חיים בן עטר – הבדלי גרסאות

לרבי חיים בן עטר התייחד במסורת [[תנועת החסידות]] מעמד מיוחד כאיש [[קדושה (יהדות)|קדוש]], בן עלייה ובעל [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]]{{הערה|הדבר מתבטא בפרטים רבים, להרחבה בנושא זה, ראו: [[ראובן מרגליות]], '''תולדות אור החיים''', לבוב תרפ"ה (מקושר להלן "קישורים חיצוניים"), עמ' 36–50; משי זהב, '''מסילות החיים''', ירושלים תשל"ד, עמ' י"ט ואילך; [[אליעזר שטיינמן]], '''שער החסידות''', תל אביב תשי"ז. עמ' 44–51; [[יקותיאל קמלהר|יקותיאל קאמעלהאר]], '''דור דעה''', ניו יורק תשי"ד, עמ' יט-כג, מז-מח; [[אהרן מרקוס|א' מרקוס]], '''החסידות''', תל אביב תשי"ד, עמ' 313–318, ו-332–334. כולם מצוינים אצל מנור, '''רחב"ע במשנת החסידות''', להלן.}}, ודמותו אומצה למעשה כחלק אינטגרלי מהתנועה החסידית בספרות הענפה של תנועה זו{{הערה|דן מנור, ר' חיים בן-עטר במשנת החסידות, פעמים 20, תשמ"ד 1984, עמ' 88. (מקושר להלן "קישורים חיצוניים").}}.

 

 

[[הבעש"ט]], מחולל [[תנועת החסידות]], שיבח מאוד את רבי חיים בן עטר ואת תורתו. לפי אחת המסורות הרווחות אמר הבעש"ט על רחב"ע כי שמע תורה מדי לילה מפי [[הקדוש ברוך הוא]], ואף היה סבור כי התקשרות בין נשמותיהם תביא בהכרח ל[[גאולה]]. רעיונות בדבר סגולותיו המשיחיות של רחב"ע חלחלו למורשת החסידית, והיו מגדולי החסידות בדורות הבאים שהעידו על רבי חיים בן עטר שהוא היה ראוי להיות משיח בדורו{{הערה|רבי [[פנחס מקוריץ]], ורבי [[ישראל מרוז'ין]]. דבריהם במלואם מובאים אצל: הורביץ, '''עדן ציון''', ירושלים, תשט"ז, עמ' מב, הערה א.}}.