כלכלה נאו-קיינסיאנית – הבדלי גרסאות

'''כלכלה ניאו-קיינסיאנית''' באנגלית:(Neo-Keynesian economics) היא אסכולה מאקרו-כלכלית שהתפתחה בעיקר בארהב[[ארצות הברית|ארה"ב]] בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], מכתביו של הכלכלן [[ג'ון מיינרדקיינסמיינרד קיינס]]. קבוצת כלכלנים (הבולטים מביניהם: [[ג'ון היקס|ג'ון היקס,]] פרנקומודיליאני[[פרנקו ופולמודיליאני]] ו[[פול סמואלסון|פול סמואלסו]]<nowiki/>ן) ניסתה לתת פירוש לכתביו של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] ולמזג אותם עם המודלים הניאו-קלאסיים של הכלכלה. עבודתם נודעה בשם הסינתזה הניאו-קלאסית, אשר היוותה בסיס למודלים מרכזיים בכלכלה הניאו-קיינסיאנית. רעיונות אלה היו מרכזיים בתפיסה הכלכלית ששלטה בתקופה שלאחר המלחמה והיוו את הזרם המרכזי של התיאוריההתאוריה המקרו-כלכלית בשנות החמישים, השישים והשבעים. <ref name="New School">{{Cite web|url=http://homepage.newschool.edu/het//|title=The Neoclassical-Keynesian Synthesis|accessdate=April 23, 2009|website=The History of Economic Thought Website|publisher=The New School|archiveurl=https://web.archive.org/web/20020605064049/http://homepage.newschool.edu/het/|archivedate=June 5, 2002|deadurl=yes}}</ref>חלוצי הכלכלה הניאו-קיינסיאנית בחנו את השפעת חוזי התעסוקה כמקור לקשיחות-שכר, כדי לייצר מודלים כלכליים של שיווי משקל עם אבטלה. מאמציהם (הידועים כ"סינתזה הניאו-קלאסית" ) הביאו להתפתחות [[מודל ה- IS-LM|מודל ה- IS-LM,]] וכן לפורמולציה של רעיונות נוספים של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]]. תכנית אינטלקטואלית זו הובילה להתפתחות המוניטריזם וזרמים אחרים של מאקרו-כלכלה קינסיאנית בשנות ה -60. 

התאוריה הנאו-קיינסיאנית התפתחה בעקבות הבדלים שנצפו בין הנחות היסוד התאורטיות של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] לבין תופעות כלכליות אמתיות. בשונה מהאסכולה הקיינסיאנית, הניאו-קיינסיאנים לא מתמקדים בניתוח התנאים המובילים לתעסוקה מלאה, אלא בתנאים אשר מובילים לצמיחה ויציבות כלכלית. בנוסף, התאוריה הניאו-קיינסיאנית לא רואה את השוק כבעל יכולת לחזור באופן טבעי לשיווי משקל. מסיבה זו,על המדינה להטיל תקנות על הכלכלה הקפיטליסטית. זאת בניגוד לתיאוריה הקיינסיאנית הקלסית,אשר מציעה רק התערבות מדינית עקיפה. ישנן סברות רבות לכך שלשוק אין מנגנון ויסות עצמי . ראשית, משמעות קיום מונופולים הוא שהשוק אינו תחרותי במובן הפשוט. לחברות מסוימות יש כוח לקבוע את רמת המחירים, ולאו דווקא להעלות או להוריד אותם במהלך תקופות של תנודתיות, על מנת לענות על הביקוש במשק. שנית, האיגודים המקצועיים וחברות אחרות פועלים על פי שיקולים כלכליים מסוימים, וכתוצאה מכך עלולים לגרום לקיפאון בשכר שאינו משקף את תנאי המשק בפועל. שלישית, שיעור הריבית הראלית עשוי לסטות משיעור הריבית הטבעית, כאשר הרשויות המוניטריות משנות את שיעורי הריביות על-מנת למנוע אי יציבות זמנית בכלכלה. במהלך שנות ה -60, החלו הכלכלנים הניאו-קיינסיאנים לבחון מקרוב יותר את היסודות המיקרו-כלכליים עליהם מבוססת התאוריה המאקרו- כלכלית. תהליך זה הוביל לבחינה מחדש של היחסים הדינמיים בין מיקרו-כלכלה ומאקרו-כלכלה, שהם שני תחומים שונים בכלכלה אשר תלויים זה בזה. שני התחומים העיקריים של מיקרו-כלכלה, אשר עשויים להשפיע באופן משמעותי על המאקרו-כלכלה, כפי שזוהו על ידי הניאו קיינסיאנים, הם קשיחות מחיר וקשיחות שכר. שני המושגים הללו משתלבים בתיאוריה החברתית השוללת את המודלים התאורטיים הסטנדרטים של הכלכלה הקיינסיאנית הקלאסית. למשל, במקרה של קשיחות השכר, כמו גם במקרה של השפעה של איגודים מקצועיים (להם דרגות שונות של הצלחה), ייתכן כי מנהלים יתקשו לשכנע עובדים לקבל קיצוץ בשכר אשר ימזער את האבטלה, כיוון שרמת ההכנסה של העובדים חשובה להם יותר מאשר עקרונות כלכליים מופשטים. הורדת שכר עשויה גם להפחית את התפוקה ואת מורל העובדים וכתוצאה מכך לגרום לירידה בתפוקה הכללית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.investopedia.com/ask/answers/012615/what-difference-between-keynesian-and-neokeynesian-economics.asp|הכותב=|כותרת=What difference between keynesian and neokeynesian economics|אתר=investopedia|תאריך=}}</ref>

סדרה של התפתחויות זעזעו את יסודות התאוריה הניאו קיינסיאנית בשנות ה – 70, כמו הופעת הסטגפלציה ועבודתם של כלכלנים כמו [[מילטון פרידמן|מילטון פרידמן,]] אשר העלו ספק לגבי חוזק התיאוריה הניאו קיינסיאנית. כתוצאה מכך, התפתחה סדרה של רעיונות חדשים אשר תרמו כלים לניתוח הקיינסיאני, ובאמצעותם ניתן להסביר את האירועים הכלכליים שהתרחשו בשנות ה – 70.