הרפורמציה הפרוטסטנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור, סקריפט החלפות ({{ס:|), הסרת קישורים עודפים
מ הוספת קישור לתמריץ
שורה 9:
לאחר התמוטטות המוסדות ה[[נזיר]]יים והגישה ה[[סכולסטיקה|סכולסטית]] באירופה ב[[ימי הביניים]] המאוחרים וכשלונן של הרפורמות הפנימיות בכנסייה, נוצר במאה ה-16 ויכוח ציבורי לגבי רפורמות [[דת]]יות, ומאוחר יותר גם על ערכים יסודיים בנצרות. [[היסטוריון|היסטוריונים]] מעריכים, כי העובדה שבכנסייה לא התרחשה רפורמה פנימית מוקדם יותר (בשל אינטרסים אישיים ובשל חוסר תיאום ב[[קואליציה]] שתמכה ברפורמות), הובילה בסופו של דבר למרד של הרפורמציה הפרוטסטנטית באירופה. התנועות שהובילו את הרפורמות פעלו במקביל לכוחות הכלכליים, ה[[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] והפוליטיים, שתרמו את חלקם לחוסר שביעות הרצון הגובר מה[[כוח (סוציולוגיה)|כוח]] הרב והממון שהצטבר בידי אליטת ה[[כמורה]], ועוררו את תשומת הלב של האוכלוסייה ל[[שחיתות]] ה[[מוסר]]ית וה[[כלכלה|כלכלית]] של הכנסייה הקתולית.
 
בעקבות אסונות ומלחמות, גדל אי השוויון הכלכלי והפוליטי באירופה. תוצאותיה של [[מגפה|מגפת]] [[המוות השחור]], שהביאה למותם של כ-50% מתושבי אירופה, עודדו ארגון מחדש של ה[[כלכלה]] האירופאית ומבנה המעמדות החברתיים והשלטון באירופה. האסונות של [[המאה ה-14]] ותחילת [[המאה ה-15]], יצרו מחסור בכוח [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] ובכך נתנו דחיפה חזקה לגיוון כלכלי ולחידושים [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] (שנועדו להחליף את כוח העבודה) במרכזים ה[[עיר]]וניים המתפתחים. הירידה הדרסטית בגודל האוכלוסייה לאחר המוות השחור, הביאה לעלייה בריכוז ה[[הון]] באזורים העירוניים, וכך ניתן [[תמריץ]] ל[[מסחר]], ל[[תעשייה]] ולתחומים עירוניים עולים כגון [[בנקאות]], [[אריג]]ים, [[כלי נשק]] (שיצורם עודד בשל [[מלחמת מאה השנים]]) ו[[חציבה]] של [[ברזל]] (הודות, בין השאר, לתעשיית הנשק הפורחת).
 
צבירה של עודפי הייצור, ייצור תחרותי מוגבר ו[[תחרות]] מוגברת על מנת למקסם את היתרון הכלכלי, הביאו ל[[מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]], לאווירה של מיליטריזם תוקפני ולמרכוז השלטון. מנהיגים כמו [[לואי האחד עשר]] (מלך [[צרפת]], 1461 - 1483) ביקשו להסיר את כל המגבלות ה[[חוקה|חוקתיות]] על הפעלת הסמכות שלהם. ב[[ממלכת אנגליה|אנגליה]], צרפת ו[[ספרד]], מגמת המרכוז שהחלה ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] כבר הושלמה. המלכים ניסו לחזק את שלטונם מחדש, לאחר שבמהלך המלחמות הרבות נשענו על מימונם ותמיכתם של האצילים.