הנרייטה סאלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הקמת "ארגון הדסה": חחח אומייגוד
שורה 94:
בשנת 1912 בתקופת [[פורים]], יזמה כנס, אליו הגיעו 38 נשים ציוניות, בבית הכנסת הרפורמי "[[בית הכנסת עמנו-אל|טמפל עמנואל]]". סאלד קראה לנשים לפעול למען הבריאות של הציבור היהודי בארץ ישראל, דבר שיתרום לטענתה, מלבד הסיוע לתושבי ארץ ישראל, גם להזדהות הציונית של יהודי ארצות הברית. בעקבות הכנס קם [[ההסתדרות הציונית הדסה]].
 
בסיועם הכלכלי של הנדבנים לינה ו[[נתן שטראוס]], נשלחו לארץ ישראל בשנת 1913 שתי אחיות רומניותרחמניות, רחל לנדי ורוז קפלן, אשר הקימו את תחנת הבריאות הראשונה הציבורית בירושלים מול בתי אונגרין בירושלים. כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] נקטעה הפעילות הרפואית של הדסה בארץ ישראל. סאלד לא הפסיקה מפעילותה ולא ויתרה על עבודתה כמזכירת הוצאת הספרים היהודית. ארגון "הדסה" בראשותה, ארגן את "היחידה הרפואית הציונית האמריקאית של ציוני אמריקה" שהגיעה לארץ ישראל עם ציוד בשווי 250,000$, שכלל שני אמבולנסים, ציוד רפואי ומכשור מתקדם, תרופות ושתי משאיות. המשלחת נתקלה בקשיים רבים בהתנהלות בארץ ישראל בעיקר בשל המנטליות השונה וקשיי השפה ולכן נתבקשה סאלד להגיע ולנהל את העניינים מקרוב בארץ ישראל.{{הערה|שם=סמילנסקי9|משה סמילנסקי, "הנרייטה סאלד", עמוד 9}}
 
השופט [[ג'וליאן מאק]] קבע לה קצבה שנתית לכל ימי חייה כדי שתוכל להקדיש את כל זמנה לעבודה הציונית. סאלד כתבה על כך לידידה סיירוס אדלר: