משל המטבע שאבד – הבדלי גרסאות

'''משל המטבע שאבד''' הוא אחד מ[[משלי ישו]], המופיע [[הבשורה על-פי לוקאס|בבשורת לוקס]] ט"ו 10-8.   במשל  זה, אישה אחת מחפשת אחר [[מטבע]] שאבד לה, היא מוצאת אותו ושמחה על כך מאוד. המשל שייך ל[[טרילוגיה|טרילוגיית]] המשלים על ה[[גאולה]] שסיפר [[ישו]] לאחר ש[[פרושים|הפרושים]] וה[[סופר|סופרים]]ים האשימו אותו על כך שהוא מוכן לקבל "[[חטא|חוטאים]]" ועל כך שהשתתף בסעודתם<ref name="RNL">[//en.wikipedia.org/wiki/Richard_Longenecker Richard N. Longenecker], ''[https://books.google.com/books?id=JojVvncUgk0C&pg=PA201 The Challenge of Jesus' Parables]'', Eerdmans, 2000, {{ISBN|0-8028-4638-6}}, p. 201.</ref>. שני משלים האחרים בטרילוגיה הם [[משל הכבש האובד]] ומשל הבן הסורר או משל [[הבן האובד]].

[[קובץ:Drachma_Darius_II.jpg|ממוזער|דרכמה פרסית מהמאה הראשונה לסה"נ]]כפי שצוין במשל בלוקס ט"ו, אישה בעלת עשר מטבעות כסף (drachmae יוונית) מאבדת מטבע אחת מתוכן. היא מדליקה מנורת שמן ומטאטאת את ביתה עד שהיא מוצאת אותה, והיא שמחה על כך:

{{ציטוט|מקור={{ברית חדשה|ללא=שם|לוקאס|טו|8|10|תרגום=כן}}|אנגלית=|אוֹ מִי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָהּ עֲשָׂרָה דַרְכְּמוֹנִים וְאָבַד לָהּ דַּרְכְּמוֹן אֶחָד וְלֹא־תַדְלִיק נֵר וּתְטַאטֵא אֶת־הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ הֵיטֵב עַד כִּי־תִמְצָאֵהוּ׃ וְהָיָה כְּמָצְאָהּ אוֹתוֹ תִּקְרָא לְרֵעוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ לֵאמֹר שְׂמַחְנָה אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֵת הַדַּרְכְּמוֹן אֲשֶׁר אָבַד לִי׃ כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל־חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר־שָׁב מֵחַטָּאתוֹ׃}}

אף כי יש לציין, שאכן המצרות '''אבדה''' את מצוות השבת, פירוש זה נראה מאוד לא סביר, שכן המשל מציין בסוף הפסוק, (לוקס י' 15), "שתִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים '''עַל־חוֹטֵא''' אֶחָד אֲשֶׁר־שָׁב מֵחַטָּאתוֹ׃", כמו במשלים המופיעים לפני ואחרי משל זה ([[משל הכבש האובד]], ומשל [[הבן האובד]] בהתאמה), לכן המשל עוסק באנשים אובדים ולא במצוות אובדות.

ג'ואל ב' גרין מציין כי האישה המתוארת היא איכרה עניה. עשר מטבעות הכסף, תואמים לעשרה ימי שכר, "סביר שהם מייצגים את החיסכון המשפחתי"<ref name="Green">[//en.wikipedia.org/wiki/Joel_B._Green Joel B. Green], ''[https://books.google.com/books?id=wzRVN2S8cVgC&pg=PA576 The Gospel of Luke]'', Eerdmans, 1997, {{ISBN|0-8028-2315-7}}, p. 576.</ref>. המטבעות עשויות לייצג גם הנדוניה של אותה האישה שנענדות כקישוט<ref name="BW">[//en.wikipedia.org/wiki/Ben_Witherington_III Ben Witherington], ''[https://books.google.com/books?id=xGePuntVBhgC&pg=PA39 Women in the Ministry of Jesus: A study of Jesus' attitudes to women and their roles as reflected in his earthly life]'', Cambridge University Press, 1987, {{ISBN|0-521-34781-5}}, p. 39.</ref><ref name="IHM">[//en.wikipedia.org/wiki/I._Howard_Marshall I. Howard Marshall], ''[https://books.google.com/books?id=rKqiibViFowC&pg=PA603 The Gospel of Luke: A commentary on the Greek text]'', Eerdmans, 1978, {{ISBN|0-8028-3512-0}}, p. 603.</ref>. שתי התיאוריותהתאוריות הנ"ל מתקבלות על הדעת. וזה גם מסביר את הדחיפות של האישה בחיפוש, ואת מידת השמחה שלה כאשר המטבע החסרה נמצאה.

כשם ש[[משל עשר העלמות|משל]] עשר העלמות הוא משל על נשים אשר מופיע מיד אחריו, הוא מצביע על נושא זהה, כמו במשל קודם על גברים.<ref>[[משל עשר העלמות]] מופיע לאחר [[משל העבד הנאמן,]], ומשל זה מופיע לאחר [[משל הכבש האובד]].</ref>. ביוונית, כמו בעברית, כשהיא מזמינה את "חברותיה ושכנותיה" ברור שמדובר בנשים (בניגוד לאנגלית, שם המגדר אינו משתמע מידית).<ref>Mary Ann Beavis, ''[https://books.google.com/books?id=KHPlYiPV8cUC&pg=PA36 The Lost Coin: Parables of women, work, and wisdom]'', Continuum, 2002, {{ISBN|1-84127-313-9}}, p. 36.</ref>

המשל זה מתואר על ידי מספר אמנים, כולל [[ג'ון אוורט מיליי|ג'ון אוורט מיליי,]], [[יאן לאוקן]], [[ג'יימס טיסו|ג'יימס טיסו,]] דומיניקוו[[דומניקו פטייפטי]].