עברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
The minion7 (שיחה | תרומות) החלפת הדף בתוכן "קטגוריה:ישראל: שפות קטגוריה:שפות יהודיות קטגוריה:שפות שמיות * קטגו..." תגיות: החלפה ריקון עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של The minion7 (שיחה) לעריכה האחרונה של Uziel302 |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=שפה השמית עברית}}
{{מפנה|עברי|בן לעם העברי|עברים}}
{{שפה
|שם=עברית
|שם בשפת המקור=
|מדינות=[[ישראל]]
|אזורים=ישראל וקהילות יהודיות ברחבי העולם
|דוברים=9,000,000{{הערה|שם=שפה חיה|{{ישראל היום|זאב קליין|שפה חיה: 9 מיליון דוברי עברית בעולם|79303|18 במרץ 2013 01:46}}}}
|שפת אם=כ-5,300,000 (2009){{הערה|1={{קישור שבור|3 ביוני 2018}}[http://www.ethnologue.com/ethno_docs/distriby=size Ethnologue: Statistical Summaries]}}
|כתב=[[אלפבית עברי]]
|משפחה=[[שפות אפרו-אסיאתיות|אפרו אסיאתית]]{{ש}}
[[שפות שמיות|שמית]]{{ש}}
[[שפות שמיות|שמית תיכונה]]{{ש}}
[[שפות שמיות|שמית צפון מערבית]]{{ש}}
[[שפות כנעניות|כנענית]]{{ש}}
'''עברית'''
|לאום={{דגל|ישראל||+}}
|ארגון=
|מוסד=[[האקדמיה ללשון העברית]]
}}
'''עִבְרִית''' היא [[שפה]] [[שפות שמיות|שמית]], מ[[משפחת שפות|משפחת השפות]] ה[[שפות אפרו-אסיאתיות|אפרו-אסיאתיות]], הידועה כשפתם של ה[[יהודים]] ושל ה[[שומרונים]], אשר [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] [[מודרניות|מודרני]] שלה ([[עברית ישראלית]]) הוא [[שפה רשמית|שפתה הרשמית]] של [[ישראל|מדינת ישראל]], מעמד שעוגן בשנת 2018 ב[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]].
[[קובץ:Hebrew Language in the State of Israel and Area A, B and C.png|ממוזער|200px|דוברי העברית בארץ ישראל: {{Legend|#17a3bf|אזורים בהם עברית היא שפת הרוב}} {{Legend|#5dc6de|אזורים בהם עברית מדוברת על ידי 50% מהאוכלוסייה}} {{Legend|#9ddbeb|אזורים בהם עברית היא שפת מיעוט}} {{Legend|#ffffff|אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל}}]]
==מקור השם עברית==
שם השפה '''עברית''' פירושה ״לשונו של עֵבֶר״,{{הערה|״עֵבֶר״ + הסיומת ״-ים״ ליצירת [[שם עצם]] תקין המציין [[שפה]] - זהה ל[[תואר השם]] [[יחיד]] [[מין דקדוקי|נקבה]]}} ונגזר מהשם של הדמות המקראית [[עבר (דמות מקראית)|עֵבֶר]], אביהם הקדמון של עמים רבים, בהם [[עם ישראל]]. לפי המסורת היהודית,{{הערה|למשל, בתי מדרשות, צוואת נפתלי}} עבר סירב לקחת חלק בבניית [[מגדל בבל]], ועל כן הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל, ושפתם לא נתבלבלה. עבר שימר את השפה האוניברסלית המקורית - העברית.
{{ציטוט|תוכן=...אבל אברהם אבינו עצמו היה בדור הפלגה ונשאר הוא וקרוביו בלשון עֵבֶר, אבי אביו, ולזה נקרא עִבְרִי... ...כי כל הלשונות אשר היו לפניהם חמש מאות שנה היו לשון עבר לבדה ונפלגה בבבל בימי [[פלג_(דמות_מקראית)|פֶּלֶג]]...|מקור=[[יהודה הלוי]], [[ספר הכוזרי]], פרק א, סעיף מט|מרכאות=כן}}{{הערה|וכן בהמשך "שהיא לשון עבר ובעבורו נקראת עברית, מפני שנשאר עליה עת הפלגה ובלבול הלשונות" (ספר הכוזרי, מאמר ב, סח)}}
המושג "[[עברים|עברי]]" נזכר שלושים וארבע פעמים בתנ״ך ככינוי לבני ישראל, אולם לא כשפה.{{הערה|עברית – על שמה של לשוננו, האקדמיה ללשון העברית,[http://hebrew-academy.org.il/2015/01/08/עברית-על-שמה-של-לשוננו/]}} במקרא, שמה של שפתם של ה[[עברים]] מכונה במקרא "יהודית",{{הערה|{{ציטוטון|1=דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית--כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, '''יְהוּדִית''' [...] וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל, '''יְהוּדִית'''|2={{תנ"ך|מלכים ב|יח|כו|כח}}. ובמקבילות:{{תנ"ך|ישעיהו|לו|יא|יג}}; וב{{תנ"ך|דברי הימים ב|לב|יח}}}} וכן {{ציטוטון|וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר '''יְהוּדִית'''|{{תנ"ך|נחמיה|יג|כד}}}}}} וגם בשם "שפת כנען".{{הערה|כינוי זה מופיע ב[[ספר ישעיה]]: {{ציטוטון|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן|{{תנ"ך|ישעיהו|יט|יח|ללא=ספר}}}} לפי ההקשר הכוונה לשפה שדוברה בפי בני דת משה}} ייתכן שהשם 'יהודית' היה רק שם ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] שדובר ב[[ממלכת יהודה]] או באזור [[ירושלים]], להבדיל מהניב של ממלכת הצפון, [[ממלכת ישראל]] (אם כי גם לפי תאוריה זו, מדובר בסך הכול בשני ניבים שונים של אותה שפה, ולא בשתי שפות שונות).
המקור הקדום ביותר המזכיר את המונח עברית כשם השפה, הוא מקור [[יווני]] מן [[המאה ה-2 לפנה"ס]].{{הערה|בהקדמה לספר מציין הנכד את תחילת עבודתו "בשנת 38 לאורגטס המלך", מקובל לזהות אותו כ[[אאורגטס השני]], המכונה "פוסקון", המלך השמיני מ[[בית תלמי]], שתקופת מלכותו הייתה במאה השנייה לפני הספירה.}} המקור הוא נכדו של [[בן סירא]] שכותב בהקדמה לתרגום החיבור של סבו ליוונית שבוצע על ידיו כי: {{ציטוט|תוכן=לכן מתבקשים אתם לקרא את הקריאה ברצון ובתשומת לב, ולסלוח אם נראה שלא הצלחנו במילים ידועות שעמלנו באהבה לתרגם אותן, כי הנאמרים ב'''עברית''' (<small>במקור:</small> '''ἑβραϊστὶ''', ''הֵבְּרַאִיסְטִי'') אין כחם שווה כשהם מועתקים ללשון אחרת.|מקור=[[משה צבי סגל]], '''ספר בן סירא השלם''', עמ' א. לנוסח המקור ביוונית ראו [http://www.ellopos.net/elpenor/greek-texts/septuagint/chapter.asp?book=30 כאן]|אנגלית=|מרכאות=כן}}
ב[[לשון חז"ל]] שדוברה החל מ[[המאה הראשונה לספירה]], הכינוי המקובל לשפה המקראית ולשפה המדוברת היה "[[לשון הקודש]]",{{הערה|למשל, {{משנה|סוטה|ז|ב}}, {{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}, {{בבלי|סוטה|מט|ב}}}} והמונח "עברית" שימש לציון [[הכתב העברי הקדום]],{{הערה|למשל, {{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}}} וכן לציון שפתם של בני עבר הנהר,{{הערה|למשל, {{בבלי|שבת|קטו|ב}}; {{בבלי|מגילה|יח|א}}}} אך יש גם שימושים במונח "עברית" המתייחסים ל[[לשון המקרא]].{{הערה|למשל, {{משנה|גיטין|ט|ח}}}}
כיום מכנים את הניב התנ"כי "[[לשון המקרא]]", כדי להבדילו מ[[לשון חז"ל]] המכונה גם "לשון חכמים", שהיא בעצם ניב מאוחר של עברית.
בברית החדשה משמש המונח "עברית" כשם לשפה הארמית שדוברה על ידי ה"עבריים" (תושבי עבר הנהר) בארץ ישראל, אולם בספרות חז"ל משמש מונח זה רק לעברית (המשנאית).{{הערה|{{מאמר|D.R.G. BeatTie and Philip R. Davies|What does Hebrew mean?|Journal of Semitic Studies|56/1|Spring 2011)
|71 - 83}}}}
==היסטוריה של השפה העברית==
{{היסטוריה של העברית}}
העברית היא [[שפה]] המשתייכת לקבוצת [[שפות שמיות|הלשונות השמיות]] [[שפות שמיות צפוניות מערביות|הצפון-מערביות]], ומהווה את הדיאלקט בו דיברו תושבי [[ארץ ישראל]] החל מן [[האלף ה-2 לפנה"ס]] בלב האזור המכונה ב[[מקרא]] בשם [[ארץ כנען]]. כנען או ה[[לבנט]] כולל היום את שטחיהן של [[לבנון]], [[סוריה]], ארץ ישראל ו[[ירדן]]. השפה ה[[פיניקית]] אשר הייתה מדוברת באזור לבנון של ימינו היא "שפה אחות" לשפה העברית.
בעברית נכתבו רוב ספרי ה[[תנ"ך]], כל ה[[משנה]], רוב [[הספרים החיצוניים]] ורוב [[המגילות הגנוזות]]. המקרא נכתב ב'''[[עברית מקראית]]''', ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי '''[[לשון חז"ל]]'''. בתקופה מסוימת בסוף [[המאה ה-2|המאה ה-2 לספירה]] או קצת מאוחר יותר (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו ה[[תלמוד]]ים ב[[ארמית]]. עם זאת, ישנן עדויות שאף ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] לספירה הייתה שפת הדיבור ב[[טבריה]], שם פעלו בעלי ה[[מסורה]], עברית.
גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת [[דיבור]], עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה '''[[תקופת הביניים של העברית]]''', כשפת ה[[כתב]] העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים [[הלכה|הלכתיים]]: כתיבת [[פרוטוקול (מנהל)|פרוטוקולים]] של [[בית דין (הלכה)|בתי דין]], קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת [[מכתב]]ים ו[[חוזה|חוזים]] בין גברים יהודים נעשתה לעיתים קרובות בעברית.
ספרות [[הלכה|הלכתית]] לנשים ב[[קהילה|קהילות]] [[אשכנזים|אשכנזיות]] נכתבה ב[[יידיש]] (למשל ספר ההלכות "[[צאינה וראינה]]"), ב[[יהדות ספרד|קהילות הספרדיות]] ב[[לאדינו]], וב[[יהדות ארצות האסלאם|ארצות ערב]], בערבית יהודית המקומית, כיוון שה[[האישה ביהדות|נשים]], בניגוד ל[[גבר]]ים, לא למדו עברית.
חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו ב[[שפות יהודיות]] או בשפות זרות, לדוגמה: [[הרמב"ם]] כתב את ספרו "[[משנה תורה]]" בעברית, על אף שספרו ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] המפורסם "[[מורה נבוכים]]", שיועד ל[[רציונליזם|משכילי]] זמנו, נכתב ב[[ערבית יהודית]]. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, [[תרגום|תורגמו]] לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת {{פירושון|אבן תיבון|אִבְּן תִּיבּוֹן}}. מפעלי התרגום לעברית של ספרות מדעית ופילוסופית בימי הביניים נתקלו בקושי מהותי, שכן עדיין לא היו מינוחים עבריים מקבילים למושגים מקצועיים רבים. אבן תיבון ומתרגמים נוספים נאלצו לחדש שורה ארוכה של מילים בשפה, וחלק ניכר מן המונחים הללו שרד ומשמש את דוברי השפה העברית עד היום.
עד [[המאה ה-19]], ראשית ימי [[התנועה הציונית]], שימשה העברית בעיקר כשפת כתב ובעיקר למטרות דתיות, אבל גם למטרות שונות ומגוונות: פילוסופיה, [[ספרות]], [[מדע]] ו[[רפואה]]. מעמדה בקרב היהודים היה דומה למעמדה של השפה ה[[לטינית]] בקרב ה[[נצרות|נוצרים]] ב[[מערב אירופה]]. מסוף [[המאה ה-18]], עם צמיחת [[תנועת ההשכלה היהודית]] ב[[גרמניה]] וב[[מזרח אירופה]], נכנסה השפה העברית לתנופה מודרנית. לאורך כל המאה ה-19 הלך השימוש ה[[חילוניות|חילוני]] בה וגבר. בד בבד עם תנועת התחייה ה[[לאומיות|לאומית]] החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של [[היישוב העברי]] ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]]. [[אליעזר בן יהודה]], המכונה "[[תחיית הלשון העברית|מחיה השפה העברית]]" היה בין הלוחמים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו ה[[לאומיות|לאומית]] של היישוב העברי בארץ. במקביל התפתחה עברית מדוברת גם במרכזים אחדים של יהודים במזרח אירופה. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית. עם כינון שלטון [[המנדט הבריטי]] בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד ה[[ערבית]] וה[[אנגלית]]. ערב [[קום מדינת ישראל|הקמת מדינת ישראל]] הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של [[היישוב]] העברי, ושפת ה[[לימוד]] במרכזי ה[[חינוך]] שלו.
כיום יש כ-9 מיליון{{הערה|שם=שפה חיה}} דוברי '''[[עברית ישראלית]]''', רובם המכריע גרים ב[[ישראל]]. כ-5,300,000 (2009) דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא [[שפת אם|שפת-אמם]]){{הערה|1=[http://www.ethnologue.com/ethno_docs/distribution.asp?by=size Ethnologue: Statistical Summaries]}} והשאר משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום [[שפה רשמית|השפה הרשמית]] והעיקרית של מדינת ישראל, אם כי בנוסף לה יש מעמד רשמי גם לשפה ה[[ערבית]], וכן נעשה שימוש נרחב ב[[אנגלית]], ב[[רוסית]] ובשפות נוספות. בעקבות ה[[מסורת]] ה[[אירופה|אירופית]], שמקורה בהקמת [[האקדמיה הצרפתית]], קיים גם בישראל גוף רשמי המכתיב תקנים של השפה: [[האקדמיה ללשון העברית]]. מוסד זה פועל מכוח [[חוק]], אף על פי שהשפעתו בפועל מוגבלת. עיסוקו בעיקר בקביעת מונחים חדשים, כללי כתיב וכללי [[תחביר עברי|תחביר]], המחייבים להלכה את [[מיסוד|מוסדות]] ה[[מדינה]] ואת [[חינוך ממלכתי|מערכת החינוך הממלכתית]]. בפועל, חלק גדול מהחלטותיו אינו מתקיים. התפתחות המילונאות השימושית בישראל ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] יצרה מספר [[מילון|מילונים]] ומאגרי [[מידע]] המתעדים את הלשון העברית בפועל, ומשמשים [[אסמכתה (ביבליוגרפיה)|אסמכתות]] חלופיות לכללי האקדמיה ללשון העברית.
==ניבים ומבטאים עבריים==
לקראת תחילת תהליך החייאת השפה העברית, בעת שהיא שימשה רק כשפה שנייה בפי יהודים ושומרונים, היו לשפה שני ניבים - יהודי ושומרוני, כשהניב השומרוני היה על סף כליה גם כשפה שנייה, יחד עם [[שומרונים|העדה השומרונית]] עצמה. לניב היהודי היו שלוש דרכי הגייה עיקריות: אשכנזית, ספרדית ותימנית (יש המציינים גם הגייה עיראקית). עם החייאת השפה, בן-יהודה הכריז על ההגייה הספרדית כהגייה התקנית של העברית. אולם בפועל מחיי השפה דבקו בהגייה שהיא מעין פשרה בין הספרדית לאשכנזית וזו נשתרשה בעם.
בשל התחייה המאוחרת של השפה העברית, אין כמעט ניבים אזוריים עבריים. למעשה, השפה הנשמעת בפי דוברים ילידיים זהה כמעט בכל חלקי ישראל. אפשר להבחין בשוני בין הניבים המדוברים בפי [[עדות בישראל|עדות יהודיות שונות]] ([[אתנולקט]]ים). אולם, שוני זה מתבטא בעיקר ב[[פונולוגיה]], ולא ב[[תחביר]] או ב[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]]. עיקרי שוני זה הם בהשפעה ספרדית-תימנית על ההגייה המקובלת ולעיתים בהשפעה אשכנזית על ההגייה המקובלת (למשל בקרב חלק מהעדה החרדית בירושלים ובברוקלין). שוני מסוים בתחביר ובמורפולוגיה קיים בין ניבים מעמדיים של השפה ([[סוציולקט]]ים), אולם שוני זה אינו גדול יחסית.
ייחודה של העברית המודרנית הוא בכך שהיא משרתת במידה רבה אנשים ששפת אמם שונה. מספר הדוברים הלא-ילידיים משתווה פחות-או-יותר למספר הדוברים הילידיים, והיא אף משמשת לתקשורת בין קבוצות בתוך ישראל שאינן דוברות עברית (למשל, דיונים ב[[הכנסת|כנסת]], ב[[בית משפט|בתי המשפט]] הישראליים וכיוצא בזה מתנהלים בעברית, גם כשכל המתדיינים שייכים לקבוצות שאינן דוברות עברית). כיוון שכך, העברית המודרנית חשופה להשפעה אינטנסיבית של שפות אחרות, כגון ערבית, רוסית, אנגלית ועוד, דבר המשנה אותה בהתמדה, ואף יוצר הבדלים בין קבוצות, אשר עשויים להתפתח לניבים של ממש.
ב[[יהודה ושומרון]] (וב[[רצועת עזה]] בעת שנשלטה בידי ישראל) העברית היא שפת המינהל, בצד הערבית, המדוברת בקרב רוב ה[[אוכלוסייה]] המקומית. בניגוד ל[[ערביי ישראל]], הלומדים עברית במערכת החינוך מגיל צעיר, ומנהלים את חייהם בשתי השפות במידה כמעט שווה, רוב דוברי הערבית בשטחים שולטים בעברית רק במידה חלקית או שאינם שולטים בה כלל. עם זאת, השפעת העברית על הערבית שבפיהם ניכרת מאוד, בעיקר עקב השימוש הרב ב[[שאילת מילים|מילים שאולות]] מן העברית. עם התגברות ה[[הגירה]] של פועלים זרים לישראל נוצר "[[פידג'ין]] עברי", המשמש ל[[תקשורת]] בין הפועלים לדוברי העברית הישראליים.
==הכתב העברי==
{{אלפבית עברי|אות=|תמונה=}}
{{הפניה לערך מורחב|אלפבית עברי}}
הכתב העברי מאופיין ב[[אלפבית]] המיוחד לו, הוא כולל 22 [[אות]]יות, ו5 אותיות סופיות, הנכתבות בסוף מילה במקום האות הראשית. כ-ך מ-ם נ-ן פ-ף צ-ץ. וכן סימנים גרפיים נוספים (שהם פיתוחים מאוחרים יחסית), המשמשים בעיקר לציון [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]]. האלפבית המרובע המוכר היום הוא גרסה של הכתב הארמי "[[לינגואה פרנקה|הבינלאומי]]" של [[הממלכה הפרסית]], והוא החליף (לפי ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]] – על פי החלטה מגבוה של [[עזרא הסופר]]) את האלפבית העברי-פיניקי, המכונה גם "[[כתב עברי עתיק|כתב דעץ/רעץ]]", שבו נעשה שימוש ב[[ממלכת יהודה]], ב[[ממלכת ישראל]] וברחבי [[היסטוריה של המזרח התיכון|המזרח הקדום]] לפני [[גלות בבל]] ב[[המאה ה-6 לפנה"ס|מאה ה-6 לפנה"ס]]. האלפבית העברי-פיניקי לא נעלם כליל, והוא המשיך לשמש את ה[[שומרונים]] (במידת-מה עד היום: כתב העת של השומרונים מודפס בחלקו באלפבית זה). בתקופת הבית השני כמו גם בהמשך, בזמן [[מרד בר כוכבא]], נשאו מטבעות היהודים כתובות בכתב זה. כתב זה מופיע גם כיום על חלק מהמטבעות שמונפקים על ידי [[מדינת ישראל]], למשל על מטבעות של [[שקל חדש]] ושל עשרה שקלים, ופה-ושם ניתן למצוא אותו במקומות נוספים (למשל: על סמל העיר [[נהריה]]). על [[הכתב העברי הקדום]] ראה בהרחבה בערכו.
המאפיין החזותי הבולט של הכתב העברי בן ימינו הוא הצורה המרובעת של האותיות. ה[[גופן]] שמשמש בדרך-כלל ב[[דפוס]] מכונה, הנקרא "[[פרנק-ריהל]]" (על שם מפתחיו), הוא נפוץ מאוד למרות הביקורת על כך שצורת האותיות גורמת להן להיראות דומות זו לזו, ובפרט מקשה על ההבחנה בין צמדי האותיות [[א]]-[[צ]], [[ג]]-[[נ]], [[ב]]-[[כ]], [[ו]]-[[ז]], [[ח]]-[[ת]], [[ד]]-[[ר]].
[[קובץ:Hebrew cursive.gif|270px|ממוזער|הכתב העברי המקובל בכתבי יד]]
בצד הכתב המודפס, הוא הכתב המרובע, קיים בעברית גם [[כתב עברי רהוט]], המשמש ל[[כתיבה]] מהירה. כתב זה מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאוד ב[[כתב יד (כתב)|כתבי יד]] לא-מודפסים. מקורו של כתב זה ב[[קהילה|קהילות]] [[יהדות|יהודיות]] [[אשכנזים|אשכנזיות]] באירופה. סוג אחר של כתב רהוט, מכונה [[כתב רש"י]] ומקורו בקהילות היהודיות [[יהדות ספרד|הספרדיות]]. כינויו נובע מן העובדה שהספר הראשון שהודפס בכתב זה היה במקרה פירושו של [[רש"י]]. ניסיונות אחדים להשתמש בכתב הזה גם בהדפסת טקסטים יומיומיים לא עלו יפה. עד היום פרשנות רש"י ופרשנויות נוספות על התנ"ך והתלמוד נדפסות ונלמדות בכתב זה. עם זאת, ניתן לזהות מעבר לכתב המרובע בטקסטים שמיועדים להיות נגישים גם לקוראים שלא הורגלו לקריאה אינטנסיבית בכתב רש"י.
בספרי תנ"ך, ספרי שירה וספרים לילדים מקובל לסמן את ה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] באמצעות [[ניקוד]]. [[ניקוד העברית בת ימינו|סימני הניקוד המקובלים כיום]], אשר מופיעים מתחת לאותיות, מעליהן ובתוכן, הומצאו ב[[טבריה]] ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]], ושימשו במקור כאמצעי עזר לקריאת התנ"ך (בעבר התקיימו גם [[ניקוד#הניקוד בעברית ובארמית יהודית|סוגי ניקוד עברי נוספים]]). חכמי טבריה הוסיפו גם סימנים ל[[טעמי המקרא]]; סימנים אלה משמשים כסימני פיסוק וכסימנים ל[[אינטונציה (בלשנות)|אופן הנגינה]] שבה יש לקרוא את פסוקי התנ"ך. הטעמים מודפסים כיום רק בספרי תנ"ך. בכל טקסט אחר נעשה שימוש ב[[סימני פיסוק]] שהתפתחו באירופה ומשמשים בכתיבת רוב השפות בעולם.
==הגיית העברית==
{{הפניה לערך מורחב|הגיית העברית}}
הגיית העברית עברה שינויים רבים במהלך אלפי שנות קיומה. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] שאפו מחדשי ה[[שפה]] העברית לאמץ את ה[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]], בייחוד זו שהייתה נהוגה ב[[הקהילה היהודית|קהילה]] הספרדית של [[ירושלים]]; זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים בעבר, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת ב[[ניקוד טברני|ניקוד הטברני]] של ה[[מקרא]]. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו [[יהדות מזרח אירופה|יהודים אשכנזים ממזרח אירופה]], וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד; על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ה[[הגייה אשכנזית|הגייה האשכנזית]] ניכרת בעברית המודרנית.
==פונולוגיה==
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;"
|+פונמות ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]]
!
! colspan=2 | [[עיצורים סדקיים|סדקי]]
! colspan=2 | [[עיצורים לועיים|לועי]]
! colspan=2 | [[עיצורים ענבליים|ענבלי]]
! colspan=2 | [[עיצורים וילוניים|וילוני]]
! colspan=2 | [[עיצורים חכיים|חכי]]
! colspan=2 | [[עיצורים בתר-מכתשיים|בתר־{{ש}}מכתשי]]
! colspan=2 | [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]]
! colspan=2 | [[עיצורים שפתיים|שפתי]]{{ש}}(־[[עיצורים שפתיים#שפתיים־שיניים|שִנִּי]])
|-align=center
! [[עיצורים אפיים|אפי]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |<sup>4</sup>[[עיצור וילוני, אפי|ŋ]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור מכתשי, אפי|n]]
| width="15" style="border-right: 0;" |
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור דו-שפתי, אפי|m]]
| width="15" style="border-right: 0;" |
|-align=center
! [[עיצורים סותמים|סותם]]
| width="15" style="border-left: 0;" |
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור סדקי, סותם, אטום|ʔ]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור מכתשי, סותם, קולי|d]]
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]
|-align=center
! [[עיצורים מחוככים|מחוכך]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" | <span style="color:red;">'''*'''</span>[[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי|dʒ]]
| width="15" style="border-right: 0;" | <span style="color:red;">'''*'''</span>[[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום|tʃ]]
| width="15" style="border-left: 0;" |
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום|ts]]
| colspan=2 |
|-align=center
! [[עיצורים חוככים|חוכך]]
| width="15" style="border-left: 0;" |
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור סדקי, חוכך, אטום|h]]
| width="15" style="border-left: 0;" |<span style="color:green;">*</span>[[עיצור לועי, חוכך, קולי|ʕ]]<sup>3</sup>
| width="15" style="border-right: 0;" |<span style="color:green;">*</span>[[עיצור לועי, חוכך, אטום|ħ]]<sup>2</sup>
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור ענבלי, חוכך, קולי|ʁ]]<sup>1</sup>
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור ענבלי, חוכך, אטום|χ]]<sup>2</sup>
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" |<span style="color:red;">*</span>[[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי|ʒ]]
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום|ʃ]]
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור מכתשי, חוכך, קולי|z]]
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור מכתשי, חוכך, אטום|s]]
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי|v]]
| width="15" style="border-right: 0;" | [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום|f]]
|-align=center
! rowspan=2 | [[עיצורים מקורבים|מקורב]]{{ש}}([[עיצורים מקורבים#מקורבים צדיים|צדי]])
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" |<span style="color:red;">*</span>[[עיצור וילוני משופתת, מקורב|w]]
| width="15" style="border-right: 0;" |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור חכי, מקורב|j]]
| width="15" style="border-right: 0;" |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
|-align=center
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" | [[עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]
| width="15" style="border-right: 0;" |
| colspan=2 |
|-align=center
! [[עיצורים מקישים|מקיש]]
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15" style="border-left: 0;" |<span style="color:green;">*</span>[[עיצור מכתשי, מקיש|ɾ]]<sup>1</sup>
| width="15" style="border-right: 0;" |
| colspan=2 |
|-
| colspan=17 |
<span style="color:red;">'''*'''</span> פונמות זרות{{ש}}
<span style="color:green;">'''*'''</span> עיצורים שרק קיימים בהגיית עדות המזרח
|}{{-}}
:<sup>1</sup> רוב הישראלים כיום מהגיים את האות [[רי"ש]] כ[[עיצור ענבלי, חוכך, קולי]] [ʁ] או כ[[עיצור ענבלי, רוטט]] [ʀ], כאשר ב[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]] ו[[הגייה תימנית|התימנית]]. היא [[עיצור מכתשי, מקיש]] [ɾ].
:<sup>2</sup> רוב הישראלים כיום מהגיים את האות [[חי"ת]] כ[[עיצור ענבלי, חוכך, אטום]] [χ], כאשר בהגייה הספרדית והתימנית היא [[עיצור לועי, חוכך, אטום]] [ħ].
:<sup>3</sup> הגיית האות [[עי"ן]] כ[[עיצור לועי, חוכך, קולי]] [ʕ] נדירה מאוד. רוב הישראלים מחליפים אותה ל[[עיצור סדקי, סותם, אטום]] [ʔ].
<sup>4</sup> הגיית האות [[נו"ן]] כעיצור וילוני, אפי [ŋ] לפני עיצורים [[חך|וילוניים]] [k g] עקב הידמות [[פונטיקה|פונטית]] ב[[בסיס חיתוך|בסיס החיתוך]] המקלה ב[[הגייה]].
{|class="wikitable" style="text-align:center;"
! rowspan="2" | פרוטו{{ש}}שמית
! rowspan="2" | IPA
! colspan="5" | עברית
! rowspan="2" | דוגמה
! rowspan="2" | [[ערבית]]
|-
! style="font-size:85%" colspan="2"| אות
! style="font-size:85%" | [[עברית מקראית|מקראית]]
! style="font-size:85%" | [[עברית טברנית|טברנית]]
! style="font-size:85%" | [[עברית ישראלית|ישראלית]]
|-
! [[Bet (letter)|*b]]
| {{IPA|b}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ב</big> || ḇ/b
| {{IPA|/b/}}
| {{IPA|/v/, /b/}}
| {{IPA|/v/, /b/}}
| <big>'''ב'''ית</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ب</big>
|-
! [[Dalet|*d]]
| {{IPA|d}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ד</big> || ḏ/d
| {{IPA|/d/}}
| {{IPA|/ð/, /d/}}
| {{IPA|/d/}}
| <big>'''ד'''ב</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>د</big>
|-
! [[Gimel|*g]]
| {{IPA|ɡ}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ג</big> || ḡ/g
| {{IPA|/ɡ/}}
| {{IPA|/ɣ/, /g/}}
| {{IPA|/ɡ/}}
| <big>'''ג'''מל</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ج</big>
|-
! [[Pe (letter)|*p]]
| {{IPA|p}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>פ</big> || p̄/p
| {{IPA|/p/}}
| {{IPA|/f/, /p/}}
| {{IPA|/f/, /p/}}
| <big>'''פ'''חם</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ف</big>
|-
! [[Taw|*t]]
| {{IPA|t}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ת</big> || ṯ/t
| {{IPA|/t/}}
| {{IPA|/θ/, /t/}}
| {{IPA|/t/}}
| <big>'''ת'''ח'''ת'''</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ت</big>
|-
! [[Kaph|*k]]
| {{IPA|k}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>כ</big> || ḵ/k
| {{IPA|/k/}}
| {{IPA|/χ/, /k/}}
| {{IPA|/χ/, /k/}}
| <big>'''כ'''ו'''כ'''ב</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ك</big>
|-
! [[Teth|*ṭ]]
| {{IPA|tʼ}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ט</big> || ṭ
| ''ṭ''
| {{IPA|/tˤ/}}
| {{IPA|/t/}}
| <big>'''ט'''בח</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ط</big>
|-
! [[Qoph|*q]]
| {{IPA|kʼ}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ק</big> || q
| ''q''
| {{IPA|/q/}}
| {{IPA|/k/}}
| <big>'''ק'''בר</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ق</big>
|-
! [[Ḏāl|*ḏ]]
| {{IPA|ð}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ז</big> || rowspan="2" valign="center"| z
| {{IPA|/ð/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/z/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/z/}}
| <big>'''ז'''כר</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ذ</big>
|-
! [[Zayin|*z]]
| {{IPA|z}}
| {{IPA|/z/}}
| <big>'''ז'''רק</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ز</big>
|-
! [[Samekh|*s]]
| {{IPA|s}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ס</big> || s
| {{IPA|/s/}}
| {{IPA|/s/}}
| {{IPA|/s/}}
| <big>'''ס'''וכר</big>
| rowspan="2" valign="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>س</big>
|-
! [[Shin (letter)|*š]]
| {{IPA|ʃ}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>שׁ</big> || rowspan="2" valign="center"| š
| {{IPA|/ʃ/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/ʃ/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/ʃ/}}
| <big>'''שׁ'''מים</big>
|-
! [[Ṯāʾ|*ṯ]]
| {{IPA|θ}}
| {{IPA|/θ/}}
| <big>'''שׁ'''מונה</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ث</big>
|-
! [[Shin (letter)|*ś]]
| {{IPA|ɬ}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>שׂ</big> || ś
| {{IPA|/ɬ/}}
| {{IPA|/s/}}
| {{IPA|/s/}}
| <big>'''שׂ'''מאל</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ش</big>
|-
! [[Ẓāʾ|*ṱ]]
| {{IPA|θʼ}}
| rowspan="3" valign="center" align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>צ</big> || rowspan="3" valign="center"| ṣ
| rowspan="3" valign="center"| ṱ
| rowspan="3" valign="center"| {{IPA|/sˤ/}}
| rowspan="3" valign="center"| {{IPA|/ts/}}
| <big>'''צ'''ל</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ظ</big>
|-
! [[Tsade|*ṣ]]
| {{IPA|sʼ}}
| <big>'''צ'''רח</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ص</big>
|-
! [[Ḍād|*ṣ́]]
| {{IPA|ɬʼ}}
| <big>'''צ'''חק</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ض</big>
|-
! [[Ghayn|*ġ]]
| {{IPA|ɣ}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ע</big>|| rowspan="2" valign="center"| ʻ
| {{IPA|/ʁ/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/ʕ/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/ʔ/, -}}
| <big>'''ע'''ורב</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>غ</big>
|-
! [[Ayin|*ʻ]]
| {{IPA|ʕ}}
| {{IPA|/ʕ/}}
| <big>'''ע'''שׂר</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ع</big>
|-
! [[Aleph|*ʼ]]
| {{IPA|ʔ}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>א</big> || ʼ
| {{IPA|/ʔ/}}
| {{IPA|/ʔ/}}
| {{IPA|/ʔ/, -}}
| <big>'''א'''ב</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ء</big>
|-
! [[Ḫāʾ|*ḫ]]
| {{IPA|x}}
| rowspan="2" valign="center" align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ח</big> || rowspan="2" valign="center"| ḥ
| {{IPA|/χ/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/ħ/}}
| rowspan="2" valign="center"| {{IPA|/χ/}}
| <big>'''ח'''משׁ</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>خ</big>
|-
! [[Heth|*ḥ]]
| {{IPA|ħ}}
| {{IPA|/ħ/}}
| <big>'''ח'''בל</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ح</big>
|-
! [[He (letter)|*h]]
| {{IPA|h}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ה</big> || h
| {{IPA|/h/}}
| {{IPA|/h/}}
| {{IPA|/h/, -}}
| <big>'''ה'''גר</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ه</big>
|-
! [[Mem|*m]]
| {{IPA|m}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>מ</big> || m
| {{IPA|/m/}}
| {{IPA|/m/}}
| {{IPA|/m/}}
| <big>'''מ'''ים</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>م</big>
|-
! [[Nun (letter)|*n]]
| {{IPA|n}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>נ</big> || n
| {{IPA|/n/}}
| {{IPA|/n/}}
| {{IPA|/n/}}
| <big>'''נ'''ביא</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ن</big>
|-
! [[Resh|*r]]
| {{IPA|ɾ}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ר</big> || r
| {{IPA|/ɾ/}}
| {{IPA|/ɾ/}}
| {{IPA|/ʁ/}}
| <big>'''ר'''גל</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ر</big>
|-
! [[Lamedh|*l]]
| {{IPA|l}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ל</big> || l
| {{IPA|/l/}}
| {{IPA|/l/}}
| {{IPA|/l/}}
| <big>'''ל'''שׁון</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ل</big>
|-
! [[Yodh|*y]]
| {{IPA|j}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>י</big> || y
| {{IPA|/j/}}
| {{IPA|/j/}}
| {{IPA|/j/}}
| <big>'''י'''ד</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>ي</big>
|-
! [[Waw (letter)|*w]]
| {{IPA|w}}
|align="center" style="font-size: 140%" dir="rtl"| <big>ו</big>|| w
| {{IPA|/w/}}
| {{IPA|/w/}}
| {{IPA|/v/}}
| <big>'''ו'''רד</big>
|align="center" style="font-size: 125%" dir="rtl"| <big>و</big>
|-
! פרוטו{{ש}}שמית
! IPA
! colspan="2" | אות
! style="font-size:85%"| מקראית
! style="font-size:85%"| טברנית
! style="font-size:85%"| ישראלית
! style="font-size:85%"| דוגמה
! style="font-size:85%"| ערבית
|}
==שפות שהושפעו מהעברית==
השפעת העברית ניכרת במיוחד ב[[שפות יהודיות]]. שפת [[יידיש]], ששימשה את הקהילות היהודיות האשכנזיות באירופה, ושמקורה באחד הניבים של [[גרמנית]], שאלה מילים רבות מעברית (כ-20% מאוצר המילים שלה) והשתמשה בכתב העברי. הכתב העברי של יידיש משתמש בחלק מסימני העיצורים להבעת תנועות – למשל, האות [[ע|ע']] משמשת לסימון התנועה [[e]]. עם זאת, מילים שאולות מעברית נכתבו על-פי הכתיב המקורי. כך, ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] "[[wikt:אמת|אֱמֶת]]" (שנהגית ביידיש /emes/), נכתבה כך ולא "עמעס".{{הערה|זאת למעט המקרה של היידיש [[ברית המועצות]], שבהנחיית ה[[יבסקציה|יבסקציה]] נתפשטה מזכר הכתיב העברי המקורי; ראו למשל בערך "[[דער עמעס]]".}} בדיחה נושנה של דוברי יידיש מספרת על כתיבת השם "נח" [[נח בשבע שגיאות|בשבע שגיאות]] (כלומר: "נאָוײעך" במקום "נח"). השפה [[לאדינו]] (נקראת גם "ספניולית" או "ספרדית יהודית"), שהתפתחה מן ה[[קסטיליאנית|ספרדית הקסטיליאנית]], ושימשה קהילות יהודיות ספרדיות בכל רחבי העולם, שאלה אף היא מילים רבות מן העברית, ונכתבה בכתב העברי, בעיקר בכתב רש"י (אם כי קיימת גם שיטת כתיבה באותיות לטיניות). [[ערבית יהודית]], שפה ששימשה את הקהילות היהודיות ב[[האימפריה המוסלמית|אימפריה המוסלמית]], בעיקר ב[[צפון אפריקה]], ואשר בה נכתבו [[מורה נבוכים]] ל[[הרמב"ם|רמב"ם]] וחיבורים חשובים נוספים, נכתבה אף היא בכתב העברי.
הארמית והערבית נחשבות שפות אחיות לעברית מהן אף ניתן להבין ביטויים בעברית בדיוק יתר.
שפות אחרות הושפעו מהעברית בעיקר דרך [[תרגומי המקרא]] והשפעת המקרא על הקוראן. המילה "[[wikt:שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]]", למשל, נפוצה בלשונות העולם כשמו של [[יום השבת|היום השביעי]] ב[[שבוע]], או ככינוי ליום מנוחה. גם [[שם פרטי|שמות]] עבריים של דמויות מקראיות נפוצים מאוד ברחבי העולם. שתי המילים העבריות הנפוצות ביותר בשפות העולם השונות הן "[[אמן (דת)|אמן]]" ו"[[הללויה]]" – מילים המסיימות [[תפילה|תפילות]], ומבטאות הסכמה לנאמר.
==המורפולוגיה של העברית==
לשפה העברית יש [[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] טיפוסית של שפה שמית. המאפיינים העיקריים הם ריבוי [[נטייה (בלשנות)|נטיות]] לכל מילה (בפרט ל[[פועל (בלשנות)|פעלים]]), נטייה לא-רציפה (כלומר בסיס המילה משתנה בנטייה, ולא רק ה[[מוספית|מוספיות]]), ושינויים רבים ב[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] לעומת יציבות של ה[[עיצור]]ים. מקובל לתאר יצירה של מילים בשפות שמיות, בכלל זה בשפה העברית, כתהליך של הרכבת [[שורש (שפות שמיות)|שורש]] ו[[משקל (בלשנות)|משקל]]. השורש הוא [[מורפמה]], שהיא סדרה של 3–4 (לעיתים נדירות: [[שורש מחומש|חמש]] או [[שורש משושה|שש]]) אותיות; המשקל הוא סדרה דומה של תנועות ואלמנטים [[פרוזודיה|פרוזודיים]] (לפעמים נצמדות אליו גם מוספיות). באמצעות שילוב התנועות והאלמנטים הפרוזודיים בין עיצורי השורש נוצרת מילה. לדוגמה, הרכבת השורש כ-ת-ב על המשקל מִ-םְםָם יוצרת את המילה: מִכְתָב ("מִ" היא [[מוספית]], לצורך תיאור המשקל מציינת כאן האות [[מ|מ"ם]] [[אותיות מנצפ"ך|סופית]] עיצור כלשהו). בדרך-כלל, למילים שנגזרות משורש אחד יש [[משמעות]] דומה, אולם יש לכך חריגים רבים. לשורשים ולמשקלים אין קיום בשפה כשלעצמם, אלא רק כמרכיב של מילים, ולעיתים קרובות בצירוף מורפמות אחרות. אין הסכמה בין הבלשנים בדבר הממשות של השורש בשפה. יש הטוענים שמדובר בחלק בלתי נפרד מאוצר המילים של השפה, גם אם הוא מופיע רק בצירוף מורפמות אחרות, ואחרים טוענים שמדובר בהפשטה מדעית, שהדוברים אינם מודעים לה בצורה אינטואיטיבית. רוב הבלשנים מסכימים כי בעבר היו שורשים של שתי אותיות כגון "ב-א" ו"ק-מ" (כיום מקובל להתייחס לשורשים האלה כשורשים תלת-עיצוריים: ב-ו-א, ק-ו-מ). כמו כן, העברית המודרנית יוצרת [[שורש מחומש|שורשים של יותר מ-4 אותיות]] (בעיקר ממילים שאולות), כגון פלרטט, טלגרף. בעברית מודרנית נוצרות מילים ששורשן אינו ברור. למשל, מילים כמו "[[רמזור]]" או "[[מדרחוב]]" נוצרו בדרך של [[הלחם בסיסים|הֶלְחם בסיסים]], כך שקשה לקבוע את שורשן. עם זאת, המילה "רמזור" התפתחה לשורש רמז"ר, כמו בביטוי "צומת מרומזר". כמו כן, הקשר הסמנטי בין מילים שנגזרו משורש אחד הוא לפעמים מעורפל. כך למשל, הפעלים "פסל" (במובן של פסילה) ו"פיסל" נראים כאילו נגזרו משורש אחד, אולם אין ביניהם קשר סמנטי, כיוון שהאחרון נגזר משורש של העברית המקראית, ואילו הראשון נגזר ממילה ארמית שנכנסה אל העברית בתקופה מאוחרת יותר.
==השפה העברית במסורת היהודית==
על פי ה[[מסורת]] היהודית, עשר המאמרות ה[[אלוהים|אלהיות]] שבהם [[בריאת העולם (יהדות)|נברא העולם]] היו בעברית, וה[[מלאך|מלאכים]] משתמשים בלשון זו. על כן השפה נקראת לשון ה[[קדושה (יהדות)|קודש]].
לפי [[יהודה הלוי|ריה"ל]] בספרו "[[הכוזרי]]" (מאמר שני סעיף ס"ח) השפה העברית היא האצילה בשפות, והיא השפה שבה [[התגלות|נגלה]] [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] ל[[אדם וחוה]] (ולכן אדם נגזר מ[[אדמה]] וחוה מ[[חיים]]), אשר דיברו בשפה זו והנחילו אותם לבניהם ולאנושות כולה, שהשתמשה בה עד ימי [[מגדל בבל]] (דור הפלגה). אז התבלבלו הלשונות ונוצרו שפות רבות; אולם [[עבר (דמות מקראית)|עֵבֶר]] המשיך גם אז להשתמש בעברית, ולכן [[מדרש שם|נקרא בשם זה]]. מבלבול הלשונות נובע הדמיון של השפות הקדומות לעברית.
[[הרמב"ם]] מציג נימוק שונה ופשוט יותר להיותה של העברית לשון הקודש. הוא מסביר זאת בכך שאין בשפה מילים מפורשות המתארות דברים הקשורים למין. ה[[מהר"ל]] חולק עליו (נתיב הצניעות, פרק ג') ואומר שהרמב"ם הפך את היוצרות, מכיוון שהשפה היא קדושה, ובה נברא העולם, לכן אין בה מילים המתארות מיניות ולא להפך.
== עברית בעולם ==
ב[[ארצות הברית]] נכון לשנת [[2007]] עומד מספר דוברי העברית על כ-214,000 בני אדם.{{הערה|1=[http://www.census.gov/hhes/socdemo/language/data/acs/ACS-12.pdf Language Use in the United States: 2007, census.gov]}}
השפה העברית היא שפת מיעוט מוכרת בפולין, החל מ-[[6 בינואר]] [[2005]].{{הערה|[http://www.efnil.org/documents/conference-publications/dublin-2009/16-Dublin-Pisarek-Mother.pdf Walery Pisarek, The relationship between official and minority languages in Poland.]}} מספר אוניברסיטאות ברחבי העולם (כמו [[אוניברסיטת ייל|ייל]]), מחשיבות את העברית כשפה קלאסית, הנלמדת במסגרת [[לימודים קלאסיים|הלימודים הקלאסיים]] של תלמידי השנה הראשונה.
==ראו גם==
{{תקציר פורטל|השפה העברית}}{{תקציר פורטל|בלשנות}}
*[[עברית ישראלית]]
*[[תחיית הלשון העברית]]
*[[דקדוק עברי]]
*[[גיור תוכנה]]
*[[עברית באינטרנט]]
*[[בניינים בעברית]]
*[[טעמי המקרא]]
*[[הכתב העברי הקדום]]
*[[כתיב עברי]]
*[[כתיב חסר ניקוד]]
*[[ניקוד העברית בת ימינו]]
== לקריאה נוספת ==
* [[שלמה מורג]], '''עיונים בעברית לדורותיה''', [[הוצאת מאגנס]]
* '''פרקים בתולדות הלשון העברית''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2004
* [[אילן אלדר]], '''ממנדלסון עד מנדלי: בדרך לעברית החדשה''', [[הוצאת כרמל]], 2014
* יעל רשף, '''העברית בתקופת המנדט''', הוצאת [[האקדמיה ללשון]], 2015
* נתן אפרתי, '''מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרפ"ב (1881–1922)''', הוצאת [[האקדמיה ללשון]], 2004
{{-}}
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=עברית|ויקיציטוט=פתגמים עבריים|ויקישיתוף=Category:Hebrew language|שם ויקישיתוף=עברית|ויקיספר=לשון}}
* אתר [http://hebrew-academy.huji.ac.il/ האקדמיה ללשון העברית]
* [http://hebrew-academy.org.il/2015/01/08/עברית-על-שמה-של-לשוננו/ על המילה 'עברית'], באתר האקדמיה ללשון העברית
* אתר [http://www.safa-ivrit.org/ השפה העברית]
* {{קישור שבור|3 ביוני 2018}}[http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=363234 באופן מילולי], פינתו של ד"ר [[אבשלום קור]]
* {{אוצר ישראל|ז|320|עִבְרִית||עמודים=313–318}}
* א' בן עזרא, [http://www.nfc.co.il/archive/003-D-16475-00.html?tag=14-29-13 על השפה העברית], באתר Nfc
* {{קישור שבור|3 ביוני 2018}}[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=152482&objNo=9622 מצב העברית: סדרת כתבות], באתר [[הארץ]]
* {{קישור שבור|3 ביוני 2018}}[http://www.milayomit.co.il/ מילה יומית] מילה עברית יומית
* {{קישור שבור|3 ביוני 2018}}[http://www.softy.co.il/LinksList.asp קישורים שימושיים], מקלעת שירה
*{{nrg|סיני גז|מה יגיד אליעזר בן-יהודה: האינטרנט מחייה השפה העברית?|177/931|27 בנובמבר 2010|16|2}}
* [http://www.kizur.co.il/search_group.php?group=3 ראשי תיבות וקיצורים בתחום הלשון העברית]
* {{עושים היסטוריה 1|ההיסטוריה של השפה העברית|2013/09/28|ep133_history_of_hebrew}}
* {{הארץ|אילון גלעד|מתי התחלנו לקרוא לשפת הקודש "עִבְרִית" ולמה?|1.2532362|8 בינואר 2015}}
* [[רחל אליאור]], [http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=100336278&nTocEntryID=100338465 עברית מכל העברים], באתר כותר
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שפות יהודיות}}
[[קטגוריה:ישראל: שפות]]
[[קטגוריה:שפות יהודיות]]
| |||