פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הרפרטואר של מקהלה קאמרית ישראלית זו מתאפיין בקוטביותו: ביצועי [[אקפלה]] של יצירות מה[[רנסאנס]] (מאות 15–16) מצד אחד ומהמאה עשרים מהצד אחר, ביצוע [[מוזיקה קלאסית ישראלית|יצירות מקוריות של מלחינים ישראלים מודרניים]] אבל גם שירים חד-קוליים של עדות ישראל. תחת הנהלתו המוזיקלית וניצוחו הפכה ל"המקהלה" של ישראל וגם זכתה להכרה בינלאומית. ביוני 1956 זכתה בפרס ראשון בתחרות בינלאומית למקהלות חובבים ב[[פריז]] בה השתתפו מקהלות מ-16 מדינות. בתחרות שרה המקהלה שירים מלחניו של [[ראובן ירון (מלחין)|ראובן ירון]] והקליטה שם שני תקליטים. השתתפה בפסטיבל ב[[פרוג'ה]] ב[[איטליה]] ב-[[1960]] והופיעה בטלוויזיה הצרפתית באותו סיור; סיירה בארצות הברית בשנת 1962 שם הופיעה בקונצרט ב[[קרנגי הול]], השתתפה בתוכנית [[המופע של אד סאליבן]] ובפתיחת המרכז ששמו שונה לאחר מכן ל"[[מרכז קנדי]]", בנוכחות הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]] ועוד; קיבלה פרס שני בתחרות בינלאומית של ה-BBC להקלטת [[מדריגל]]ים של [[מונטוורדי]] בשנת 1967.
 
בנוסף לסיורים נוספים בחו"ל הופיעה באירועים חשובים בארץ והשתתפה בהופעות בכורה של יצירות אחדות ("בת מצווה ישראל" של [[דריוס מיו]], "תיקון חצות" של [[מרדכי סתר]] ועוד). המקהלה הופיעה עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] כמה פעמים, גם תחת ניצוחם של [[שרל מינש]] ו[[ליאונרד ברנשטיין]]. בנוסף השתתפה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1964]] ואף ניצחה בתחרות עם השיר "ילדתי אמרי", למילים של [[משה דור]], ללחן של [[יעקב הולנדר]] ולעיבוד של [[בני אמדורסקי]] ו[[נחמה הנדל]] שהשתתפו גם עם אותו השיר בביצוע נוסף.
 
באמצע שנות השבעים הכיר בה [[משרד החינוך והתרבות]] כ"מקהלה הלאומית". אחרי גארי ברתיני הפכו [[סטנלי ספרבר]] ו[[אבנר איתי]] למנצחיה הקבועים, עד לפירוקה בשנת 1994.