מדיניות רווחה בישראל – הבדלי גרסאות

מדיניות הרווחה בתקופה זו קשה ביותר להגדרה "מודלית". בקרב החוקרים יש הסכמה כי מדינת הרווחה בתקופה זו "מצויה בעידן מתמשך של שינויים סותרים " מחד – קיימת הייתה מגמה של צמצום בתקציבי הרווחה בעיקר לנוכח גידול האוכלוסייה, העלייה מרוסיה, והבעיות הסוציאליות החדשות שנבעו מכך. גם העלייה בגיל הממוצע, וכמעט קריסתה של קופת החולים הכללית הביאו עמם אתגרים חדשים למדינת הרווחה, כאלו שלא נענו מבחינה תקציבית. לכך תרם המצב המוסדי החדש שנוצר בעקבות תוכנית הייצוב, ואשר במסגרתו עלה כוחו של משרד האוצר לקבוע מדיניות תוך שימוש ב"חוק ההסדרים". תפיסתו הכלכלית של משרד האוצר גם השתנתה מתפיסה "קיינסיאנית" במהותה, לפיה על המדינה להיות גורם פעיל בהשקעות ובהבנית החברה, לתפיסה ניאו קלאסית שהדגישה הוצאות ציבוריות מעטות ואיזון תקציבי{{הערה|1=אסיסקוביץ'. שרון, לדבר בכמה קולות, לצעוד בכמה שבילים: פוליטיקה בירוקראטית ותמורות במדינת הרווחה הישראלית, 1985-2002, חיבור לקבלת תואר ד"ר לפילוסופיה, הוגש לסנאט האוניברסיטה העברית, ירושלים, נובמבר 2006. }}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ניסים כהן|שם=כוחה של מומחיות? על יחסי הגומלין בין פוליטיקאים לפקידים ושקיפות בתהליך התקצוב, ועל אגף התקציבים באוצר ומדיניות הבריאות בישראל|כתב עת=ביטחון סוציאלי|כרך=91|עמ=88-59|מו"ל=המוסד לביטוח לאומי|שנת הוצאה=כוחה של מומחיות? על יחסי הגומלין בין פוליטיקאים לפקידים ושקיפות בתהליך התקצוב, ועל אגף התקציבים באוצר ומדיניות הבריאות בישראל|קישור=https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitahon91/Documents/22-kohen.pdf}}</ref>.