הזכות לעבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
מאין תקציר עריכה
שורה 24:
ביטוי חשוב להכרה בזכות לעבודה בישראל ניתן לראות בפסיקתו של בית הדין לעבודה במסגרת פרשת לוין, בה ציינה השופטת ברק כי "הזכות לעבוד היא זכות העומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד... לעובד לא רק להשתכר בכבוד אלא גם ליהנות מהעבודה, לעסוק במה שהוא מיומן בו, לעסוק במלאכה ולא ללכת בטל".{{הערה|ע"ע  8 99/359 לוין נ' רשות השידור 407-408 }} בתוך כך, קיימים מספר פסקי דין משמעותיים נוספים, אשר מבליטים את המתחים והמורכבות הנוגעים לזכות לעבוד בישראל, בדגש על אוכלוסיות מיוחדות.
 
פס"ד דין בולט הינוהוא פס"ד ליה נאידור נגד חברת החשמל, במסגרתו פתחה הנתבעת קורסים להכשרה מקצועית, ולא אפשרה לתובעת להשתתף בקורס, בטענה שאיננו מיועד לנשים. חברת החשמל נאלצה בהחלטת בית המשפט לפצות את התובעת.{{הערה|ס"ע 47986-07-10 -ליה נאידור נ' חברת חשמל }} דוגמה נוספת לחשיבות הזכות לעבוד למרות שאיננה מעוגנת בחוק באופן רשמי, ניתנת בפס"ד חושאן נגד מדגם ייעוץ ומחקר, בה לטענת התובע הוא הופלה ונפסל מקבלת משרה בשל מוגבלותו. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי על הנתבעת לשלם לו פיצויים על אי קבלתו לעבודה.{{הערה|סע"ש 46240-06-13 חושאן נ' מדגם ייעוץ ומחקר.}}
 
בנוגע לאוכלוסייה מבוגרת, ניתן לראות בפס"ד קלנר נגד בית הדין הארצי לעבודה, את המגבלה של הזכות לעבוד. ד"ר קלנר רצה להתקבל לתפקיד רופא אחראי במנהל התעופה האזרחי, אך נדחה על ידי הגוף הציבורי. העתירה שהוגשה נדחתה על ידי בג"ץ, אם כי התקיימו דיונים מעמיקים והיא איננה נדחתה על הסף. בג"ץ גרס כי קיים היגיון בהסדר הפרישה הכרונולוגי וגיל הפרישה האחיד הנהוג במדינת ישראל ועל כן קיבל את טיעוני ההגנה מצד המדינה.{{הערה|בג"ץ 4487/06 ד"ר בנימין קלנר נ' בית הדין הארצי לעבודה }}
שורה 30:
'''אכיפה בישראל:'''
 
[[שירות התעסוקה|שירות התעסוקה הישראלי]] מהווה את הגוף הרשמי והמרכזי למימוש "הזכות לעבוד". הארגון הינוהוא תאגיד סטטוטורי, אשר הוקם מכוח חוק שירות התעסוקה (1959), בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על אמנה בין לאומית, המחייבת הקמה של שירות תעסוקה ממלכתי ללא תשלום לעובדים ומעסיקים. שירות התעסוקה נתון לפיקוחו של שר העבודה והרווחה ולמועצת שירות התעסוקה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.taasuka.gov.il/he/About/|הכותב=|כותרת=שירות התעסוקה {{!}} אודות שירות התעסוקה|אתר=שירות התעסוקה הישראלי|תאריך=|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2018-01-25}}}} קיימים שלושה גופים נוספים, הלוקחים חלק באכיפת חוקי והסכמי הזכויות לעבודה. האחד הוא בתי הדין לעבודה, האחראים על שיפוט לפי חוקי והסכמי העבודה. גוף נוסף הוא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אשר לו הסמכות המדינית לאכוף חוקי עבודה. הגורם השלישי הינוהוא האיגודים המקצועיים, הפועלים בין היתר להבטיח כי החברים בהם ייהנו מהתנאים המובטחים בחוקים ובהסכמים שנקבעו עם המעסיקים. כיום, הגוף הבולט ביותר הינוהוא [[בית הדין לעבודה|בתי הדין לעבודה]].{{הערה|שם=הערה מספר 20180721220941:1}}
 
== ראו גם ==