מג'פהיט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 67:
בנוסף לשיגור משלחות ימיות וצבאיות, הרחבת האימפריה כללה גם בריתות דיפלומטיות. היאם וורוק החליט, ככל הנראה מסיבות פוליטיות, לקחת את נסיכת הממלכה השכנה [[ממלכת סונדה|סונדה]], [[סיטרה ראשמי]] כבת זוגו. המלך הסונדי ראה בהצעת הנישואים כברית דיפלומטית. בשנת 1357 מלך סונדה ומשפחת המלוכה הגיעו למג'פהיט, ללוות את בתו לחתונתה עם היאם וורוק. עם זאת [[ג'גה מאדא]] ראה בכך הזדמנות לדרוש את כניעתו של סונדה והשתלטותה של מג'פהיט על הממלכה. ההתכתשות בין משפחת המלוכה הסונדית לבין חיילי מג'פהיט בכיכר בובט היה בלתי נמנע. למרות ההתנגדות האמיצה, משפחת המלוכה היו המומים וחוסלו. משפחת מלוכה סונדית שלמה נטבחה. המסורת מציינת, כי ליבה השבור של הנסיכה חייב התאבדות על מנת לשמור על כבוד ממלכתה. האירוע אמנם מצוין ב''פרטנון'' אך לא ב'''נגרקרטגאמה''.
 
הנגרקרטגאמה, שנכתב בשנת 1365 הוא [[פואמה]] מתוחכמת עם טעם מעודן באמנות ובספרות, ומערכת מורכבת של טקסים דתיים. המשורר מתאר את מג'פהיט כמרכז של [[מנדלה]]<ref>ב[[מלאית]]: MANDALA = "טריטוריה", המושג קודש בפי [[אחמד סוקרנו]] שהעניק את השם "מאנדאלא" לפסגת הר ב[[מערב גינאה החדשה המערבית]] שם שקים עד היום.</ref> ענקית המשתרעת מגינאה החדשה ומאלוקו - חצי האי סומטרה והמלאי. במסורות מקומיות בחלקים רבים של אינדונזיה מוערך שלטון מג'פהיט מהמאה ה-14 בצורה אגדית. הממשל הישיר של מג'פהיט לא התרחב מעבר למזרח ג'אווה ובאלי, אבל ערעורים על שליטת מג'פהיט גם באיים החיצוניים דוכאו בחומרה.
בשנת 1377, שנים ספורות לאחר מותו של ג'גה מאדא, שלחה מג'פהיט התקפה ימית כעונש למרד ב[[פאלמבאנג]], תורם בסופו של ממלכת סוויצ'אי.