אנליזה מרוכבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
 
==היסטוריה==
אנליזה מרוכבת היא אחד מענפי המתמטיקה שפותחו במהלך (מקצתה גם לפני) המאה ה-19. בין מפתחי האנליזה המרוכבת נמנים: [[לאונרד אוילר|אוילר]], [[קרל פרידריך גאוס|גאוס]], [[ברנרד רימן|רימן]], [[אוגוסטין לואי קושי|קושי]], [[קארל ויירשטראס|ויירשטראס]] ועוד מספר חוקרים במהלך המאה ה-20. [[אמיל פיקארדפיקאר]] הוכיח את [[משפטי פיקארד]] הקטן והגדול ב-1879 וב-1880, בהתאמה.
 
לאנליזה המרוכבת שימושים רבים בתחומי ה[[פיזיקה]] וה[[הנדסה]] השונים, כמו גם שימושים תאורטיים בחקר [[תורת המספרים]] (כגון הוכחת [[משפט המספרים הראשוניים]]). בתקופה המודרנית הפכה האנליזה המרוכבת לפופולרית בעקבות תמונות [[פרקטל|פרקטלים]] הניתנים לבניה על ידי שימוש בחזרות של פונקציות הולומורפיות, המפורסמת שבהם היא [[קבוצת מנדלברוט]]. יישום חשוב נוסף של האנליזה המרוכבת נעשה ב[[תורת המיתרים]].