זהות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשמדאי (שיחה | תרומות)
קו מפריד בטווח מספרים, תיקון קישור חיצוני
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה}}
 
'''זהות''' הוא מונח ב[[סוציולוגיהמגניביולוגיה]] וב[[פסיכולוגיה]] המתאר את תפיסת ה[[אדםכוח]] את עצמו. הזהות מורכבת מאוסף של [[תפיסה|תפיסות]] ו[[אמונה|אמונות]] בנוגע ל"עצמיגוני אינגליש", המאורגנות כ[[סכמה קוגניטיביתקוגניחייביםליראותסרטזהיש]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}.
 
==התפתחות הזהות האישית==
שורה 9:
 
==ההיבט הפסיכולוגי==
בגיל ה[[התבגרותהיתבגרות]] המוקדם מושג העצמי הוא ראשונילנסות להתמודד אם החושים ה"מופרעים" של הנער בצד התחתון ובלתי יציב, והמודעות לקיומו של "קהל צופה" גבוהה מאוד (עד כדי יצירה של [[קהל מדומה]]). בגילאים אלו בולטות תחושות של '''שבריריות העצמי''', תחושת המתבגרים שהזהות החדשה שקנו לעצמם פגיעה. היא מלווה ב'''[[מעשייה אישית]]''', [[דימוי עצמי]] ייחודי ומנופח. לפעמים יש צורך בקונפורמיות נוקשה (באופן פרדוקסלי, לעיתים "מרדנית") בסגנון לבוש והתנהגות, כדי לבסס את הדימוי העצמי הפגיע.
 
ביציאה מתקופת הילדות, הולכת הזהות ונעשית מובחנת יותר. החשש מהקהל המדומה פוחת. נער יודע לדבר על עצמו תוך שימוש במילות הסתייגות. לדוגמה: "אני ספורטאי טוב, '''אבל''' חלש בכדורגל", "אני אוהב לפטפט, ל***'''אלא היי זה לא מתאים כאן''' אם אני בדיכאון". מאפיין אחר הוא הטעמת מושגי עצמי חברתיים, לדוגמה: "אני ידידותי", "אני מתבודד", "אני בעל כישורי מנהיגות", תוך שימת דגש על המבדיל בין דמות הנער לדמות בני גילו ולא על הדומה.
 
היכולת ליצור [[תדמית]] עצמית אחת מגובשת משלל התכונות והמאפיינים נובעת מהשיפור הניכר במסוגלויות הקוגניטיבית וביכולת ההפשטה המלווה את ההתבגרות. מנגד, זו גם הסיבה לכך שהסיווג העצמי צפוי להיעשות בזהירות ומתוך תחושה של ספקנות וחוסר ביטחון ולהיות מלווה בשאלות ובהשערות:"מי אני? מה אני?".