הבדלים בין גרסאות בדף "המרכז הרפואי שערי צדק"

מ
←‏תולדות בית החולים: , סקריפט החלפות (–), אחידות במיקום הערות שוליים
מ (הוספת קישור לדונם)
מ (←‏תולדות בית החולים: , סקריפט החלפות (–), אחידות במיקום הערות שוליים)
בראשית [[המאה ה-20]] כבר היו בירושלים שלושה [[בית חולים|בתי חולים]] יהודיים: [[בית החולים מאיר רוטשילד]], בית החולים [[משגב לדך]], ו[[בית החולים ביקור חולים]]. הסיבה העיקרית שהביאה להקמתו של בית חולים נוסף היא עימותים על רקע עדתי בהנהלת בית החולים ביקור חולים, שגרמו לכך שיוצאי גרמניה והולנד ([[כולל הו"ד]]) מצאו עצמם מחוץ להנהלת בית החולים.
 
מבנה בית החולים, שנחשב כמפואר בתקופתו ותוכנן ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]], הוקם בצדו הדרומי של [[רחוב יפו]], צפונית ל[[שכונת שערי צדק]] ושמו כשמה. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף [[המאה ה-19]] וראשית המאה ה-20.
 
תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי".{{הערה|עלה – בטאון ארגון יוצאי הולנד, [[שמעון בר אפרת]]}}. בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של ד"ר [[משה וולך]], [[רווק]] כל חייו, שהתגורר בבנין בית החולים, ונטמן ב[[מבנה שערי צדק הישן#בית העלמין שערי צדק|בית עלמין]] קטן המצוי ממערב לבנין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית [[זלמה מאיר]], שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה", או "שוועסטער זלמה". היא גידלה בתחומי בית החולים, ילודים, שננטשו על ידי הוריהם, וכמו ד"ר וולך, לא נישאה מעולם. מאז המעבר למבנה החדש, הוכרז המבנה הישן של בית החולים כ[[מבנה לשימור|אתר המיועד לשימור]] והוא משמש כיום כמשכנה של הנהלת [[רשות השידור]].
 
לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ולך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט ב[[חג הפסח]]. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום.{{הערה| פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"}}.
 
בשנת [[1947]] פרש וולך מהנהלת בית החולים והעביר את שרביט הניהול לידי ד"ר [[פאלק שלזינגר]],{{הערה|{{דבר||שערי צדק|1964/10/02|02700}}}}, אשר כיהן כמנהל בית החולים במשך 22 שנה. בשנים [[1969]]–[[1981]] כיהן פרופסור [[דוד מאיר]] כמנהל השלישי של בית החולים. התמחותו של מאיר ב[[פתולוגיה]] גרמה תחילה לכך שמינויו זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים, אשר חששו שבית החולים תחת הנהגתו ישנה את המדיניות של הימנעות מניתוחי מתים.{{הערה|שם=מוסרי}}{{הערה|1=הרב משה דפוס, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12337&st=&pgnum=43 פרשת בית החולים שערי צדק והמנהל החדש ד"ר מאייר], הפרדס מאי 1969, עמוד 41}} .
 
המנהלבין הנוכחיהשנים של[[1988]]–[[2018]] בית החולים הואכיהן פרופ' [[יונתן הלוי]], המכהןכמנהל בתפקידהמרכז זההרפואי מאזשערי [[1988]].צדק{{הערה|1=שיחה של פרופ' יונתן הלוי, [http://c3.ort.org.il/Apps/Public/GetFile.aspx?inline=yes&f=Files/6202BF2E-DF58-4347-9B32-1ECFD84803A3/B81B2747-764D-421D-B994-7E1BC1FF4C82/19B09D44-579A-4FD5-AC3B-31EA3E0C859F/E052DC7C-388E-4B17-A62A-BF9997299A6F.doc&n=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%20%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99.doc פרויקט מנהיגות - "בכל דרכיך" לכתות יב'], ח"י באלול ה'תשס"ח, ישיבת נוה שמואל אפרת}}, בשנת [[2018]] מינה את ד"ר [[עופר מרין]] כמחליפו{{הערה|{{mynet2|ירושלים|נופר רומי|זה המנכ"ל החדש של שערי צדק|315812|21 בספטמבר 2018}}}}.
 
==המרכז הרפואי המודרני==