חשוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל '''מַר־חֵשְוָן''', מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תשואן]].
 
===השם בול===
ב[[תנ"ך]] החודש נקרא גם '''ירח בול''', בפסוק: {{ציטוטון|וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|לח}}.}}. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול. מהתקופה של המבול, היה יורד כל שנה 40 ימים ברצף גשם זכר למבול, ומאחרי שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך, הופסק לרדם הגשם ברצף ולכן החודש שונה מ ירח-מבול ל ירח-בול (ילקוט שמעוני)
ב[[תנ"ך]] החודש נקרא גם '''ירח בול''', בפסוק: {{ציטוטון|וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|לח}}.}}. רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%95_%D7%9C%D7%97 רש"י על מלכים א ו לח]}}. [[רד"ק]] מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". ב[[ילקוט שמעוני]] מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/yalkut-shimoni/yalkut-shimoni05.pdf ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד], אתר דעת}}.
 
==סמלים ומאפיינים==