יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 45:
* טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד.
* טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד.
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שהיו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "נושאי כלים" נוספים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי [[יואל סירקיס]], ה"דרכי משה" שכתב [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי [[יהושע פלק כץ]] מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך / חושן משפט.
חותנו {{דרושה הבהרה|סיבה=מיהו?}} בקש ממנו לכתוב חיבור שלא עוסק בהלכה, ולכן כתב פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי ה[[רמב"ן]], ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]; הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-20 (בתקס"ו - 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים (בשם הקיצור "בעל הטורים") כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]].
| |||