כלכלת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 80.246.138.184 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.
שורה 42:
במחצית הראשונה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] הסתיימו כמה פרויקטים שמומנו בכספי ציבור ובמלוות וביניהם השלמת המוביל הארצי, השלמת השלב הראשון של נמל אשדוד ורגיעה בתחום הבנייה למגורים. התוצאה הייתה מיתון. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היו שוב ביקושים בתחום הבנייה שעזרו להוציא את ישראל מהמיתון, אולם זו הייתה גם תקופת תחילת "הגל השלישי", שלפי [[אלווין טופלר]] הוא מעבר מכלכלת התעשייה הכבדה לכלכלה המבוססת על ידע ותחכום. עידן הגל השלישי דרש יזמים בעלי קשרים כלל-עולמיים, חריגה מהמוכר והמקובל וכושר אלתור, תכונות שמזוהות עם יהודים ושלא באו לביטוי נרחב בעידן התעשייתי. בזכות יכולות אלו וכן עקב צרכים צבאיים התפתחה בישראל [[תעשייה עתירת ידע]], תעשייה מתוחכמת וכן יוזמות קטנות שהניבו [[חברת הזנק|חברות הזנק]] שחלקן נמכרו בסכומים גבוהים לחברות גלובליות בינלאומיות. מסיבות אלו משברים בענף התקשוב באו לביטוי חד בכלכלת ישראל וחברות שהתבססו הן על ידע והן על תיעוש וייצור המוצרים הפסיקו פעולתם וביניהן [[אלסינט]], [[פיברוניקס]], [[סאיטקס]].
 
===קרוםקום המדינה===
{{הפניה לערך מורחב|מדיניות הקיצוב}}
עם קרוםקום המדינה, התבססה כלכלת ישראל על יסודות שהונחו בתקופת [[המנדט הבריטי]] והפכו את ארץ ישראל, בשנים האחרונות של המנדט, לאי של מודרניות יחסית במרחב [[המזרח התיכון]]. באופן אירוני, שנות [[מלחמת העולם השנייה]], שהביאו חורבן ב[[אירופה]] ובחלקים אחרים של העולם, היטיבו עם כלכלת ארץ-ישראל. זוועות המלחמה פסחו על האזור, וחלקים ב[[היישוב|יישוב היהודי]] התבססו כספקים חשובים לצבא הבריטי, הן זה שחנה בישראל והן כוחות מחוץ לו. כושר הייצור של היישוב היהודי הקטן בארץ גדל עם הקמת מדינת ישראל על בסיס כוח האדם שהביאו ה[[עלייה לארץ ישראל|עליות]] ליישוב ובשל תשתיות ומערכות מינהל יעילות שהניחו הן הבריטים והן מוסדות היישוב.
 
נתוני פתיחה אלו סייעו למשק הישראלי לעבור את תקופת [[מלחמת העצמאות]], מסוף [[1947]] ועד מחצית [[1949]].