21
עריכות
שינויים
המכון משנה דגשים וכיווני עבודה. עדכון בהתאם
==פעילות==
עד שנת 2017 היה המכון פעיל בארבעה תחומים עיקריים: לימודים מתקדמים, תרבות ומחשבה יהודית, חברההחברה אזרחיתהאזרחית בישראל ושכני ישראל בים התיכון. פעילות המכון מתבצעת באמצעות פרויקטים מיוחדים, קבוצות דיון ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאיים, ארגוני חברה אזרחית וגופים ממשלתיים. המכון מבצעביצע מחקרי מדיניות ציבורית ומחקר חברתי-יישומי, מפתחופיתח ומפעילוהפעיל ברחבי הארץ תוכניות [[חינוך]] כמו גם קשת של תוכניות הכשרה ל[[מחנך|מחנכים]] ולמנהיגים [[קהילה|קהילתיים]], ופותח את שעריו לפעילות תרבותית לציבור הרחב.
עם כניסתו של פרופ' שי לביא לתפקיד ראש המכון החל המכון בתהליך של שינוי כיוון. בסופו של התהליך יתמקד המכון בשלוש או בארבע תמות מרכזיות, וירכז את עיקר פעילותו בהנגשה לציבור של רעיונות עומק.
המכון מפעיל פרויקטים וקבוצות דיון ומעודד שיתופי פעולה עם ארגוני החברה האזרחית, עם האקדמיה ועם הממסד, תוך מתן במה למגוון דעות ולייצוג רחב של בעלי עניין. המכון מפתח ומפעיל תוכניות חינוך וכן קשת של תוכניות הכשרה למחנכים ולמנהיגים קהילתיים ופותח את שעריו לפעילות תרבותית לציבור הרחב. מכון ון ליר מפיק כנסים מקומיים ובין-לאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, מוציא לאור ספרים, כתבי עת ומונוגרפיות ומקדם דיאלוג ציבורי פלורליסטי. ספריית המכון מכילה כ-40,000 ספרים וכתבי עת, בעיקר בתחומי הפילוסופיה, ההיסטוריה, מדע המדינה והדת. המכון פועל כמרכז ללימודים מתקדמים ולשיח ציבורי אינטלקטואלי.
המכון משתף פעולה עם מספר גדול של מוסדות מחקר ישראליים ובינלאומיים, ומקיים פרויקטים משותפים עם חוקרים מרחבי העולם המבקרים בישראל. הקמפוס מכיל שתי ספריות וכמה היכלים בגדלים שונים לאירוח ועידות ואירועים. ▼
▲המכון משתף פעולה עם מספר גדול של מוסדות מחקר ישראליים ובינלאומייםובין-לאומיים, ומקיים פרויקטים משותפים עם חוקרים מרחבי העולם המבקרים בישראל. הקמפוס מכיל שתי ספריות וכמה היכלים בגדלים שונים לאירוח ועידות ואירועים.
במכון אולמות שונים: שני [[אודיטוריום|אודיטוריומים]] – של 250 מקומות ישיבה ושל 145 מקומות ישיבה, אולם כנסים רב-תכליתי, אולם ישיבות, ו-6 חדרי סמינר בגדלים שונים.
=== לימודים מתקדמים ===