יגדל אלוהים חי – הבדלי גרסאות

למעשה, הפיוט התקבל בכל תפוצות ישראל, אך מקום אמירתו שונה מקהילה לקהילה. ה[[נוסח אשכנז|אשכנזים]] נוהגים לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] או בסופה; ב[[יהדות ספרד|קהילות ספרד]] הוא מושר ב[[ליל שבת]] ו[[חג]] לאחר סיום [[תפילת ערבית]]; יוצאי מרוקו אומרים אותו ב[[שחרית של שבת]] לפני [[ברוך שאמר]], וגם כשמלווים את ה[[חתן]] ב[[שבת חתן]]; חלק מה[[יהדות תימן|תימנים]] השאמיים אומרים אותו בתוך סדר [[קבלת שבת]]; והבלדיים (ושאר מתפללי הנוסח השאמי) אומרים אותו אחרי [[ערבית של שבת]], או לפני [[עלינו לשבח]]. יש שאומרים אותו גם בעת [[קבורה (יהדות)|קבורת המת]], שכן מוזכר בו [[תחיית המתים]]. ה[[קראים]] אומרים אותו ב[[שמחת תורה]] אחרי קריאת התורה. בקרב [[יהודי גאורגיה]] נוהגים לאומרו אחרי [[תפילת ערבית של שבת|ערבית של שבת]] בניגון מיוחד לשבתות, ובימים נוראים בניגון אחר.

 

* חנה כשר ואורי מלמד, ''''הורתו ולידתו של הפיוט יגדל אלהים חי''''- בתוך: 'התפילה בישראל - היבטים חדשים', [[אורי ארליך]], תשע"ו.