים]] ו[[ממתק]]ים, רובם בתפזורת, בשוק המזון [[לה בוקריה]] ב[[ברצלונה]]]]
'''חטיף''' הוא [[מאכל]] הנאכל שלא במסגרת [[ארוחה]], בגודל ובמרקם המתאימים לאכילתו בחטף (מכאן נגזר השם "חטיף"), ולרוב גם אינו מצריך שימוש בכלי אוכל או [[סכו"ם]]. חטיפים נצרכים לשם הנאה ופינוק, לשם השגת [[שובע]] זמני או כדי להעניק לגוף מנת [[אנרגיה]] זמינה.
 
יש בהם [[מתוק]]ים ו[[מלוח (טעם)|מלוח]]ים. המתוקים עשויים להכיל [[שוקולד]], מיני [[אגוז]]ים, [[סוכריה|סוכריות]], [[ביסקוויט]]ים, [[ופלה|ופל]]ים, [[גרנולה]] ועוד. את המלוחים מכינים מ[[קמח תירס]], [[בוטן|בוטנים]], [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]], [[חיטה]].
 
חטיפים רבים ניתנים לאכילה ישירות מתוך אריזתם, בהם חטיפים בתפזורת כגון [[במבה]] [[אפרופו]] ו[[ביסלי]] או [[פרינגלס]] וכן חטיפים שצורתם כ[[תיבה (גאומטריה)|תיבה]] מאורכת כמו [[חטיף אנרגיה|חטיפי אנרגיה]], חטיפי [[ופלה|ופל]] ו[[חטיף שוקולד|חטיפי שוקולד]] (למשל [[פסק זמן (ממתק)|פסק זמן]], [[טורטית]] וכדומה) ו[[ממתק]]ים נוספים. בישראל פופולריים מאוד גם [[פיצוחים]] - חטיפים מלוחים של [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ו[[אגוז]]ים קלויים. יש מוצרים שנועדו לצריכה כארוחה, כגון [[דגני בוקר]] ו[[גרנולה]], אשר נהוג להוסיף להם [[חלב]] או [[יוגורט]], אך ניתן לאוכלם יבשים כחטיף.
 
"מזון אצבעות", מנות של מאכלים בגודל נגיסה או שתיים, כמו למשל [[מתאבן|מתאבנים]] ב[[מסיבת קוקטייל]] נחשבים למאכלי חטיף. גם [[פרי|פירות]] עשויים לשמש כחטיפים.
 
חטיפים תעשייתיים מיוצרים כך שיהיו בעלי [[חיי מדף]] ארוכים, [[אריזה|נארזים]] באופן שובה עין, ומכילים לרוב [[חומר משמר|חומרים משמרים]], [[חומרי טעם]] וריח ורכיבים מושכים כגון [[שוקולד]], [[אגוז]]ים, [[פרי|פירות]].
 
רבים מהחטיפים התעשייתיים הם בעלי [[ערך תזונתי]] נמוך ומסווגים כ[[מזון מהיר]]. כיום, עם הגברת המודעות ליתרונותיו של סגנון חיים בריא, [[משרד הבריאות]] הישראלי, כמו מקביליו ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]], ממליץ להקטין צריכת חטיפים תעשייתיים, בייחוד אלו מביניהם ה[[טיגון|מטוגנים]] ועתירי ה[[נתרן]] או ה[[סוכר]]{{הערה|1=דורית וורמן-פרוכט, חוה אלטמן ודורית ניצן-קלוסקי, [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=3678&parentId=3663&catId=660&maincat=35 תזונה נבונה], באתר [[משרד הבריאות]]}}.
 
חטיפי אנרגיה [[מותג|ממותגים]] כחטיפים [[בריאות|בריאים]], ולחלקם אכן ערך תזונתי רב משל מקביליהם שאינם מסווגים בקטגוריה זו.
 
תעשיית החטיפים מגלגלת רווחים של מיליארדי [[דולר אמריקאי|דולרים]] בשנה. [[שוק (כלכלה)|שוק]] החטיפים עצום בגודלו והתחרות בין היצרניות על נתחי שוק עזה. בשל כך קיים קידום מכירות ו[[פרסום]] נרחב ונמרץ בתחום זה. כמות הפרסומות לחטיפים עולה בהרבה על כמות הפרסומות למזון בעל ערך תזונתי גבוהה יותר.
 
==ראו גם==